(שיר דמיוני)

 

א.    🔗

אוֹיְבִים שְׁנַיִם – פּוּרָה דוֹאֵג!,

כֹּמֶר זָקֵן רַב־מְחִלָּה…

עִם ר' יוֹסִי מִנָּבָרָה –

יָשִׁישׁ נִכְבָּד רַב־הַקְּהִלָּה –

יָשְׁבוּ אִישׁ בִּשְׁכוּנַת רֵעוֹ,

יַד הַהֶכְרָח פֹּה הָיָתָה:

מִנִּי דֻכְּסִית (שְׂבֵעַת יָמִים,

צְנוּעָה, חַיָּה בֶאֱמוּנָתָה).

פּוּרָה דוֹאֵג נָחַל בַּיִת

מֻקָּף גִנַּת־עֵץ פֹּרִיָּה,

כִּי הִתְחַיֵּב צֶקֶת לַחַשׁ

עַל נִשְׁמָתָהּ “הָעֲנִיָּה”.

וּבִשְׁכוּנַת פּוּרָה־דוֹאֵג

קְִהִלַּת יַעֲקֹב גַּם לְרַבָּהּ

קָנְתָה בַיִת מֻקָּף חֹרְשָׁה,

חֹרְשַׁת פֶּרִי, חֹרְשָׁה רַבָּה.

חֹרְשָׁה רַבָּה… כֵּן; אַךְ כָּל זֹאת

אַחַת לָנוּ… אֵל שָׁמַיִם! –

פּוּרָה דוֹאֵג הוּא קַתֹּלִי

בֶּאֱמוּנָתוֹ רֹאֶה חַיִּים.

רֶגֶשׁ קִנְאָה? – חַס, חָלִילָה!

לֹא לַקִּנְאָה מְצֹא יָדַיִם

פֹּה בַלֵּב הָרַךְ, הַנִּכְנָע,

בֶּאֱמוּנָתוֹ רֹאֶה חַיִּים.

אַף גַּם יִפְגּשׁ פּוּרָה דוֹאֵג,

אֶת רַבִּי יוֹסִי רַב הָעֵדָה

פְּעָמִים רַבּוֹת לִפְנוֹת עֶרֶב,

עֵת כִּי יָשׁוּב “מֵעֲבוֹדָה”.

– עַרְבָא טָבָא, רַבִּי יוֹסִי! –

“עַרְבָא טָבָא, פּוּרָה דוֹאֵג!”

– זָר הָרוּחַ!… אֶת הַשֶּׁלֶג,

אֶת הַבָּרָד אֲנִי דוֹאֵג!…

“אָמְנָם… אוּלַי”… רַבִּי יוֹסִי

רַב הַקְּהִלָּה יָשִׁיב אֹמֶר;

אָז יִפָּתַח שִׂיחַ־שָׁלוֹם

בֵּין הָרַב וּבֵין הַכֹּמֶר:

אָז יָשִׂיחוּ עַל הָעֵצִים

עַל רִמּוֹנִים, כִּי הֵם נוֹשְׂאִים

צִצִּים דַּלִּים, לֹא כָאֵלֶּה

חֵלֶק צִיץ עֲצֵי הַזֵּיתִים.

גַּם יָשִׂיחוּ, כִּי הַבֹּקֶר

עָלֹה עָלָה עַל הַבָּשָׂר,

כִּי הַיּוֹם – כְּאִלּוּ… אַךְ גַּם

שִׂיחַ אַחֵר פֹּה לא חָסָר.

כֵּן, לא חָסָר… אֵל רַב־צֶדֶק!

פּוּרָה דוֹאֵג רַב־מְחִלָּה

עִם רַבִּי יוֹסִי מִנָּבָרָה,

יָשִׁישׁ נִכְבָּד, רַב הַקְּהִלָּה,

זְקֵנִים שְׁנַיִם – כַּתַּעֲלוּלִים

אִישׁ עַל אִישׁ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף

יִתְנַפָּלוּ יִתְנַגָּחוּ! –

עַל שִׂפְתוֹתָם יַלְבִּין קֶצֶף.

בְּנוֹת עֵינֵיהֶם מוֹרוֹת זִקִּים,

בַּלְּחָיַיִם אדֶם בּוֹעֵר,

זֵעַת פְּנֵיהֶם – שֶׁטֶף נַחַל,

רוּחָם קְצָרָה, לִבָּם סוֹעֵר…

וּמַחֲלֻקְתָּם הִיא עַל אֹדוֹת…

אַךְ הָרִיב הוּא רִיב עוֹלָמִים…

פּוּרָה דוֹאֵג, כֹּמֶר נַעֲלֶה!

רַבִּי יוֹסִי, גֶּבֶר תָּמִים! –

אַל בְּאַף, בְּשֵׁם אֵל עוֹלָם!

חִדְלוּ נָא מִמְּרִיבָה קְדוּמָה,

צַעֲקוֹתֵיכֶם, צִוְחוֹתֵיכֶם –

לֹא תוֹעֵלְנָה אַף בִּמְאוּמָה.

אַתֶּם רֹצִים חָרֹץ דָּבָר:

מָה הוּא שֶׁקֶר, מָה הִיא אֱמֶת;

טוֹב מְאֹד! אַךְ לֹא יִתָּכֵן

הוֹצִיא מִשְׁפָּט בַּמִּלְחֶמֶת.

אַל בְּאַפְּכֶם!…

         אַךְ – לַחִנָּם…

רֵיחַ עוֹלֶה מִן הַיְעָרוֹת –

רֵיחַ לַיְלָה מְלֵא טַל אֹרוֹת;

עַל הַמַּיִם, עַל הַנְּהָרוֹת

זַךְ כֶּחָלָב אֵד מִתְאַבֵּךְ;

קֹר הָרוּחַ נֹעַם יֶרֶב;

חָדְלוּ קוֹלוֹת הַמְּצִלְתַּיִם,

נִדְמֹה נִדְמוּ שִׁירֵי־עֶרֶב.

לְאַט לְאַט לִדְמָמָה יָקוּם

גַּם הַסַּעַר שֶׁהִתְפָּרֶץ

בֵּין הָרַב וּבֵין הַכֹּמֶר. –

וּבְהַטּוֹתוֹ רֹאשׁ לָאָרֶץ

יָשׁוּב בֵּיתוֹ רַבִּי יוֹסִי,

אַחֲרָיו יִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת;

וּבַעֲטֹף אֶת כַּנְפֵי בִגְדּוֹ

מָלֵא אַף כְּאֵשׁ־אֹכֶלֶת

יָשׁוּב בָּיְתָה גַּם הַכֹּמֶר.

כֵּן יְכַלּוּ כָל הַיָּמִים

הַקַּתּוֹלִי עִם הַיְּהוּדִי

אֶת וִכּוּחַ־הָעוֹלָמִים.

 

ב.    🔗

כֵּן יָחֵלּוּ כֵּן יָתֵמּוּ

אֶת הַמְּרִיבָה, וּבִסְעָרָה…

וּכְמִשְׁפָּטָן תָּמִיד – שָׁנָה

אַחַר שָׁנָה חִישׁ עָבָרָה.

שָׁנִים חָלְפוּ וַיֵּאָסֶף

פּוּרָה דוֹאֵג רַב־הַמְּחִלָּה;

הֵשִׁיב רוּחוֹ לַשָּׁמַיִם

גַּם רַבִּי יוֹסִי רַב הַקְּהִלָּה.

– “עוּף־ף” – אָז יִקְרָא פּוּרָה־דוֹאֵג

(תַּחַת נֵטֶל גְּוִיָּה שְׁמֵנָה

שַׁח כָּל יָמָיו…) "אוֹדְךָ, אֵלִי!

עוּף־ף, נִצַּלְתִּי לָאַחֲרוֹנָה!…

מַה נָּעֵמָה לִי מְנוּחָתִי! –

עַתָּה, רֵעַ אָהוּב, הָבָה!

לִפְנֵי שׁוֹפֵט רָם עַל רָמִים,

לִפְנֵי אֵל לְדִין נִקְרָבָה!

שָׁם, הֱיֵה נָא שְׁכֵנִי סָמוּךְ,

שָׁם בֵּין שְׁנֵינוּ אֵל יַכְרִיעַ,

אָז נֵדָעָה, נִוָּכֵחָה:

מִי הַצַּדִּיק, מִי הִרְשִׁיעַ…"

וּבְהִתְעוֹפֵף פּוּרָה דוֹאֵג

שָׁם בַּדֹּק בְּרוּם הָרוּחַ,

נֶחְפַּז לַעֲרֹךְ שִׁיחָה שְׁנוּנָה

וּמְפֻלְפֶּלֶת – לַוִּכּוּחַ.

וַיִּתְעַנֵּג פּוּרָה דוֹאֵג

עַל אִמְרוֹתָיו הַנֶּאְדָּרוֹת;

קַ"ס סִימָנִים לִפְרָטֵיהֶם

עִם הַגָּהוֹת עִם הֶעָרוֹת –

הָיָה חֵלֶק “הַהַקְדָּמָה”.

שָׁם – בְּשֶׂכֶל טוֹב, וּבְרוּחַ

חַדָּה, עָבַר עַל כָּל שָׂטָן

וּמַכְשֵׁלָה לַוִּכּוּחַ…

כָּל רָז עָמוּם קְשֵׁה־הֲבָנָה,

כָּל תַּעְלֻמָה חֲתוּמַת־זֹהַר,

בַּחֲרִיצוּת־נֹעַם – הֶעֱטָה

מַעֲטֶה דַק מֵאֵדֵי־טֹהַר.

כָּכָה גָדַל רָחַב דְּרוּשׁוֹ…

וּמִדְבָּרָיו הַנִּמְלָצִים –

קוֹל הָרַעַם בַּשָּׁמַיִם,

נַהַם יַמִּים, שִׂיא הַר פְּרָצִים!

גַּם הַסִּגְנוֹן – פִּלְאֵי פְלָאִים!

שָׂפָה בְרוּרָה, לָשׁוֹן קְצָרָה…

"הוֹי, הִכֹּנָּה, לֹא תִנָּקֶה,

רַבִּי יוֹסִי מִנָּבָרָה!…"

וּבָעֵת הַהִיא רַבִּי יוֹסִי

רוֹם הִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי רוּחַ,

תְּהִלּוֹת דָּוִד שָׁר… וַיִּכּוֹן

לָבֹא גִנַּת־יָהּ לָנוּחַ.

הוֹי מָה רַבָּה שִׂמְחַת נַפְשׁוֹ,

עֵת כִּי שִׁוָּה נֶגֶד פָּנָיו

גַּן הָעֵדֶן וּמְנוּחָתוֹ

עִם תַּעֲנוּגָיו עִם עֲדָנָיו.

מַה? – שׁוֹשַׁנִּים? פְּרָחִים? תְּמָרִים?

גֻּּלּוֹת עִלִּית זֹרְקֵי מָיִם?

מְעָרוֹת אַבְנֵי בְדֹלַח? שַׁדְמוֹת

חֶמֶד תַּאֲוָה לָעֵינָיִם?

קוֹל כִּנּוֹרוֹת וּמִקְטָרוֹת?

חֹם וָאוֹר? – הוֹי, אֵל שָׁמַיִם!

יֵשׁ שָׁם עֹנֶג אַחֵר – עוֹלֶה

עַל כָּל אֵלֶּה שִׁבְעָתָיִם:

שָׁם… הֵן שָׁמָּה – אֵל רַב צֶדֶק –

שַׁעֲרֵי־בִינָה הָעֲמֻקָּה.

אֵין אִבַּעְיָא בְלִי פִתְרוֹנִים,

אֵין תִּיוּבְתָּא בְּלֹא פֵרוּקָא.

“תֵּיקוּ, תֵּיקוּ” – אֵיזֶה תֵיקוּ?

אֵין כָּל סְפֵקוֹת, פְּלִיאַת־דְּבָרִים!

שְׁבִיל הַחָכְמָה, שְׁבִיל הַדַּעַת

הָלֹךְ יֵלֵךְ בְּמֵישָׁרִים!

מַהַרְשָׁ“א, מַהְרַ”ם, תּוֹסָפוֹת,

הָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי תוֹרָה,

פְּאֵר יִשְׂרָאֵל וַהֲדָרוֹ,

בַּעֲלֵי תְרֵיסִין, בַּעֲלֵי אוֹרָה.

אֵל הַמְּאוֹרוֹת הָאַדִּירִים –

מָארֵי אַתְרָא, הֵמָּה הָכָא.

כָּל אִבַּעְיָא, כָּל אִתְקַפְתָּא

מִתְבָּאֶרֶת כַּהֲלָכָה.

הֶגֶה פִיהֶם – נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם!

כַּשּׁוֹשַׁנָּה – זִיו כָּל מִלָּה!"…

כֵּן בְּעוּפוֹ מָרוֹם חָשַׁב

רַבִּי יוֹסִי רַב־הַקְּהִלָּה.

 

ג.    🔗

קַל מְהֵרָה יִתְעוֹפֵפוּ

שָׁם בְּמֶרְחַב הָעוֹלָמִים

שְׁנֵי הָאוֹיְבִים הָעֲצוּמִים,

הַמִּתְוַכְּחִים הַחֲכָמִים.

תְּנוּעוֹתֵיהֶם חֹצְבוֹת לַהַב.

בָּעֵינַיִם – קֹצֶר רוּחַ:

כִּי לִימִינוֹ הַנִּצָּחוֹן

אִישׁ אִישׁ סָמוּךְ וּבָטוּחַ.

לָאַחֲרוֹנָה…

         הוֹי, מֶה חָדֵל

הוּא הָאָדָם עִם תְּבוּנָתוֹ,

לִפְנֵי כֹחַ אֵל הָעוֹלָם

שַׁלִּיט נֶצַח בִּגְבוּרָתוֹ –

עַל הָאָרֶץ, עַל שָׁמַיִם,

עַל יַבָּשָׁה, עַל הַמַּיִם! – –;

עֵת כִּי רָאוּ הַמִּתְוַכְּחִים

אֶת הָעֵדֶן לָעֵינַיִם;

עֵת בִּדְמָמָה אַט לִפְנֵיהֶם

נָשׂא נָשְׂאוּ רֹאשׁ הַשְּׁעָרִים,

שֶׁבָּהֵמָּה בּוֹא יָבוֹאוּ

רַק צַדִּיקִים וּמְאֻשָּׁרִים –

רֶגַע הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים

כְּמוֹ הֲלָמָם בְּרַק שָׁמַיִם…

וּבִרְאוֹתָם אֶת תְּמוּנָתוֹ

הַנִּפְלָאָה לָעֵינַיִם –

זוּ תְמוּנָתוֹ בַת־ שָׁמַיִם

מְלֵאַת יִפְעָה רַבַּת קְסָמִים –

פִּתְאֹם הַכֹּל הַכֹּל נָשׁוּ

הַמִּתְוַכְּחִים הַחֲכָמִים!

פְּנֵי רַבִּי יוֹסִי פִּתְאֹם חָוְרוּ

וַיַּלְבִּינוּ מִבֶּהָלָה;

אַךְ רַע מֶנְהוּ הָיָה גוֹרַל

נִשְׁמַת פּוּרָה הָאֻמְלָלָה:

מִן הַשִּׂיחָה הָאֲרֻכָּה

מְלֵאַת רֶגֶשׁ עֹז וְחַיִּים,

עַל הַלֵּב לֹא יָכֹל הַעֲלוֹת

חֵלֶק אָחוּז מִמָּאתַיִם.

כְּאִלּוּ מָחֲצוּ בַמַּקֶּבֶת

אֶת גֻּלְגַּלְתּוֹ הַמְגֻלָּחָה –

כָּל הַשִּׂיחָה – עִם הַמְּלִיצוֹת

– חוֹצְבוֹת אֵשׁ – מִלֵּב נִשְׁכָּחָה…

אַךְ בַּצָּרָה חָשׁ סַנְטְ־יַגָּא

לִישׁוּעָתוֹ וּלְרַוְחָתוֹ.

אָמְנָם כֵּן, בְּהֵיסַח דַּעַת

מַהֵר צָמְחָה אֲרוּכָתוֹ.

“דַּבְּרָה, בְּנִי, בָּעֹז הִתְאַזְרָה!” –

– לָחַשׁ לוֹ סַנְטְ=יַגָּא אֹמֶר –

וַיָּשׁוּבוּ חֵן שְׂפָתַיִם

עִם עֹז רוּחַ אֶל הַכֹּמֶר.

פּוּרָה דוֹאֵג פָּתַח פִּיהוּ,

וּמְדַבְּרוֹתָיו – פִּלְאֵי פְלָאוֹת!…

כְּבָר הִשְׁמִיעַ “הַהַקְדָּמָה”

הַסִּמָּנִים, הַהַגָּהוֹת,

וּכְמִין חֹמֶר דָּרשׁ דָּרַשׁ

דִּבְרֵי מֶחְקָר עִם תּוּשִׁיָּה,

רָזֵי־אֵלִים דַּקֵּי־מֻשָּׂג

וּפִלְפּוּלֵי פַלְסוּפִיָּה…

וּבִכְלוֹתוֹ אֶת הַדְּבָרִים

הוֹצִיא גְנִיחָה מִלִּבֵּהוּ.

נִצָּב הָכֵן, וּבְהוֹרוֹתוֹ

עַל רַבִּי יוֹסִי בִּימִינֵהוּ

הוֹסִיף דַּבֵּר וַיִּתְלַהֵב:

"שׁוֹפֵט צֶדֶק, רַב עֲלִילָה!

בִּימִין עֻזְּךָ הַנֶּאְדֶּרֶת

גְּאוֹן הַיְּהוּדִי נָא הַשְׁפִּילָה.

"הוּא בֶן אֻמָּה – לִדְבָרֶיהָ

גַּם לָאָרֶץ גַּם לַדָּרִים

נָתֹן נָתְנָה אוֹר אֱלֹהַּ,

צֶדֶק, מִשְׁפָּט, וּמֵישָׁרִים.

יוּכַל לִהְיוֹת, לֹא אֶתְוַכְּחָה!

אָכֵן אֵדַע כִּי הָיָתָה

זֹאת הָאֻמָּה עַל הָאָרֶץ

כְּבָר לָטֹרַח וּלְמַעֲמָסָה.

אֵין לְתָאֵר וּלְהַבִּיעַ

הַמַּכְאוֹבִים הָאֲיֻמִּים,

אֲשֶׁר סָבְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, כָּל הַלְּאֻמְּים;

אָכֵן מַר מִכֻּלָּם הָיָה

לָנוּ סְפַרְדִּים. – אֵל שָׁמָיִם!

זאת הָאֻמָּה הִשְׁבִּיעַתְנוּ

טֹרַח, עָמָל מְלֹא חָפְנָיִם.

צֵא וַחֲשֹׁב עֲצֵי הַמּוֹקֵד!

בָּתֵּי־כְלָאִים שֶׁהֻשְׁתָּתוּ!

הַחֲבָלִים שֶׁנִּתָּקוּ,

הַמּוֹסֵרוֹת שֶׁנִּשְׁחָתוּ!

כַּמָּה זָהָב נָתַן עַמִּי,

(הוֹי, כִּי אֶזְכֹּר אֹחַז שָׂעַר!…)

זֶה זְמַן רַב לְשׁוֹפְטֵי אֶרֶץ

וּלְמַחֲזִיקֵי תֹם בַּשָּׁעַר!

גַּם לְסוֹכְנִים, גַּם לִפְקִידִים,

גַּם לִמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים

עִם כָּל חֶבְרַת הַמַּשְׁגִּיחִים

צוֹרְפֵי כְלָיוֹת, שֹׁמְרֵי צְעָדִים…

תָּמִיד – צַיִד וּבִקֹּרֶת,

כָּל הַיָּמִים – רֹגֶז, פְּרָעוֹת.

וּמָה רַב הַמְּחִיר – שִׁלַּמְנוּ

בַּהֲלָכוֹת “הַנִּפְלָאוֹת”.

פִּסְקֵי־קֹדֶשׁ, כְּתָבִים, חֻקִּים…

הַאִם אֵין זֹאת עֹז עֲנָקִים?

אַךְ כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ אַחַי

רַק לְשִׁמְךָ שֹׁכֵן שְׁחָקִים.

וּבִצְדָקָה וּמֵישָׁרִים

עוֹד הִתְהַלְּכוּ עִם צָרֵיהֶם;

חִנָּם שָׁרוּ אַחֲרֵי מוֹתָם

“מִמַּעֲמַקִּים” עַל קִבְרֵיהֶם.

וּבֵין קִירוֹת בֵּית הַנְּזִירִים

בַּתַּעֲנוּגִים וַעֲדָנִים,

אַחֲרֵי מוֹת הָאָבוֹת – חִנָּם

מָצְאוּ מַחֲסֶה עֹז הַבָּנִים.

גַּם בְּלִי גְמוּל וּבְלִי כָל שָׂכָר

לִבְנֵי רֶשַׁע הָאֲרוּרִים

הוֹרוּ אַחַי שֹׁמְרֵי אֵמוּן –

שַׁעֲרֵי גִנַּת־יָהּ הַסְּגוּרִים.

כַּמָּה קְטֹרֶת, כַּמָּה דוֹנַג

קָלוּ… כֶּסֶף רַב הֵרִיקוּ

לֹא חָשָׂכוּ… אַךְ בְּעֵינֵי

עַם יִשְׂרָאֵל עוֹד לֹא נִקּוּ…

עוֹדָם קֹרְאִים: – "הֲרֵעוֹתֶם,

הֲרֵעוֹתֶם לַעֲשׂוֹת לָנוּ.

הֵן לָאָרֶץ אֵל נָתַנּוּ,

דֶּרֶךְ תֹּם הוֹרִינוּ אָנוּ"…

כֵּן יוֹסִיפוּ דַּבֵּר עָתָק,

עַד עֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם נֵלֶא:

קוֹלוֹת, צְוָחוֹת… מִן הַנִּמְנַע,

מִן הַנִּמְנַע שְׂאֵת כָּל אֵלֶּה!"…

כֵּן כִּמְעָט בִּילָלָה קָרָא

פּוּרָה דוֹאֵג רַב־הַמְּחִלָּה…

מֻכֶּה קֹר וָחֹם חֲלִיפוֹת

עָמַד נֶגְדּוֹ רַב־הַקְּהִלָּה

כֻּלּוֹ רָעַד, כָּרַע, קָרַס,

וַיִּשְׁתַּטַּח מְלֹא קוֹמָתוֹ;

אַךְ עֵת בָּא אֵלֵיהוּ מַלְאָךְ

שְׁמֹעַ מֶנּוּ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ.

מֵעֶמְדָּתוֹ, כְּמוֹ מִשְּׁפִיפוֹן,

לַאֲחוֹרָיו זָע וָנָד,

וַיְשַׁוֵּעַ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל –

יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד!!" –.

– "זוּלַת זֹאת אֵין דָּבָר? –… עַתָּה

תַּם הַמִּשְׁפָּט –" נִשְׁמַע אֹמֶר,

וַיֵּחָרֶץ כֹּה הַמִּשְׁפָּט

בֵּין הָרַב וּבֵין הַכֹּמֶר:

כִּי לְתַשְׁלוּם גְּמוּל כָּל נִזְקֵי

בְּנֵי אַסְפַּמְיָא הָאֻמְלָלִים,

לֵאמֹר: מַקְלוֹת, עֲצֵי מוֹקֵד,

גַּם אֲבָנִים גַּם גֶּחָלִים –

שִׁבְעָתַיִם עַל כָּל אֵלֶּה

(בְּלִי גָרֹעַ מָה, חָלִילָה)

יוּשַׁב פֹּה לְפוּרָה דוֹאֵג…

אַךְ רַבִּי יוֹסִי רַב הַקְּהִלָּה

עַל גַּאֲוָתוֹ, עַל רוּם עֵינָיו,

לֹא יִמָּלֶט, לֹא יִפָּלֶט,

עַד שֶׁיָּשׁוּב שֵׁנִית אַרְצָה,

עַד יִוָּלֶד עַל פְּנֵי חָלֶד.

וּכְקוֹל קוֹרֵא בַּעֲרָבָה,

– עֵת כִּי יֵלֵךְ נָע וָנָד –,

תְּהִי קְרִיאָתוֹ:

         "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד!…"