VI    🔗

בְּנֵי דוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, הַשָּׁרִים,

כַּחַיִּים לְפָנַי נִצָּבִים,

כִּי אֶקְרָא דִבְרֵיהֶם הַיְקָרִים

רִגְשׁוֹתַי בְּעֶצֶב מוּעָבִים.

וּשְׁאֵלַת תַּמְרוּרִים עַל רֹאשִׁי מַכְבֶּדֶת

וּכְלַהַב צָרֶבֶת בְּמוֹחִי יֹקֶדֶת:

הוֹי, אַיֵּה הָעָם שֶׁנִּיב שְׂפָתָיו – אֲנָקָה,

תְּפִלָּתוֹ עֵין־בֶּכִי, הֶגְיוֹנוֹ – צְעָקָה,

שִׁירָתוֹ, זִמְרָתוֹ מִכְּאֵב תְּשַׁוֵּעַ

כְּשַׁוְעַת הַמְקוֹנֵן אֶל מִטַּת גּוֵֹעַ?

וְאַיֵּה הַמְשׁוֹרֵר לֹא נָפַל לוֹ חֶבֶל

רְאוֹת חֶזְיוֹנוֹתָיו מַבְשִׁילִים פְּרִי־תְנוּבָה?

לֹא תָקוּם אַף אַחַת מִשְׁאָלָה אֲהוּבָה,

וּבְשִׂמְחָה אַף פַּעַם לֹא יָעִיר הַנֵּבֶל?…

כָּל עַם יָדַע סְפוֹר יְמֵי יָגוֹן וּתְלָאוֹת

וְשָׁרָיו וּמְזַמְּרָיו לוֹ קִינִים הֵעִירוּ,

אַךְ לָמוֹ מִמֶּרְחַק הָעִתּוֹת הַבָּאוֹת:

אוֹר אשֶׁר, אוֹר חֹפֶשׁ כַּשַּׁחַר הֵאִירוּ.

אַךְ שָׁוְא לִי בִקַּשְׁתִּי בְּקוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת

עָם לִתְלָאוֹתָיו לֹא יֵדַע כָּל סְפוֹרוֹת

כְּעַמִּי הָאֻמְלָל! – אֵין עַם בּוֹ מָצָאתִי

מְשׁוֹרֵר יַשְׁמִיעַ הֵד קוֹלוֹת אַנְחָתִי…

מָצָאתִי מְשׁוֹרֵר – וּבְיָדוֹ חֵץ־תְּשׁוּעוֹת,

מְשׁוֹרֵר – וּבְיָדוֹ: מַחֲרֵשָׁה, עֳמָרִים,

וּבְיָדִי – רַק לַפִּיד עַל גַּלֵּי מַשּׁוּאוֹת,

וּמַעְדֵּר, הָהּ, מַעְדֵּר לַקְּבָרִים!…

לְכָה קְבָרִים חֲפוֹר, וַחֲפוֹר בְּלִי־הֲפֻגּוֹת,

חֶזְיוֹנוֹת לֹא־בָאִים מִלִּבְּךָ הָסִירָה,

הַכֹּחוֹת הָרְפוּיִים, הַמְּזִמּוֹת הַנְּמוּגוֹת, –

לָנֶצַח בַּטָּמוּן הַסְתִּירָה!…

הוֹי, לַיְלָה בְלִי בֹקֶר… בְּלִי מַרְפֵּא חֲבָלִים…

רַק בָּכֹה, רַק צָעֹק, רַק שְׁבָרִים עַל שְׁבָרִים…

הוֹי, קָשִׁים וּמָרִים לְךָ נָפְלוּ חֲבָלִים,

מְשׁוֹרֵר – חוֹפֵר הַקְּבָרִים!…