I    🔗

– “הַתֵּבֵל עִם כָּל צֶאֱצָאֶיהָ

בְּחָכְמָה רַבָּתִי הוּקָמָה,

לְחֵפֶץ הָאָדָם נוֹצָרוּ

וּלְאָשְׁרוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

כֵּן יָשִׁישׁ בַּיָּמִים מִקֶּדֶם

לַיֶּלֶד לְדָוִד הִבִּיעַ…

“גַּם שְׂמָמִית?” אָז יִקְרָא הַיֶּלֶד

וּשְׂחֹק עַל שִׂפְתוֹתָיו הוֹפִיעַ

“יֵשׁ חֵפֶץ בַּסּוּס וּמְרוּצָתוֹ,

יֵשׁ חֵפֶץ בְּכֹחַ הַחֲמוֹר,

בְּשֶֹה וּבְגִזָּתוֹ הַיָּפָה,

בְּעֹרֶף הֶחָזָק שֶׁל שׁוֹר.

“יֵשׁ נֹעַם בְּתֹר וּבֶן־אַוָּז

עַל שֻׁלְחָן מְלֵא דִשְׁנֵי מַעֲדַנִּים,

יֵשׁ נֹעַם בְּשִׁירַת הַזָּמִיר

בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה בַּגַּנִּים.

“יֵשׁ יִפְעָה בַּנְשָׁרִים עֵת מַעְלָה

וּמַעְלָה בָּעֹז יִתְנַשָּׂאוּ

לִמְקוֹם הָעֲרָפֶל – שָׁם סַלְעֵי

הַיְשִׁימוֹן כַּקְפוּאִים יֵרָאוּ.

“יֵשׁ הוֹד בְּאַיֶּלֶת הַלְבָנוֹן

עֵת תָּנוּס מֵאַבְנֵי קַלָּעִים

אֶל סִבְכֵי הַיְעָרוֹת הַגְּדוֹלִים

מִבֵּינוֹת לִסְעִיפֵי הַסְּלָעִים.

“וּמָה הוּא הַחֶפֶץ, הָעֹנֶג,

לָאָדָם מִשְּׂמָמִית יַגִּיעַ?…”

אַךְ יוֹם הִנֵּה בָא – וְהוֹכִיחַ

כִּי אֱמֶת הַזָּקֵן הִבִּיעַ.

II    🔗

נִרְדָף עַל צַוָּאר מִשָּׁאוּל –

נְעִים־זְמִרוֹת הִתְחַבֵּא בַמְּעָרָה.

וּמַחֲנֶה־הַמֶּלֶךְ – עֲקֵבוֹ

בְּהָרִים וּבְקָעוֹת שָׁמָרָה.

נְעִים זְמִרוֹת שָׁם יָשַׁב בַּמְּעָרָה.

שָׁם יָשַׁב וְאָזְנוֹ קָשָׁבָה:

קוֹל נֶשֶׁק כִּי יֵלֵךְ כִּי יִקְרַב,

כִּי יִגְבַּר קוֹל אַנְשֵׁי הַצָּבָא.

הֵם קְרֵבִים… “הוֹי, אֵלִי, הַצִּילָה!”

– אָז יִקְרָא בְּשִׁבְרוֹן לִבֵּהוּ,

הֵם קְרֵבִים… וַיַקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב

וַיִּכְלָא אֶת רוּחוֹ קִרְבֵּהוּ.

וַיַּעַמְדוּ, וַיִּקְרָא הָאֶחָד:

– “אוֹי אוּלַי בַּמְעָרָה הִנֵּהוּ?” –

– “לֹא פֹה הוּא, הֲתִרְאֶה?” – עָנָהוּ

הַשֵּׁנִי וַיּוֹר בְּיָדֵהוּ.

הַמַּחֲנֶה חָלָפָה. וַיִקְרַב

הַנֶּחְבָּא אֶל פִּי מְעָרָתוֹ,

וּמַה זֶה שָׁם עֵינָיו חָזָיוּ? –

אֵין חֵקֶר לָאֵל וּלְחָכְמָתוֹ!

אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה, עֵת מַחֲנֵה

הַמֶּלֶךְ הִקְרִיבָה לָגֶשֶׁת –

הַשְּׂמָמִית הַמְתַפְּשָׂה כִּסָּתָה

בְּאֶרֶג קוּרֶיהָ כָּרֶשֶׁת…

לֹא הִצִּיל מִמָּוֶת אֶת דָּוִד

לֹא שׁוֹר וְלֹא סוּס קַל־רַגְלָיִם,

לֹא נֶשֶׁר הַשּׂוֹחֵק לַסּוּפָה

הַמְעוֹפֵף בְּלֵב הַשָּׁמָיִם –

רַק שְׂמָמִית נִמְאָסָה וּנְמִבְזָה

יֹשֶׁבֶת חֳרָבוֹת וּשְׁאִיָּה

בְּאֶרֶג קוּרֶיהָ הַבָּלִים –

לַגִּבּוֹר הַמְשׁוֹרֵר הוֹשִׁיעָה…

וְנֶפֶשׁ הַמְשׁוֹרֵר הִתְנַשְּׂאָה

כַּגַּל, עֵת יִתְגָּאוּ הַמָּיִם,

מֵחֶזְקַת יַד שִׂמְחָה נִצַּחַת

מֵרֶגֶשׁ הֶגְיוֹנֵי שָׁמָיִם…

הִתְנַשֵּׂא הַמְשׁוֹרֵר הַנַּעֲלֶה

בִּקְדֻשַּׁת הֶגְיוֹנָיו הַתְּמִימִים,

וּבְכָתְלֵי הַמְּעָרָה נִשְׁמָעוּ

קוֹל דִּבְרֵי תְהִלּוֹתָיו הַנְּעִימִים.