לוגו
מִחוּץ לִתְּחוּם הָרַעַשׁ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U
ציור  עמ 109.png

שִׁבְעִים מַעֲלִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בַּבִּנְיָן

הַזֶּה. זֶהוּ מְגָרֵד הַשְּׁחָקִים הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר

בִּנְיו־יוֹרְק, “אֶמְפַּיֶר סְטֵיט” שְׁמוֹ, וְהוּא גַּם הַבִּנְיָן

הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבָּנָה אֵי־פַּעַם הָאָדָם. בְּשִׁשִּׁים

שְׁנִיּוֹת עוֹלִים עַד לַקּוֹמָה הַמֵּאָה וּשְׁתַּיִם שֶׁלּוֹ.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה זְמַן אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בְּכָל אַלְפֵי

הַמִּשְׂרָדִים שְׁבּוֹ.

לֹא צִיַּרְתִּי אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת בַּבִּנְיָן,

מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה מֵהֶם מוּאָרִים, כַּמָּה חֲשֵׁכִים וְכַמָּה מֵהֶם

נוֹצְצִים. לֹא הַצִּיּוּר הַמְשֻׂרְטָט בְּדִיּוּק מוֹסֵר רֹשֶׁם

נָכוֹן. אֶת הָעֲנָנִים הוֹסַפְתִּי רַק לַמַּעַן הַדִּמְיוֹן.

עִפָּרוֹן קָטָן, שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי מִן הָאָרֶץ,

הִסְתּוֹבֵב בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדִי כְּשֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי לִשְׁאֹל

כַּמָּה שְׁאֵלוֹת אֶת הַמְמֻנֶּה עַל הַמַּעֲלִיּוֹת בְּפֶתַח

הַבִּנְיָן: כַּמָּה שָׁנִים? מָתַי נִגְמַר? וְכֵן הָלְאָה. אֶת

הָעִפָּרוֹן סוֹבַבְתִּי, אַךְ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת לָּא שָׁאַלְתִּי.

הִסְתַּגַּרְנוּ בְּתוֹךְ מַעֲלִית וְנָסַקְנוּ בְּכֹחַ רַב

לְמַעְלָה.

מִקֵּץ דַּקָּה הִגַּעְנוּ לַגַּג וְיָצָאנוּ אֶל

מִרְפֶּסֶת גְּדוֹלָה, הַפְּתוּחָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁהִפְתִּיעַ אוֹתִי הָיָה – הַשֶּׁקֶט הָרַב. קוֹלוֹת

הָאֲדָמָה אֵינָם מַגִּיעִים לְגֹבָהּ זֶה; אָנוּ מִחוּץ לִתְחוּם

הָרַעַשׁ. בִּנְיְנֵי הָעִיר עוֹמְדִים צְפוּפִים, טוּרִים טוּרִים, זֶה

מֵאֲחוֹרֵי זֶה, כְּמוֹ טוּרֵי הַשִּׁנַּיִם שֶׁל דָּגִים טוֹרְפִים.

הָעִיר נִרְאֵית כְּרֵיקָה וַעֲזוּבָה מֵאָדָם.

לְאַחַר שֶׁהָעַיִן מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין הָרְחוֹבוֹת

הָאֲרֻכִּים וְהַיְשָׁרִים, הִיא מְגַלָּה כַּמָּה נְקֻדּוֹת

מִתְנוֹעֲעוֹת. הֵן כָּל־כָּךְ קְטַנּוֹת, עַד שֶׁאֵין רוֹאִים אֶת

הָרַגְלַיִם הַמְּנִיעוֹת אוֹתָן. הַנְּקֻדּוֹת הֵן בְּנֵי הָאָדָם

הַמְּהַלְּכִים בָּרְחוֹבוֹת. שׁוּרוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת זַעֲרוּרִיּוֹת

כְּצַעֲצוּעֵי גַמָּדִים גּוֹלְשׁוֹת בָּרְחוֹבוֹת בִּמְהִירוּת

אִלֶּמֶת. הַשּׁוּרוֹת מִתְפַּצְּלוֹת, נֶעְלָמוֹת מֵאֲחוֹרִי בָּתִּים

וּמִתְגַּלּוֹת שׁוּב, כְּשֶׁמִּסְפָּרָן גָּדֵל אוֹ קָטֵן בְּצוּרָה

מַפְתִּיעָה. בִּמְהִירוּת אִלֶּמֶת הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת, כְמוֹ

כַּדּוּרִים שֶׁל טִפַּת כַּסְפִּית שֶׁנָּפְלָה אַרְצָה וְנִתְרַסְּקָה.

(הָאֵין זֶה תַּעֲנוּג לְהִתְבּוֹנֵן בְּמֵרוֹץ טִפּוֹת הַכַּסְפִּית

הַשּׁוֹבָבוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת, לְאַחַר שֶׁהַמַּדְחֹם נִשְׁמַט מִן

הַיָּד וְנִשְׁבַּר?)

כָּל צַד שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה אֵלָיו – נִפְעָר לְפָנַי

פֶּה עָצוּם, בַּעַל שִׁנַּיִם צְפוּפוֹת בִּגְדָלִים שׁוֹנִים.

שִׁנַּיִם אֵלֶּה טָחֲנוּ וְטוֹחֲנוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל מִילְיוֹנֵי בְּנֵי

אָדָם. זַעֲרוּרִים אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, הֵם שֶׁבָּנוּ אֶת הַמִּגְדָּל

הָעֲנָקִי הַזֶּה. הַמַּחֲזֶה מַרְהִיב וּמַחֲרִיד.

אֲנִי מַבִּיט בְּחִבָּה אֶל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים

לְיָדִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת, כְּמִי שֶׁמַּבִּיט אֶל נִצּוֹלֵי סְפִינָה

טְרוּפָה. אֲנָשִׁים אֵלֶּה שֶׁלְּיָדִי, הַמַּחֲזִיקִים בִּידֵיהֶם

גְּבִיעֵי גְּלִידָה אוֹ מִשְׁקָפוֹת וּמַצְלֵמוֹת, הֵם בְּנֵי עַמִּים

שׁוֹנִים, לִשְׂעָרָם צֶבַע שׁוֹנֶה, אוּלָם חִיּוּכֵיהֶם נִרְאִים לִי

מוּבָנִים וַחֲבִיבִים. אַךְ אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה, הַמִּתְנוֹעֲעִים

לְלֹא רַגְלַיִם וּלְלֹא קוֹלוֹת, מְטִילִים עָלַי אֵימָה: מָה

זּוֹמְמוֹת בְּרִיּוֹת אֵלֶּה, שֶׁהֵן רַק נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת וְאֵינִי

שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָן?

"גֹּבַהּ הַבִּנְיָן הַזֶּה הוּא כְּעֹמֶק יָם־הַמֶּלַח

מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם," אוֹמֵר יְדִידִי הַמְהַנְדֵּס, "בִּמְרוֹמִים

אֵלֶּה מִתְרַחֲשִׁים הַרְבֵּה דְּבָרִים מוּזָרִים. יוֹרֵד כָּאן

גֶּשֶׁם שֶׁצִּבְעוֹ אָדֹם. הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ נוֹפֵל כָּאן, כִּי אִם

עוֹלֶה. מִכָּאן מָעֳבָרִים שִׁדּוּרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה לְכָל

קַצְוֵי הָאָרֶץ"

לְאַחַר שֶׁיָּרַדְנוּ לְמַּטָּה פָּנִיתִי אֶל

הַמְּמֻנֶּה עַל הַמַּעֲלִיּוֹת. רָצִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אוֹתָן

שְׁאֵלוֹת: כַּמָּה שָׁנִים? מָתַי נִגְמַר? וְאֶצְבְּעוֹתַי

הִתְכּוֹנְנוּ לְסוֹבֵב אֶת הָעִפָּרוֹן הַקָּטָן, שֶׁהֵבֵאתִי מִן

הָאָרֶץ. אַךְ הוּא לֹא הָיָה עִמָּדִי. בְּרֹב מְבוּכָתִי שָׁכַחְתִּי

אוֹתוֹ לְמַעְלָה, בִּמְרוֹמֵי הַמִּגְדָּל.


 

אֲנִי רוֹאֶה מַהוּ מִילְיוֹן    🔗

מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ שָׁכַחְתִּי אֶת הָעִפָּרוֹן

הַקָּטָן שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאָרֶץ עַל מִרְפֶּסֶת מְגָרֵד־הַשְּׁחָקִים,

יָרְדָה עָלַי הֲקַלָּה. הִפְסַקְתִּי לְחְשֹׁב שֶׁעָלַי לִשְׁאֹל עַל

תּוֹלְדוֹת כָּל מָקוֹם, עַל מִסְפָּרִים וְעַל שָׁנִים,

וְהִתְמַסַּרְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי בִּלְבַד. הָעִפָּרוֹן שֶׁלִּי

וַדַּאי מִתְגַּלְגֵּל לוֹ שָׁם בַּמְּרוֹמִים בָּרוּחַ – וַאֲנִי

מִסְתּוֹבֵב לִי בָּרְחוֹבוֹת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.

יְדִידִי הִזְמִין אוֹתִי לְבַלּוֹת כַּמָּה יַּמִּים

בְּבֵיתוֹ. דֶּלֶת־הַכְּנִיסָה נִפְתְּחָה מֵעַצְמָהּ

כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ. פָּתַח אוֹתָהּ הַשּׁוֹעֵר הַכּוּשִׁי,

שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרִי שִׁמְשַׁת הַזְּכוּכִית שֶׁלָּהּ; אַךְ הוֹאִיל

וְהַזְּכוּכִית נָצְצָה, לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. נִכְנַסְתִּי לַמַּעֲלִית

וְקָרָאתִי בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְדִידִי, נַעַר הַמַּעֲלִית לָחַץ עַל

הַכַּפְתּוֹר הַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר. מֵיתְרֵי הַפְּלָדָה שֶׁל הַמַּעֲלִית

הִתְחִילוּ לְהַנְעִים מִן מַנְגִּינָה עֲצוּבָה וּמְתוּחָה. הָיָה לִי

דֵּי פְּנַאי לְהַבִּיט בְּעָרְפּוֹ שֶׁל נַעַר־הַמַּעֲלִית הַכּוּשִׁי.

שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הָיוּ מְתוּחוֹת בְּעֶזְרַת מִבְרֶשֶׁת קָשָׁה

וְשֶׁמֶן־שֵׂעָר. רָאִיתִי שְׂעָרוֹת אֵלֶּה, כְּשֶׁהֵן מְקֻרְזָלוֹת

לְהַפְלִיא, אֵצֶל הַכּוּשִׁים בְּאַפְרִיקָה; אַךְ פֹּה עוֹשִׂים

הַכּוּשִׁים מַאֲמָצִים גְּדוֹלִים כְּדֵי לְיַשֵּׁר אוֹתָן. מַנְּגִינַת

הַפְּלָדָה הוֹסִיפָה לַעֲלוֹת בְּקוֹל תְּלוּנָה עַד שֶׁפָּסְקָה.

הָיִינוּ בַּקּוֹמָה הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה.

בַּמֶּה עָסַק יְדִידִי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל

דִּירָתוֹ? הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט בַּטֶּלֶוִיזְיָה. וּמָה רָאִינוּ

בַּטֶּלֶוִיזְיָה? יוֹמַן חֲדָשׁוֹת מְלֻּוֶּה בְּשִׁדּוּרֵי פִּרְסֹמֶת.

אַךְ מֵעַל לְאוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה עָלָה בְּאָזְנַי

רַעַשׁ בִּלְתִּי־פּוֹסֵק שֶׁל גַּלֵי יָם, הַמִּשְׁתַּבְּרִים בְּזַעַף

וּבִתְלוּנָה אֶל הַחוֹף. הַיָּמִים אֵינָם יְמֵי חֹרֶף; אַדְּרַבָּה,

הָאָבִיב הִגִּיעַ זֶה מִכְּבָר; וְתָמֵהַּ הָיִיתִי עַל הַיָּם

הַסּוֹעֵר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ. אֲנַחְנוּ, בְּנֵי תֵּל־אָבִיב,

יוֹדְעִים עוֹד מִיַּלְדוּתֵנוּ מָה רַעַשׁ הַגַּלִּים בַּחֹרֶף.

וּתְמִיהָתִי גָּבְרָה כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עוֹמֵד

רָחוֹק מְאֹד מֵחוֹף הַיָּם.

קָרַבְתִּי לַחַלּוֹן וּלְעֵינַי נִגְלָה מַרְאֵה

הַנָּהָר הַדְסוֹן הָרָחָב וּשְׁתֵּי גְּדוֹתָיו, הַמְּכֻסּוֹת עֵצִים

עֲבֻתִּים. הַמַּיִם הָיוּ חֲלָקִים כִּרְאִי, וְרַק בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

הֶעֶלְתָה הָרוּחַ הַקַּלָּה קַשְׂקַשִּׂים קְטַנִּים. זְמַן רַב

הִשְׁתַּעַשְׁעָה הָעַיִן לְמַרְאֵה הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת

הָעוֹבְרוֹת בַּנָהָר וּלְמַרְאֵה הָאוֹרוֹת הַנּוֹצְצִים בִּשְׁנֵי

הַחוֹפִים, הַמִּצְטַלְּמִים בַּמַּיִם. רַק אָז נִזְכַּרְתִּי מַדּוּעַ

נִגַּשְׁתִּי לַחַלּוֹן: רָצִיתִי לָדַעַת מֵאַיִן בָּא קוֹל הַגַּלִּים

הַמִּתְנַפְּצִים בְּזַעַף.

הִבַּטְתִּי סְבִיבִי לִרְאוֹת מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל.

לְיַד הַגָּדָה הַקְּרוֹבָה נָעוּ שׁוּרוֹת צְפוּפוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת

עוֹבְרוֹת בִּיעָף, בְּמַשַּׁב־רוּחַ וּבְהַשְׁמָעַת קוֹל חִכּוּךְ

בָּאֲוִיר. גַּלִּים, גַּלִּים צְפוּפִים לְלֹא הֶפְסֵק, עוֹבְרוֹת

הַמְּכוֹנִיּוֹת. הַתְּנוּעָה נִמְשֶׁכֶת בְּסֶרֶט בִּלְתִּי פּוֹסֵק,

סֶרֶט נָע עַל גַּלְגַּלִים. הַשּׁוּרָה הַצְּפוּפָה נוֹצֶצֶת

כְּתַהֲלוּכַת חִפּוּשִׁיוֹת־אָבִיב סַסְגּוֹנִיּוֹת, חֲרוּמוֹת־אַף

וַאֲסוּפוֹת כְּנָפַיִם. כְּמוֹ מִצְעַד צַעֲצוּעֵי גַּמָּדוֹנִים

הוֹלֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת מַחֲרֹזֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת; לְלֹא טִרְטוּר,

רַק בְּמַשַּׁב רוּחַ הֵן חוֹלְפוֹת בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה; וְהֵן הֵן

הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת רַעַשׁ גַּלֵּי הַיָּם.

אִם אֹמַר עֶשְׂרוֹת־אַלְפֵי מְכוֹנִיּוֹת, וְאִם

אַגִּיד מְאוֹת־אֲלָפִים – לֹא אֲדַיֵּק. רַק אֵם אַגִּיד מִילְיוֹנֵי

מְכוֹנִיּוֹת אֶקְלַע לָאֱמֶת. מִילְיוֹנֵי מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת

בְּכָל יְמָמָה בִכְבִישִׁים הָאֵלֶּה. לְעֵין הַמִּסְתַּכֵּל נִדְמֶה

כְּאִלּוּ אוֹתָן מְכוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ הוֹלְכוֹת וְחוֹזְרוֹת. כְּאִלּוּ

הֻצְּבוּ עַל גַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב. הַטִּיסָה הַזֹּאת, הַגּוֹמֵאת

מֶרְחַקִּים וּזְמַן, הִיא הַמַּשְׁמִיעָה אֶת זֶה הָרַעַשׁ. גַּגּוֹנִים

מְעֻגָּלִים וְנוֹצְצִים אֵלֶּה מַקְנִים לְךָ מֻשָּׂג זֶה, שֶׁשְּׁמוֹ

מִילְיוֹן. זוֹהִי נְיוּ־יוֹרְק, הַמַּקְנָה מֻשָּׂגִים שֶׁל מִסְפָּרִים

גְּדוֹלִים: מִילְיוֹנֵי חַלּוֹנוֹת מוּאָרִים, מִילְיוֹנֵי

מְכוֹנִיּוֹת, מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם.

ציור עמ 113.png

כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה לֹא פָּסַק הָרַעַשׁ הַזֶּה.

לַבֹּקֶר יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה מִקָּרוֹב. אֲנִי

עוֹמֵד בֵּין עֵצִים, שֶׁזֶּה עַתָּה הִפְקִיעוּ אֶת נִצָּנֵיהֶם

וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכָם אֲגָדִים שֶׁל עָלִים יְרֻקִּים, אוֹ צְרוֹרוֹת

שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים וּוְרֻדִּים. רוּחַ־הַבֹּקֶר הַקַּלָּה מְנִיעָה

אֶת הָעֲנָפִים בִּתְנוּעוֹת חִנָּנִיּוֹת, כְּמוֹ נוֹצוֹת שֶׁל

בְּנוֹת־יַעֲנָה, וּמִבֵּין הָעֲנָפִים מְצִיצִים בְּאַלְפֵי עֵינַיִם

קְטַנּוֹת גּוֹרְדֵּי שְׁחָקִים בַּעֲלֵי גַּגּוֹת מְחֻדָּדִים,

כְּכוֹבְעֵי לֵיצָנִים.

מִפֶּתַח הַבִּנְיָן יָצָא נַעַר־הַמַּעֲלִית הַכּוּשִׁי

שֶׁהִכַּרְתִּי אֶמֶשׁ. הוּא חִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ שֶׁל בֹּקֶר

וְגִלָּה אֶת שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת.


 

הַמִּגְבַּעַת נָפְלָה פַּעֲמַיִם    🔗

אַחַר־כָּךְ יָצָאתִי לְטַיֵּל בָּרְחוֹב הָאָרֹךְ

שֶׁבֵּין גּוֹרְדֵּי הַשְּׁחָקִים. הָרְחוֹב הַזֶּה נִרְאֶה כְּמוֹ

תַּחְתִּית שֶׁל נָקִיק צַר וְעָמֹק בֵּין סְלָעִים זְקוּפִים. גּוֹרְדֵי

הַשְּׁחָקִים חוֹסְמִים אֶת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. הִפְשַׁלְתִּי אֶת

רֹאשִׁי יָפֶה לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת אֶת רָאשִׁי

הַבִּנְיָנִים – וְהַמִּגְבַּעַת נָפְלָה מִמֶּנוּ. מִדֵּי פַּעַם

מְנַצְנְצִים עַל גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים כַּמָּה חַלּוֹנוֹת,

שֶׁהִצְלִיחוּ לִתְפֹּס פִּתְאוֹם קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ. קֶרֶן הַשֶּׁמָשׁ

רוֹקֶדֶת, מַרְטִיטָה – וְחוֹלֶפֶת. בְקוֹמָה הַחֲמִשִּׁים (אוֹ

הַשִּׁשִּׁים) תָּלוּי בִּישִׁיבָה אָדָם מוּל חַלּוֹן וּמְצַחְצֵחַ

זְגוּגִית. מִן הַפְּתָחִים הָרָאשִׁיִּים הִתְחִילוּ לָצֵאת פְּקִידוֹת

וּפְקִידִים – כַּנִּרְאֶה שְׁעַת הַהַפְסָקָה הִגִּיעָה. בְּרֶגֶל

קַלָּה הֵם הוֹלְכִים וּמִתְיַשְּׁבִים עַל גֶּדֶר בֵּית־הַקְּבָרוֹת,

מָקוֹם שֶׁרִבּוּעַ שֶׁל שֶּׁמֶּשׁ צוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּזָהֹב חָמִים. הוּא

כַּנִּרְאֶה אוֹרֵחַ קָבוּעַ שָׁם.

ציור עמ 115.png

לְיַד כְּנִיסָה לְאֶחָד מִגּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים

עוֹמֵד שׁוֹעֵר וּבְיָדוֹ מַטְאֲטֵא אֶרֶך־שֵׁעָר. הָעוֹבְרִים עָל

פָּנָיו מְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּ“הַלּוֹ, מֶק!” אוֹ בְּ“הַלּוֹ ג’וֹ!”

עַל־פִּי תְּנוּעוֹתָיו הַקְּצוּבוֹת וְהַשְּׁקֵטוֹת יָּכֹלְתִּי

לְנַחֵשׁ, שֶׁהוּא שַׁיָּךָ לְמָקוֹם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. כָּל

תְּנוּעָה שֶׁלּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ כְּמוֹ

הַלְּהָבִים בְּאוֹלָר.

“מַיְקְל!” קוֹרֵאת אֵלָיו אִשָּׁה מֵאֶשְׁנָב הַדֶּלֶת, “חָזַרְתִּי מִן הַחֲנוּת.”

“סְלִיחָה,” אֲנִי פּוֹנֶה אֵלָיו, “מָה שִּׁמְךָ הָאֲמִתִּי?”

“אֶצְלֵנוּ אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לְאָדָם אֵיךְ שֶׁתִּרְצֶה. רוֹאִים פֹּה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים!”

“הַאִם אַתָּה עוֹבֵד זְמַן רַב בַּבִּנְיָן הַזֶּה?” בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת.

“אֲדוֹנִי!” עָנָה הַשּׁוֹעֵר בַּהֲרָמַת קוֹל, "אִם

אַתָּה רוֹצֶה יְדִיעוֹת, תִּפְנֶה לְלִשְׁכַּת הַמּוֹדִיעִין קוֹמָה

אָלֶף מִיָּמִין בַּקָּצֶה, אוֹ לִפְקִיד יַחֲסֵי הַצִּבּוּר בְּקוֹמָה

אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ חֶדֶר אַרְבַּעַת־אֲלָפִים שְׁלֹשִׁים

וּשְׁתַּיִם, אוֹ לַמְנַהֵל בְּקוֹמָה חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ מוּל

הַמַּעֲלִית."

הוּא אָמַר זֹאת מַהֵר מְאֹד, כְּמוֹ כָּל

הָאֲמֶרִיקָנִים, בְּלִי לָשִׂים לֵב אִם הִסְפַּקְתִּי לִקְלֹט אֶת כָּל

הַמִּסְפָּרַיִם.

“אֲדוֹנִי,” אָמַרְתִּי לוֹ, "אֲנִי רוֹצֶה שִׂיחָה

וְלֹא מֵידָע. לָמָּה אַתָּה שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לָרֹאשׁ הָאֶחָד שֶׁל

הַמַּקֵּל? לַמַּקֵּל יֵשׁ שְׁנֵי קְצָווֹת וְאַתָּה קָצֶה

שֵׁנִי."

“אֵין לִי שִׁיחָה וְאֵין לִי מֵידָע.” פָּתַח

הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר, "כֻּלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים פֹּה, כַּמָּה מֵהֶם

קוֹפְצִים – וְרַק אֲנִי עוֹמֵד לִי פֹּה בַּמִּסְדְּרוֹן. כָּל אֶחָד

רוֹצֶה עֲלִיָּה בַּמַּשְׂכֹּרֶת אוֹ עֲלִיָּה בַּתַּפְקִיד; וַאֲנִי –

הִנֵּה מְקוֹם עֲבוֹדָתִי וְהִנֵּה הָאֶשְׁנָב בַּפֶּתַח שֶׁאִשְׁתִּי

מְדַבֶּרֶת אֵלַי מִמֶּנוּ. בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁמִּמּוּל וַאֲנִי הֵם

הַדְּבָרִים הַיְחִידִים הַקְּבוּעִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה… מִי שֶׁיֵּשׁ

לוֹ מְכוֹנִית – רוֹצֶה שְׁתַּיִם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת – רוֹצֶה

רְחוֹב. בַּעַל חֶבְרָה רוֹצֶה לְהַקִּיף אֶת הָעוֹלָם. כָּךְ

מִתְמַלְּאִים הַחַיִּים בְּשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן, מִבְרָקִים, טִיסוֹת,

מִשְׁלָחוֹת, מְכוֹנוֹת כְּתִיבָה חַשְׁמַלִּיּוֹת, סִרְטֵי הַקְלָטָה,

מַחְשְׁבִים, תִּיקִים מְלֵאֵי מִסְמָכִים. אֵיזֶה גַּלְגַּלִים

עֲצוּמִים מְנִיעִים אֶת הָרְחוֹב הַקָּטָן הַזֶּה! בַּקָּצֶה הַזֶּה

שֶׁל הַמַּקֵּל, הַקָּצֶה שֶׁלִּי, כִּמְעַט אֵין שֶׁמֶשׁ. וְאִם

מִתְחוֹלֵל פִּתְאֹם מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי, נִפְתָּח פִּתְאֹם אֵיזֶה

חַלּוֹן בְּאֵיזוֹ קוֹמָה, וְאֵיזֶה מְנַהֵל חָשׁוּב שׁוֹלֵחַ רֶגֶל

אַחַד קָדִימָה, מַבִּיט לְמַּטָּה וְנוֹתֵן שְׁהוּת לִנְקֻדּוֹת־הָאָדָם

שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה לַעֲבֹר הָלְאָה. אָז הוּא שׁוֹלֵחַ גַּם אֶת

רַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה. הַמְּעִיל הַכָּחֹל שֶׁלּוֹ מְפַרְפֵּר בַּאֲוִיר.

עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם! חֲשֹׁב לְרֶגַע שֶׁיֵּשׁ גַּם חַיִּים אֲחֵרִים:

שָׂדֶה יָרֹק, פָּרָה גּוֹעָה…

"לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וּמֵאֵיזֶה צָד

יִפָּתְחוּ חַלּוֹנוֹת לַאֲנָשִׁים מְחַפְּשֵׂי מַרְגּוֹעַ – מִצַּד זֶה,

אוֹ מִצַּד זֶה. הִנֵּה שָׁם. בְּמִסְפָּרַיִם. מִדֵּי רֶגַע נֶעְצַרְנוּ

וְחִכִּינוּ לָאוֹר הַיָּרֹק. לְבַסּוֹף הִגַּעְנוּ לְמִנְהָרָה,

הָעוֹבֶרֶת מִתַּחַת לִנְהַר הַדְסוֹן. מִנְהָרָה מְקֻמֶּרֶת, אֲרֻכָּה,

בּוֹהֶקֶת בְּלָבְנָהּ, מוּאֶרֶת בְּאוֹר נֵאוֹן. מִלְּבַד שׁוֹטְרִים,

הָעוֹמְדִים בְּמֶרְחַקִּים קְבוּעִים זֶה מִזֶּה בְּסֻכּוֹת טֶלֶפוֹן,

הִיא שׁוֹמְמָה מֵאָדָם. רַק מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בָּהּ בְּשׁוּרוֹת

שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף. כְּרֶבַע שָׁעָה נָסַעְנוּ בִּמְהִירוּת שֶׁל פְּקָק

הַפּוֹרֵץ מִבַּקְבּוּק; אַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ אֶל כְּבִישׁ שֶׁעוֹבֵר

עַל גֶּשֶׁר גָּבוֹהַּ, וּמִמֶּנּוּ לִכְבִישׁ אַחֵר, שֶׁאֵין בּוֹ

פְּנִיּוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. מִסְתַּכֵּל אֲנִי בְּעַד לַחַלּוֹן

רוֹאֶה קוֹמוֹת קוֹמוֹת שֶׁל כְּבִישִׁים לְמִינֵיהֶם –

תַּת־תַּחְתִּיִּים וְעַל־תַּחְתִּיִּים וְיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים, עַד

שֶׁיָּצָאנוּ וְהִגַּעְנוּ אֶל הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי.

כְּבִישׁ זֶה הוֹצִיא אוֹתָנוּ לַמֶּרְחָב. נָשַׁמְנוּ

לָרְוָחָה. עָבַרְנוּ בֵּין הָרִים וִיעָרוֹת, בֵּין עֵצִים רַכֵּי

עָלִים. לֹא עֲלֵי מְחָטִים וְלֹא עָלִים דְּמוּיֵי קְלָף כַּעֲלֵי

הָאֵיקָלִיפְּטוּס. עָלִים רַכִּים, כְּמוֹ הָיוּ אֵלֶּה עֲלֵי חַסָּה,

מְנִיעִים בְּנַחַת אֶת עַנְפֵיהֶם בִּתְנוּעָה רַכָּה וּרְגִישָׁה מְאֹד

לָרוּחַ. גַּם הַגְּזָעִים אֵינָם תְּקוּעִים כִּתְרָנִים; כָּל גֶּזַע

מִסְתַּעֵף בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת וְנִצַּב בִּתְנוּעָה מְיֻחֶדֶת לוֹ.

הָעֵצִים מְכַסִים בְּרַכּוּת אֶת כָּל הֶהָרִים שֶׁמִּסָּבִיב, וְאֵינָם

מְטִילִים שִׁעֲמוּם כְּיַעֲרוֹת עֲצֵי הַמַּחַט.

בֹּקֶר נֶהְדָּר. שָׁמַיִם נְקִיִּם. נְסִיעָה חֲלָקָה –

כְּמוֹ אֱגוֹזִים עַל קֶרֶשׁ. מֶה חָסֵר לָנוּ? קִמְעָה קִמְעָה

הִתְבָּרֵר לָנוּ מָה אָנוּ חֲסֵרִים: אָנוּ, אַנְשֵׁי הָעוֹלָם

הַיָּשָׁן, רְגִילִים שֶׁהַכְּבִישׁ נוֹשֵׂא עַל כַּפָּיו מִדֵּי בֹּקֶר

אֶת בִּרְכַּת הַבֹּקֶר: עֲגָלוֹת וּמַשָּׂאִיוֹת, הַמּוֹבִילוֹת

הָעִירָה אֶת יְבוּלֵי הַשָּׂדֶה וְהַפַּרְדֵּס; עֶדְרֵי צֹאן עוֹבְרִים

לְרֹחַב הַכְּבִישׁ, רוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם, שַׁיְרוֹת אֲוָזִים,

פּוֹעֲלִים שֶׁהוֹלְכִים לַעֲבוֹדָתָם, כֶּלֶב שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְוַתֵּר

עַל חֶבְרָתָם. שִׂיחַת אֲנָשִׁים לְצַד הַכְּבִישׁ. לֹא כָּךְ הוּא

הַכְּבִישׁ הַזֶּה וְשֶׁכְּמוֹתוֹ. זֶהוּ כְּבִישׁ מָהִיר, מְבִינִים

אַתֶּם? פַּס לָבָן חוֹצֶה אוֹתוֹ לְאָרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁהַמְּכוֹנִיּוֹת

הַנּוֹסְעוֹת בְּכִוּוּנִים הֲפוּכִים לֹא תִּתְנַגֵּשְׁנָה זוֹ בָּזוֹ.

וְאִם הַפַּס כָּפוּל, אֵין לַעֲבֹר עָלָיו בְּשׁוּם פָּנִים.


 

מַה דְּבָרִים רָאִינוּ בְּדַרְכֵּנוּ?    🔗

מִסְעָדוֹת (שִׂשָּׂה־עָשָׂר מִינֵי גְּלִידוֹת),

דּוּכָנִים שֶׁל קוֹקָה קוֹלָהּ, תַּחֲנוֹת דֶּלֶק; פּוּנְדָקִים

לְלִינַת לַיְלָה, חֲנֻיּוֹת כָּלְבּוֹ, מִגְרְשֵׁי חֲנִיָּה; בָּתֵּי

קוֹלְנוֹעַ תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהַצּוֹפִים נִשְׁאָרִים

לָשֶׁבֶת בִּמְכוֹנִיּוֹתֵיהֶם. וּמֶרְחָבִים. שָׂדוֹת, יְעָרוֹת,

גְּשָׁרִים, אֲסָמִים, לוּלִים, בָּתִּים הַבְּנוּיִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי

הַכְּבִישׁ רַק בְּשׁוּרָה אַחַת, מְרֻחָקִים מְאֹד זֶה מִזֶּה,

וְהָעִקָּר – מֶרְחָבִים עֲצוּמִים שֶׁל יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת. וְשַׁלְוָה

מִסָּבִיב. מַנִּיחִים רְכוּשׁ בַּשָּׂדֶה לְלֹא שְׁמִירָה, לְלֹא

סַכָּנַת מִסְתַּנְּנִים. אָנוּ טָסִים בַּמְּכוֹנִית – וְאֵין קֵץ

לַמֶּרְחָבִים.

הַמֻּתָּר לְקַנֵּא?

קִנְאָה מִדָּה מְכֹעֶרֶת הִיא, זֹאת לָמַדְנוּ עוֹד

בַּגַּן־הַיְלָדִים. אַךְ לַלֵּב חִשּׁוּבִים מִשֶּׁלּוֹ. הִנֵּה

מֶרְחָבִים עֲצוּמִים, יִשּׁוּב דָּלִיל, מִין אֶרֶץ שֶׁאֵין לָהּ

גְּבוּלוֹת. וְזוֹ רֵק אַחַת מֵחֲמִשִּׁים הַמְּדִינוֹת שֶׁל

אַרְצוֹת־הַבְּרִית. כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָתַךְ וְגָנַב מֵאֶרֶץ זוֹ אֶת

גְּבוּלוֹתֶיהָ.

מַבִּיט אֲנִי בִּפְנֵי הַנּוֹסְעִים אִתִּי

בַּמְּכוֹנִית וְיוֹדֵעַ: כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִחֵשׁ מָה חוֹשֵׁב

חֲבֵרוֹ – כַּמָּה זְמַן דָּרוּשׁ אֶצְלֵנוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי

לַעֲבֹר בִּנְסִיעָה אֶת רָחְבָּה שֶׁל הָאֶרֶץ?

– לֹא, לֹא יָפֶה לְקַנֵּא. אֲמֶרִיקָה אֵינָהּ הָאָרֶץ

הַיְחִידָה עַל פְּנֵי כַּדּוּר־הָאָרֶץ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֶרְחָבִים

עֲצוּמִים שֶׁכָּאֵלֶּה. הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לְקַנֵּא.

תָּמָר מִתֵּל־אָבִיב הִתְחִילָה לָשִׁיר. שִׁירֵי

פַּלְמָ“ח הִתְחִילוּ לְהִשְׁתַּזֵּר זֶה בָּזֶה. עָבַרְנוּ מִ”סְבִיב

הּמְדוּרָה" אֶל “בַּת שֶׁבַע” וּמִ“בַּאבּ אֶל־וַד” אֶל "דָּרוֹמָה

לְאֵילַת". שִׁירִים יָפִים, הַמַּזְכִּירִים מְקוֹמוֹת קְרוֹבִים לַלֵּב

וְאֵרוּעִים מַפְעִימֵי לֵב. נוֹצְרָה הַרְגָּשָׁה, כְּאִלּוּ

הִתְכַּנַּסְנוּ בְּתוֹךְ קְלִפָּה אַחַת, הַשּׁוֹמֶרֶת עַל מִדּוֹתֵינוּ

וּשְׁלוֹמֵנוּ וּמְאַחֶדֶת אוֹתָנוּ. אָמְנָם, קֹמֶץ קָטָן מוּל

מִסְפָּרִיִם אֵינְסוֹפִיִּים, אַךְ יְחִידָה אַחַת.


 

כְּמוֹ מִסָּבִיב לְמוֹכֵר פָלָפֶל    🔗

הַכְּבִישׁ אֵין לוֹ סוֹף, וּמַחֲזוֹר הַשִּׁירִים

הוֹלֵךְ וּמִדַּלְדֵּל. יוֹסִי מִן הַטֶּכְנִיּוֹן כְּבָר צֵרַף שִׁירִים

מִתָּכְנִיּוֹת “הַמַּטְאֲטֵא”, וְאוּרִי מִירוּשָׁלַיִם הִכְנִיס

שִׁירִים חֲסִידִיִּים. אָז אָזַרְתִּי אֹמֶץ וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי

אָשִׁיר אֶת שֶׁלִּי – שִׁירִים נֶהְדָרִים מֵאֵלֶּה שֶׁשַּׁרְנוּ

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד: “שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ”, "פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת

אָבוֹת" “וְ”אִכָּר צָעִיר מִבֶּן־שֶׁמֶן". מָחִיתִי בִּלְשׁוֹנִי אֶת

שְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה וְאֶת שְׂפָתִי הַתַּחְתּוֹנָה. מִלֵּאתִי אֶת

רֵאוֹתַי אֲוִיר – וְאָז אָמְרוּ לִי שֶׁלֹּא צָרִיךְ כְּבָר, מִשּׁוּם

שֶׁהַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ הִתְקַלְקְלָה וְעָלֵינוּ לָצֵאת. מִיָּד

יָצָאנוּ כְּדֵי לָתֵת עֵצוֹת לַנֶּהָג, הֲרִימוֹנוּ אֶת מִכְסֶה

הַמָּנוֹעַ, פָּתַחְנוּ אֶת בֶּטֶן הַמְּכוֹנִית וְעָמַדְנוּ כְּמוֹ

שֶׁעוֹמְדִים מִסָּבִיב לְמוֹכֵר פָלָפֶל.

ציור עמ 123.png

אַךְ הַגּוֹרָל סֵרֵב לְהַקְצוֹת לָנוּ זְמַן רַב

לְעֵצוֹת, כִּי מִיָּד נֶעְצְרָה מֵאֲחוֹרֵינוּ מְכוֹנִית שְׁנִיָּה,

יָצָא מִתּוֹכָהּ אָדָם צָעִיר וְשָׁאַל:

“בַּמֶּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר?”

הִנַּחְנוּ אֶת הָעִנְיָנִים בִּידֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנֶּהָגִים וְהִסְתַּכַּלְנוּ סְבִיבֵנוּ.


 

בַּחֲצַר הָאִכָּר    🔗

בָּתִּים בּוֹדְדִים עָמְדוּ מְפֻזָּרִים לְיַד

הַכְּבִישׁ. לְכָל בַּיִת מִרְפֶּסֶת וּלְיַד הַפֶּתַח שְׁתֵּי

כֻּרְסוֹת־מַרְגּוֹעַ מֵאֲלוּמִינְיוּם. בֶּחָצֵר מְכוֹנִית אוֹ

שְׁתַּיִם. עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּרְפֶּסֶת תְּלַת־אוֹפָן אָדֹם

שֶׁל יְלָדִים. בְּצֵל בַּיִת אֶחָד חוֹנֶה מָטוֹס פְּרוּשׂ כְּנָפַיִם,

כְּמוֹ פַּרְפָּר קָפוּא בַּחֹרֶף. אֲנָשִׁים לֹא רָאִינוּ. עוֹלָם

מְכֲשָּׁף לְלֹא תְּנוּעָה. לֹא קוֹלוֹת יְלָדִים מְשַׂחֲקִים. לֹא

גִּעְגּוּעַ אַוָּז הַמְגָרֵש אֶת הַכֶּלֶב מִצַּלַּחַת־הָאֹכֶל. לֹא

צָהֳלַת סְיָח שֶׁפָּרַץ אֶת גֶּדֶר הַיְרָקוֹת. לֹא קְרִיאַת

תַּרְנְגוֹל, הַמְּבַשֵּׂר לְרַעְיוֹתָיו כִּי מָצָא תּוֹלָעִים

בָּאֲדָמָה. שָׂדוֹת יְרֻקִּים, אַמְבָּרִים גְּדוֹלִים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

לוּלִים וּרְפָתוֹת דּוּ־קוֹמָתִיּוֹת.

סוֹף־סוֹף רָאִינוּ אִכָּר אֶחָד וְשָׁאַלְנוּ אִם

אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בַּלּוּל שֶׁלּוֹ לוּל; שֶׁאָרְכּוֹ כְּתַחֲנַת

רַכֶּבֶת. אֵבוּס־פַּח הַמִּתְמַשֵּׁךְ לְכָל אֹרֶךְ הַלּוּל

וּמַרְעִיד אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נָפַת קֶמַח,

וְהַמָּזוֹן, הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּחְסָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַלּוּל

נִשְׁפָּךְ וּמַגִּיעַ עַד לְסוֹפוֹ שֶׁל הָאֵבוּס הַמְּכוֹנָה

הַחַשְׁמַלִּית מְנִיעָה אֶת הָאֵבוּס וּמַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת שֶׁל

פַּחִים רֵיקִים קוֹלוֹת, רָמִים שֶׁגּוֹבְרִים עַל קִרְקוּר

הַתַּרְנְגֹולוֹת הַלְּבָנוֹת. הֵן מְנַקְּרוֹת וּמֵרֹב, הַנָּאָה

בּוֹלְעוֹת גַּם אֶת קִרְקוּרָן בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן. לְכֻלָּן טַבָּעוֹת

נוֹצְצוֹת עַל רַגְלֵיהֶן כַּמָּה מֵהֶן מַרְכִּיבוֹת מִשְׁקָפַיִם

וְכַמָּה, קְצוּצוֹת מַקּוֹר. מִדֵּי כַּמָּה שָׁעוֹת מַפְעִילָה אֶת

עַצְמָהּ מְכוֹנַת הַמָּזוֹן בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי.

אוֹתָהּ מְכוֹנָה, אוֹ בַּת דּוֹדָתָהּ־אוֹסֶפֶת, אֶת

הַבֵּיצִים מוֹרִידָה, אוֹתָן לְּמַחְסָן רוֹחֶצֶת, וּמִיַּבֶּשֶׁת

אוֹתָן מְמַיֶּנֶת, וּמַחְתִּימָה אוֹתָן. אִשָּׁה בְּסִנָּר לָבָן

מַכְנִיסָה אֶת הַבֵּיצִים תְּרֵיסָרִים תְּרֵיסָרִים לְתוֹךְ קֻפְסוֹת

קַרְטוֹן קְעוּרוֹת וּמַעֲמִיסָה אוֹתָן עַל מְכוֹנִית הַחוֹנָה בִּקְצֵה

הַמַּחְסָן.

הַנֶּהָגִים הֶחְלִיטוּ לִגְרֹר אֶת הַמְּכוֹנִית

שֶׁלָּנוּ לַמּוּסָךְ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן – וְאָנוּ נִשְׁאַרְנוּ

לְחַכּוֹת בַּחַוָּה. הָאִכָּר שֶׁהֶרְאָה לָנוּ אֶת הַלּוּל, הִזְמִין

אוֹתִי לָשֶׁבֶת עַל כֻּרְסַת הָאֲלוּמִינְיוּם הָאַחַת וְהִתְיַשֵּׁב

בַּשְּׁנִיָּה. דִבַּרְנוּ עַל דָּא וְעַל הָא וְשָׁתִינוּ קוֹקָה

קוֹלָה. אֶת שְׁנֵי הַבַּקְבּוּקִים זָרַק אֶל מִתַּחַת לַכֻּרְסָה

שֶׁלּוֹ וְאַחַר־כָּךְ קָם וְהָלַךְ לוֹ.


 

דְּבָרִים שֶׁל טַעַם (חֲלוֹם)    🔗

כַּמָּה זְמַן יָשַׁבְתִּי אֵינִִי יוֹדֵעַ. מַחֲשָׁבוֹת

שׁוֹנוֹת שֶׁאֵין לָהֶן יָדַיִם וְרַגְלַיִם עָלוּ בְּמֹחִי,

וְהִתְנַמְנַמְתִּי. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ מִסְתַּדְּרִים דְּבָרִים

בַּחֲלוֹם: הֶגְיוֹנִי וּבִלְתִּי־הֶגְיוֹנִי מִשְׁתַּזְּרִים זֶה

בָּזֶה. מַשֶּׁהוּ זָע מִתַּחַת לַכֻּרְסָה שֶׁמִּמּוּלִי. אַחַד

הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים. אֲבָל הוּא הָיָה כֶּלֶב, וְהַכֶּלֶב פָּנָה

אֵלַי בְּכַעַס, כְּמוֹ אֶל יָדִיד וָתִיק, שֶׁמִּתּוֹךְ יְדִידוֹת

רַבָּה מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְזַלְזֵל קְצָת בִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ:

"בִּכְלָל, מָה־אַתָּה־נַחוּם מִתַּמֵּם לְךָ וְשׁוֹאֵל

כָּל הַזְּמַן אֵיפֹה עִזִּים וִילָדִים? וְכִי לֹא רָאִיתָ אֶת כְּבִישׁ

הַמְּהִירוּת?"

“חַבּוּבּ, אֲנִי לֹא שׁוֹאֵל. אֲנִי נִרְדַּמְתִּי עַל כֻּרְסַת אֲלוּמִינְיוּם.”

"אַתֶּם קוֹרְאִים לָהֶם כְּבִישִׁים. אָנוּ קוֹרְאִים

לָהֶם גַּרְדֻמִּים. וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה?" הַכֶּלֶב חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ

פִּתְאֹם כְּמוֹ מוֹרֵה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי, שֶׁיָּדַע מֵרֹאשׁ

שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זֶה 7 X 21, "הַאִם

הֶעֱלֵיתָ בְּדַעְתְּךָ כַּמָּה אַלְפֵי כְּלָבִים, תַּרְנְגולוֹת

וּכְבָשִׂים נִסְפּוּ בַּכְּבִישִׁים הָאֵלֶּה? וְכַמָּה יְלָדִים

וּמְבֻגָּרִים?"

פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל חָדָשׁ. זֶה הָיָה

הַבַּקְבּוּק הַשֵּׁנִי שֶׁמִּתַּחַת לַכֻּרְסָה. הוּא נִשְׁאַר

בַּקְבּוּק, אֲבָל דִּבֵּר.

"הֲיֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעִים

כְּבִישִׁים מְהִירִים אֵלֶּה עַל מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָאָדָם?" אָמַר

הַבַּקְבּוּק הַשֵּׁנִי, "בִּלְעֲדֵיהֶם לֹא טוֹב. וְאִתָּם… לֹא

טוֹב."

“שְׁמַע נָא, אַתָּה,” אָמַרְתִּי לוֹ, "אֲנִי עוֹד

זוֹכֵר אֶת הָעַצְבוּת שֶׁהֵטַלְתָּ עָלַי בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה

בְּכִוּוּן לֹא נָכוֹן."

"נַחוּם, אַתָּה טוֹעֶה! אֲנִי לֹא הָיִיתִי

בַּנְּסִיעָה הַהִיא. אַתָּה חוֹלֵם וּמְבַלְבֵּל. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה, זֶה

הַיְנוּ הָךְ. הַתַּרְבּוּת נוֹתֶנֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְהָאָדָם אֵינוֹ

נֶהֱנֶה מֵהֶם."

“אֲנִי לֹא מַאֲמִין,” אָמַרְתִּי, “שֶׁכֶּלֶב וּבַקְבּוּק מְדַבְּרִים.”

הֵם נֶעֶלְבוּ, כַּנִּרְאֶה, וְנִשְׁתַּתְּקוּ.

פִתְאֹם שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ שַׁל הַמּוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן:

"עָלֶיךָ לְהִתְרַגֵּל לַמַּחֲשָׁבָה כִּי הָעוֹלָם

מִשְׁתַּנֶּה. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לְטוֹבָה, אֲבָל מִשְׁתַּנֶּה!

וְאַתָּה אַחַד הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁכֶּלֶב מְדַבֵּר אֵלָיו בִּלְשׁוֹן

אָדָם. אַתָּה מְקַבֵּל ‘מַסְפִּיק’!"


“מַסְפִּיק לְךָ!” קָרָא אֵלַי יְדִידִי מֵאֲמֵרִיקָה,

שֶׁיָּצָא לְחַפֵּשׂ אוֹתִי וּמְצָאַנִי מְנַמְנֵם עַל הַכֻּרְסָה,

:הַמְּכוֹנִית תֻּקְּנָה וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים, הַלַּיְלָה נָלוּן

בְּאִיתָקָה."


 

הַתִּינֹקֶת דַּפְנָה וְסוֹף הַסִּפּוּר    🔗

וּבֶאֱמֶת נָסַעְנוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְאִיתָקָה,

לְלִינַת לַיְלָה (כְּפִי שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם).

הַמְּכוֹנִית עָלְתָה וְעָלְתָה בַּכְּבִישׁ, וּפִתְאֹם נִגְלָה

לְעֵינֵינוּ נוֹף נִפְלָא – חָמֵשׁ שְׁלּוּחוֹת שֶׁל אֲגַמֵּי מַיִם

גְּדוֹלִים. נֹאמַר חָמֵשׁ כִּנָּרוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ יַחַד,

חֲמִשָּׁה יַמֵּי כִּנֶּרֶת פְּרוּשִׂים כְּאֶצְבָּעוֹת מִתּוֹךְ

כַּף־הַיָּד – אֶצְבְּעוֹת־כֶּסֶף שֶׁנִּכְנָסוֹת לְתוֹךְ יְרַק יְעָרוֹת

וְשָׂדוֹת. דּוּגִיּוֹת וְסִירוֹת־מִפְרָשׂ עוֹבְרוֹת בָּהֶן

כִּסְנוּנִיוֹת, הַנּוֹגְעוֹת־וְלֹא־נוֹגְעוֹת בְּמִשְׁטָח הַמַּיִם.

הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים שֶׁלְּיַד הַחוֹף נוֹצְצִים כְּדָגִים

בִּמִכְמֹרֶת, מְלַחֲכִים בְּרֹךְ אֶת הַחוֹלוֹת בִּתְנוּעוֹת שֶׁל

שְׂפָתַיִם לוֹחֲשׁוֹת.

עַל אַחַת הָאֶצְבָּעוֹת הָאֵלֶּה עוֹמֶדֶת עִיר־הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אִיתָקָה.

יְדִידִי הָאֲמֶרִיקָנִי עָצַר אֶת הַמְּכוֹנִית לִפְנֵי

בַּיִת אֶחָד, וּמִתּוֹכוֹ יָצָא בָּחוּר אֶחָד, שֶׁחִיֵּךְ אֵלֵינוּ

חִיּוּךְ יִשְׂרְאֵלִי.

לֹא, אֲמֶרִיקָה אֵינָהּ זְרוּעָה כֻּלָּה

יִשְׂרְאֵלִים; אַךְ יִשְׂרְאֵלִי הַבָּא לְעִיר זָרָה נִמְשָׁךְ

לְיִשְׂרְאֵלִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ. הִנֵּה כָּךְ הִכַּרְנוּ אֶת

יְהוּדָה, שֶׁהוּא מִשְׁנֶה לִפְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל

אִיתָקָה; וִיהוּדָה עָשָׂה לָנוּ הַכָּרָה עִם שְׁלוֹמִית רַעְיָתוֹ

וְעִם דַּפְנָה, בִּתָּם הַתִּינֹקֶת. מִיָּד הִתְחִילוּ בַּעֲלֵי

הַבַּיִת בַּהֲכָנַת אֲרוּחָה לָאוֹרְחִים: דַּפְנָה בַּעֲרִיסָה,

שְׁלוֹמִית בַּמִּטְבָּח וִיהוּדָה בַּעֲרִיכַת הַשֻּׁלְחָן,

וַאֲנַחְנוּ הָאוֹרְחִים מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵיהֶם – וְהַשִּׂמְחָה

רַבָּה.

סִיַּמְנוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּטִיּוּל בַּמְּכוֹנִית

בִּסְבִיבוֹת אִיתָקָה, כְּשֶׁהַתִּינֹקֶת דַּפְנָה מְטַלְטֶלֶת עַצְמָהּ

עַל כִּסֵּא מְיֻחָד, שֶׁחֻבַּר בֵּין מוֹשְׁבֵי הַמְּכוֹנִית –

מְטַלְטֶלֶת עַצְמָהּ וּמְפַטְפֶּטֶת הֲבָרוֹת שׁוֹנוֹת. לַמָּחֳרָת

הִמְשַׁכְנוּ אֶת מַסָּעֵנוּ אֶל אַשְׁדּוֹת נִיאָגָרָה.

עַד שֶׁהַסִּפּוּר יִרְאֶה אֶת אוֹר הַדְּפוּס

וְיַגִּיעַ לִידֵי הַקּוֹרְאִים, כְּבָר תִּצְעַד דַּפְנָה (כַּךְ אֲנִי

מְקַוֶּה) בְּרַגְלֵיהָ הַקְּטַנּוֹת עַל מִדְרְכוֹת רְחוֹב אַלֶנְבִּי

בְּתֵל־אָבִיב.