שִׁבְעִים מַעֲלִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בַּבִּנְיָן הַזֶּה. זֶהוּ מְגָרֵד הַשְּׁחָקִים הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בִּנְיו־יוֹרְק, “אֶמְפַּיֶר סְטֵיט” שְׁמוֹ, וְהוּא גַּם הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבָּנָה אֵי־פַּעַם הָאָדָם. בְּשִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת עוֹלִים עַד לַקּוֹמָה הַמֵּאָה וּשְׁתַּיִם שֶׁלּוֹ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה זְמַן אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בְּכָל אַלְפֵי הַמִּשְׂרָדִים שְׁבּוֹ.

לֹא צִיַּרְתִּי אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת בַּבִּנְיָן, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה מֵהֶם מוּאָרִים, כַּמָּה חֲשֵׁכִים וְכַמָּה מֵהֶם נוֹצְצִים. לֹא הַצִּיּוּר הַמְשֻׂרְטָט בְּדִיּוּק מוֹסֵר רֹשֶׁם נָכוֹן. אֶת הָעֲנָנִים הוֹסַפְתִּי רַק לַמַּעַן הַדִּמְיוֹן.

עִפָּרוֹן קָטָן, שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי מִן הָאָרֶץ, הִסְתּוֹבֵב בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדִי כְּשֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי לִשְׁאֹל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת אֶת הַמְמֻנֶּה עַל הַמַּעֲלִיּוֹת בְּפֶתַח הַבִּנְיָן: כַּמָּה שָׁנִים? מָתַי נִגְמַר? וְכֵן הָלְאָה. אֶת הָעִפָּרוֹן סוֹבַבְתִּי, אַךְ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת לָּא שָׁאַלְתִּי. הִסְתַּגַּרְנוּ בְּתוֹךְ מַעֲלִית וְנָסַקְנוּ בְּכֹחַ רַב לְמַעְלָה.

מִקֵּץ דַּקָּה הִגַּעְנוּ לַגַּג וְיָצָאנוּ אֶל מִרְפֶּסֶת גְּדוֹלָה, הַפְּתוּחָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁהִפְתִּיעַ אוֹתִי הָיָה – הַשֶּׁקֶט הָרַב. קוֹלוֹת הָאֲדָמָה אֵינָם מַגִּיעִים לְגֹבָהּ זֶה; אָנוּ מִחוּץ לִתְחוּם הָרַעַשׁ. בִּנְיְנֵי הָעִיר עוֹמְדִים צְפוּפִים, טוּרִים טוּרִים, זֶה מֵאֲחוֹרֵי זֶה, כְּמוֹ טוּרֵי הַשִּׁנַּיִם שֶׁל דָּגִים טוֹרְפִים. הָעִיר נִרְאֵית כְּרֵיקָה וַעֲזוּבָה מֵאָדָם.

לְאַחַר שֶׁהָעַיִן מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין הָרְחוֹבוֹת הָאֲרֻכִּים וְהַיְשָׁרִים, הִיא מְגַלָּה כַּמָּה נְקֻדּוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת. הֵן כָּל־כָּךְ קְטַנּוֹת, עַד שֶׁאֵין רוֹאִים אֶת הָרַגְלַיִם הַמְּנִיעוֹת אוֹתָן. הַנְּקֻדּוֹת הֵן בְּנֵי הָאָדָם הַמְּהַלְּכִים בָּרְחוֹבוֹת. שׁוּרוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת זַעֲרוּרִיּוֹת כְּצַעֲצוּעֵי גַמָּדִים גּוֹלְשׁוֹת בָּרְחוֹבוֹת בִּמְהִירוּת אִלֶּמֶת. הַשּׁוּרוֹת מִתְפַּצְּלוֹת, נֶעְלָמוֹת מֵאֲחוֹרִי בָּתִּים וּמִתְגַּלּוֹת שׁוּב, כְּשֶׁמִּסְפָּרָן גָּדֵל אוֹ קָטֵן בְּצוּרָה מַפְתִּיעָה. בִּמְהִירוּת אִלֶּמֶת הֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת, כְמוֹ כַּדּוּרִים שֶׁל טִפַּת כַּסְפִּית שֶׁנָּפְלָה אַרְצָה וְנִתְרַסְּקָה. (הָאֵין זֶה תַּעֲנוּג לְהִתְבּוֹנֵן בְּמֵרוֹץ טִפּוֹת הַכַּסְפִּית הַשּׁוֹבָבוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת, לְאַחַר שֶׁהַמַּדְחֹם נִשְׁמַט מִן הַיָּד וְנִשְׁבַּר?)

כָּל צַד שֶׁאֲנִי פּוֹנֶה אֵלָיו – נִפְעָר לְפָנַי פֶּה עָצוּם, בַּעַל שִׁנַּיִם צְפוּפוֹת בִּגְדָלִים שׁוֹנִים. שִׁנַּיִם אֵלֶּה טָחֲנוּ וְטוֹחֲנוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם. זַעֲרוּרִים אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה, הֵם שֶׁבָּנוּ אֶת הַמִּגְדָּל הָעֲנָקִי הַזֶּה. הַמַּחֲזֶה מַרְהִיב וּמַחֲרִיד.

אֲנִי מַבִּיט בְּחִבָּה אֶל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת, כְּמִי שֶׁמַּבִּיט אֶל נִצּוֹלֵי סְפִינָה טְרוּפָה. אֲנָשִׁים אֵלֶּה שֶׁלְּיָדִי, הַמַּחֲזִיקִים בִּידֵיהֶם גְּבִיעֵי גְּלִידָה אוֹ מִשְׁקָפוֹת וּמַצְלֵמוֹת, הֵם בְּנֵי עַמִּים שׁוֹנִים, לִשְׂעָרָם צֶבַע שׁוֹנֶה, אוּלָם חִיּוּכֵיהֶם נִרְאִים לִי מוּבָנִים וַחֲבִיבִים. אַךְ אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה, הַמִּתְנוֹעֲעִים לְלֹא רַגְלַיִם וּלְלֹא קוֹלוֹת, מְטִילִים עָלַי אֵימָה: מָה זּוֹמְמוֹת בְּרִיּוֹת אֵלֶּה, שֶׁהֵן רַק נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָן?

“גֹּבַהּ הַבִּנְיָן הַזֶּה הוּא כְּעֹמֶק יָם־הַמֶּלַח מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם,” אוֹמֵר יְדִידִי הַמְהַנְדֵּס, “בִּמְרוֹמִים אֵלֶּה מִתְרַחֲשִׁים הַרְבֵּה דְּבָרִים מוּזָרִים. יוֹרֵד כָּאן גֶּשֶׁם שֶׁצִּבְעוֹ אָדֹם. הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ נוֹפֵל כָּאן, כִּי אִם עוֹלֶה. מִכָּאן מָעֳבָרִים שִׁדּוּרֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה לְכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ”.

לְאַחַר שֶׁיָּרַדְנוּ לְמַּטָּה פָּנִיתִי אֶל הַמְּמֻנֶּה עַל הַמַּעֲלִיּוֹת. רָצִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אוֹתָן שְׁאֵלוֹת: כַּמָּה שָׁנִים? מָתַי נִגְמַר? וְאֶצְבְּעוֹתַי הִתְכּוֹנְנוּ לְסוֹבֵב אֶת הָעִפָּרוֹן הַקָּטָן, שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאָרֶץ. אַךְ הוּא לֹא הָיָה עִמָּדִי. בְּרֹב מְבוּכָתִי שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ לְמַעְלָה, בִּמְרוֹמֵי הַמִּגְדָּל.

אֲנִי רוֹאֶה מַהוּ מִילְיוֹן    🔗

מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, בּוֹ שָׁכַחְתִּי אֶת הָעִפָּרוֹן הַקָּטָן שֶׁהֵבֵאתִי מִן הָאָרֶץ עַל מִרְפֶּסֶת מְגָרֵד־הַשְּׁחָקִים, יָרְדָה עָלַי הֲקַלָּה. הִפְסַקְתִּי לְחְשֹׁב שֶׁעָלַי לִשְׁאֹל עַל תּוֹלְדוֹת כָּל מָקוֹם, עַל מִסְפָּרִים וְעַל שָׁנִים, וְהִתְמַסַּרְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי בִּלְבַד. הָעִפָּרוֹן שֶׁלִּי וַדַּאי מִתְגַּלְגֵּל לוֹ שָׁם בַּמְּרוֹמִים בָּרוּחַ – וַאֲנִי מִסְתּוֹבֵב לִי בָּרְחוֹבוֹת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.

יְדִידִי הִזְמִין אוֹתִי לְבַלּוֹת כַּמָּה יַּמִּים בְּבֵיתוֹ. דֶּלֶת־הַכְּנִיסָה נִפְתְּחָה מֵעַצְמָהּ כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ. פָּתַח אוֹתָהּ הַשּׁוֹעֵר הַכּוּשִׁי, שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרִי שִׁמְשַׁת הַזְּכוּכִית שֶׁלָּהּ; אַךְ הוֹאִיל וְהַזְּכוּכִית נָצְצָה, לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. נִכְנַסְתִּי לַמַּעֲלִית וְקָרָאתִי בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְדִידִי, נַעַר הַמַּעֲלִית לָחַץ עַל הַכַּפְתּוֹר הַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר. מֵיתְרֵי הַפְּלָדָה שֶׁל הַמַּעֲלִית הִתְחִילוּ לְהַנְעִים מִן מַנְגִּינָה עֲצוּבָה וּמְתוּחָה. הָיָה לִי דֵּי פְּנַאי לְהַבִּיט בְּעָרְפּוֹ שֶׁל נַעַר־הַמַּעֲלִית הַכּוּשִׁי. שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הָיוּ מְתוּחוֹת בְּעֶזְרַת מִבְרֶשֶׁת קָשָׁה וְשֶׁמֶן־שֵׂעָר. רָאִיתִי שְׂעָרוֹת אֵלֶּה, כְּשֶׁהֵן מְקֻרְזָלוֹת לְהַפְלִיא, אֵצֶל הַכּוּשִׁים בְּאַפְרִיקָה; אַךְ פֹּה עוֹשִׂים הַכּוּשִׁים מַאֲמָצִים גְּדוֹלִים כְּדֵי לְיַשֵּׁר אוֹתָן. מַנְּגִינַת הַפְּלָדָה הוֹסִיפָה לַעֲלוֹת בְּקוֹל תְּלוּנָה עַד שֶׁפָּסְקָה. הָיִינוּ בַּקּוֹמָה הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה.

בַּמֶּה עָסַק יְדִידִי כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל דִּירָתוֹ? הוּא יָשַׁב וְהִבִּיט בַּטֶּלֶוִיזְיָה. וּמָה רָאִינוּ בַּטֶּלֶוִיזְיָה? יוֹמַן חֲדָשׁוֹת מְלֻּוֶּה בְּשִׁדּוּרֵי פִּרְסֹמֶת. אַךְ מֵעַל לְאוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה עָלָה בְּאָזְנַי רַעַשׁ בִּלְתִּי־פּוֹסֵק שֶׁל גַּלֵי יָם, הַמִּשְׁתַּבְּרִים בְּזַעַף וּבִתְלוּנָה אֶל הַחוֹף. הַיָּמִים אֵינָם יְמֵי חֹרֶף; אַדְּרַבָּה, הָאָבִיב הִגִּיעַ זֶה מִכְּבָר; וְתָמֵהַּ הָיִיתִי עַל הַיָּם הַסּוֹעֵר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ. אֲנַחְנוּ, בְּנֵי תֵּל־אָבִיב, יוֹדְעִים עוֹד מִיַּלְדוּתֵנוּ מָה רַעַשׁ הַגַּלִּים בַּחֹרֶף. וּתְמִיהָתִי גָּבְרָה כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עוֹמֵד רָחוֹק מְאֹד מֵחוֹף הַיָּם.

קָרַבְתִּי לַחַלּוֹן וּלְעֵינַי נִגְלָה מַרְאֵה הַנָּהָר הַדְסוֹן הָרָחָב וּשְׁתֵּי גְּדוֹתָיו, הַמְּכֻסּוֹת עֵצִים עֲבֻתִּים. הַמַּיִם הָיוּ חֲלָקִים כִּרְאִי, וְרַק בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הֶעֶלְתָה הָרוּחַ הַקַּלָּה קַשְׂקַשִּׂים קְטַנִּים. זְמַן רַב הִשְׁתַּעַשְׁעָה הָעַיִן לְמַרְאֵה הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּנָהָר וּלְמַרְאֵה הָאוֹרוֹת הַנּוֹצְצִים בִּשְׁנֵי הַחוֹפִים, הַמִּצְטַלְּמִים בַּמַּיִם. רַק אָז נִזְכַּרְתִּי מַדּוּעַ נִגַּשְׁתִּי לַחַלּוֹן: רָצִיתִי לָדַעַת מֵאַיִן בָּא קוֹל הַגַּלִּים הַמִּתְנַפְּצִים בְּזַעַף.

הִבַּטְתִּי סְבִיבִי לִרְאוֹת מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל. לְיַד הַגָּדָה הַקְּרוֹבָה נָעוּ שׁוּרוֹת צְפוּפוֹת שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת עוֹבְרוֹת בִּיעָף, בְּמַשַּׁב־רוּחַ וּבְהַשְׁמָעַת קוֹל חִכּוּךְ בָּאֲוִיר. גַּלִּים, גַּלִּים צְפוּפִים לְלֹא הֶפְסֵק, עוֹבְרוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת. הַתְּנוּעָה נִמְשֶׁכֶת בְּסֶרֶט בִּלְתִּי פּוֹסֵק, סֶרֶט נָע עַל גַּלְגַּלִים. הַשּׁוּרָה הַצְּפוּפָה נוֹצֶצֶת כְּתַהֲלוּכַת חִפּוּשִׁיוֹת־אָבִיב סַסְגּוֹנִיּוֹת, חֲרוּמוֹת־אַף וַאֲסוּפוֹת כְּנָפַיִם. כְּמוֹ מִצְעַד צַעֲצוּעֵי גַּמָּדוֹנִים הוֹלֶכֶת וּמִתְמַשֶּׁכֶת מַחֲרֹזֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת; לְלֹא טִרְטוּר, רַק בְּמַשַּׁב רוּחַ הֵן חוֹלְפוֹת בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה; וְהֵן הֵן הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת רַעַשׁ גַּלֵּי הַיָּם.

אִם אֹמַר עֶשְׂרוֹת־אַלְפֵי מְכוֹנִיּוֹת, וְאִם אַגִּיד מְאוֹת־אֲלָפִים – לֹא אֲדַיֵּק. רַק אֵם אַגִּיד מִילְיוֹנֵי מְכוֹנִיּוֹת אֶקְלַע לָאֱמֶת. מִילְיוֹנֵי מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת בְּכָל יְמָמָה בִכְבִישִׁים הָאֵלֶּה. לְעֵין הַמִּסְתַּכֵּל נִדְמֶה כְּאִלּוּ אוֹתָן מְכוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ הוֹלְכוֹת וְחוֹזְרוֹת. כְּאִלּוּ הֻצְּבוּ עַל גַּלְגַּל מִסְתּוֹבֵב. הַטִּיסָה הַזֹּאת, הַגּוֹמֵאת מֶרְחַקִּים וּזְמַן, הִיא הַמַּשְׁמִיעָה אֶת זֶה הָרַעַשׁ. גַּגּוֹנִים מְעֻגָּלִים וְנוֹצְצִים אֵלֶּה מַקְנִים לְךָ מֻשָּׂג זֶה, שֶׁשְּׁמוֹ מִילְיוֹן. זוֹהִי נְיוּ־יוֹרְק, הַמַּקְנָה מֻשָּׂגִים שֶׁל מִסְפָּרִים גְּדוֹלִים: מִילְיוֹנֵי חַלּוֹנוֹת מוּאָרִים, מִילְיוֹנֵי מְכוֹנִיּוֹת, מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם.

כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה לֹא פָּסַק הָרַעַשׁ הַזֶּה. לַבֹּקֶר יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה מִקָּרוֹב. אֲנִי עוֹמֵד בֵּין עֵצִים, שֶׁזֶּה עַתָּה הִפְקִיעוּ אֶת נִצָּנֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכָם אֲגָדִים שֶׁל עָלִים יְרֻקִּים, אוֹ צְרוֹרוֹת שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים וּוְרֻדִּים. רוּחַ־הַבֹּקֶר הַקַּלָּה מְנִיעָה אֶת הָעֲנָפִים בִּתְנוּעוֹת חִנָּנִיּוֹת, כְּמוֹ נוֹצוֹת שֶׁל בְּנוֹת־יַעֲנָה, וּמִבֵּין הָעֲנָפִים מְצִיצִים בְּאַלְפֵי עֵינַיִם קְטַנּוֹת גּוֹרְדֵּי שְׁחָקִים בַּעֲלֵי גַּגּוֹת מְחֻדָּדִים, כְּכוֹבְעֵי לֵיצָנִים.

מִפֶּתַח הַבִּנְיָן יָצָא נַעַר־הַמַּעֲלִית הַכּוּשִׁי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶמֶשׁ. הוּא חִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ שֶׁל בֹּקֶר וְגִלָּה אֶת שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת.

הַמִּגְבַּעַת נָפְלָה פַּעֲמַיִם    🔗

אַחַר־כָּךְ יָצָאתִי לְטַיֵּל בָּרְחוֹב הָאָרֹךְ שֶׁבֵּין גּוֹרְדֵּי הַשְּׁחָקִים. הָרְחוֹב הַזֶּה נִרְאֶה כְּמוֹ תַּחְתִּית שֶׁל נָקִיק צַר וְעָמֹק בֵּין סְלָעִים זְקוּפִים. גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים חוֹסְמִים אֶת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. הִפְשַׁלְתִּי אֶת רֹאשִׁי יָפֶה לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת אֶת רָאשִׁי הַבִּנְיָנִים – וְהַמִּגְבַּעַת נָפְלָה מִמֶּנוּ. מִדֵּי פַּעַם מְנַצְנְצִים עַל גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים כַּמָּה חַלּוֹנוֹת, שֶׁהִצְלִיחוּ לִתְפֹּס פִּתְאוֹם קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ. קֶרֶן הַשֶּׁמָשׁ רוֹקֶדֶת, מַרְטִיטָה – וְחוֹלֶפֶת. בְקוֹמָה הַחֲמִשִּׁים (אוֹ הַשִּׁשִּׁים) תָּלוּי בִּישִׁיבָה אָדָם מוּל חַלּוֹן וּמְצַחְצֵחַ זְגוּגִית. מִן הַפְּתָחִים הָרָאשִׁיִּים הִתְחִילוּ לָצֵאת פְּקִידוֹת וּפְקִידִים – כַּנִּרְאֶה שְׁעַת הַהַפְסָקָה הִגִּיעָה. בְּרֶגֶל קַלָּה הֵם הוֹלְכִים וּמִתְיַשְּׁבִים עַל גֶּדֶר בֵּית־הַקְּבָרוֹת, מָקוֹם שֶׁרִבּוּעַ שֶׁל שֶּׁמֶּשׁ צוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּזָהֹב חָמִים. הוּא כַּנִּרְאֶה אוֹרֵחַ קָבוּעַ שָׁם.

לְיַד כְּנִיסָה לְאֶחָד מִגּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים עוֹמֵד שׁוֹעֵר וּבְיָדוֹ מַטְאֲטֵא אֶרֶך־שֵׁעָר. הָעוֹבְרִים עָל פָּנָיו מְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּ“הַלּוֹ, מֶק!” אוֹ בְּ“הַלּוֹ ג’וֹ!” עַל־פִּי תְּנוּעוֹתָיו הַקְּצוּבוֹת וְהַשְּׁקֵטוֹת יָּכֹלְתִּי לְנַחֵשׁ, שֶׁהוּא שַׁיָּךָ לְמָקוֹם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. כָּל תְּנוּעָה שֶׁלּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ כְּמוֹ הַלְּהָבִים בְּאוֹלָר.

“מַיְקְל!” קוֹרֵאת אֵלָיו אִשָּׁה מֵאֶשְׁנָב הַדֶּלֶת, “חָזַרְתִּי מִן הַחֲנוּת.”

“סְלִיחָה,” אֲנִי פּוֹנֶה אֵלָיו, “מָה שִּׁמְךָ הָאֲמִתִּי?”

“אֶצְלֵנוּ אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לְאָדָם אֵיךְ שֶׁתִּרְצֶה. רוֹאִים פֹּה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים!”

“הַאִם אַתָּה עוֹבֵד זְמַן רַב בַּבִּנְיָן הַזֶּה?” בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת.

“אֲדוֹנִי!” עָנָה הַשּׁוֹעֵר בַּהֲרָמַת קוֹל, “אִם אַתָּה רוֹצֶה יְדִיעוֹת, תִּפְנֶה לְלִשְׁכַּת הַמּוֹדִיעִין קוֹמָה אָלֶף מִיָּמִין בַּקָּצֶה, אוֹ לִפְקִיד יַחֲסֵי הַצִּבּוּר בְּקוֹמָה אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ חֶדֶר אַרְבַּעַת־אֲלָפִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, אוֹ לַמְנַהֵל בְּקוֹמָה חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ מוּל הַמַּעֲלִית.”

הוּא אָמַר זֹאת מַהֵר מְאֹד, כְּמוֹ כָּל הָאֲמֶרִיקָנִים, בְּלִי לָשִׂים לֵב אִם הִסְפַּקְתִּי לִקְלֹט אֶת כָּל הַמִּסְפָּרִים.

“אֲדוֹנִי,” אָמַרְתִּי לוֹ, “אֲנִי רוֹצֶה שִׂיחָה וְלֹא מֵידָע. לָמָּה אַתָּה שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לָרֹאשׁ הָאֶחָד שֶׁל הַמַּקֵּל? לַמַּקֵּל יֵשׁ שְׁנֵי קְצָווֹת וְאַתָּה קָצֶה שֵׁנִי.”

“אֵין לִי שִׁיחָה וְאֵין לִי מֵידָע.” פָּתַח הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר, "כֻּלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים פֹּה, כַּמָּה מֵהֶם קוֹפְצִים – וְרַק אֲנִי עוֹמֵד לִי פֹּה בַּמִּסְדְּרוֹן. כָּל אֶחָד רוֹצֶה עֲלִיָּה בַּמַּשְׂכֹּרֶת אוֹ עֲלִיָּה בַּתַּפְקִיד; וַאֲנִי – הִנֵּה מְקוֹם עֲבוֹדָתִי וְהִנֵּה הָאֶשְׁנָב בַּפֶּתַח שֶׁאִשְׁתִּי מְדַבֶּרֶת אֵלַי מִמֶּנוּ. בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁמִּמּוּל וַאֲנִי הֵם הַדְּבָרִים הַיְחִידִים הַקְּבוּעִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה… מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְכוֹנִית – רוֹצֶה שְׁתַּיִם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת – רוֹצֶה רְחוֹב. בַּעַל חֶבְרָה רוֹצֶה לְהַקִּיף אֶת הָעוֹלָם. כָּךְ מִתְמַלְּאִים הַחַיִּים בְּשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן, מִבְרָקִים, טִיסוֹת, מִשְׁלָחוֹת, מְכוֹנוֹת כְּתִיבָה חַשְׁמַלִּיּוֹת, סִרְטֵי הַקְלָטָה, מַחְשְׁבִים, תִּיקִים מְלֵאֵי מִסְמָכִים. אֵיזֶה גַּלְגַּלִים עֲצוּמִים מְנִיעִים אֶת הָרְחוֹב הַקָּטָן הַזֶּה! בַּקָּצֶה הַזֶּה שֶׁל הַמַּקֵּל, הַקָּצֶה שֶׁלִּי, כִּמְעַט אֵין שֶׁמֶשׁ. וְאִם מִתְחוֹלֵל פִּתְאֹם מַשְׁבֵּר כַּלְכָּלִי, נִפְתָּח פִּתְאֹם אֵיזֶה חַלּוֹן בְּאֵיזוֹ קוֹמָה, וְאֵיזֶה מְנַהֵל חָשׁוּב שׁוֹלֵחַ רֶגֶל אַחַד קָדִימָה, מַבִּיט לְמַּטָּה וְנוֹתֵן שְׁהוּת לִנְקֻדּוֹת־הָאָדָם שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה לַעֲבֹר הָלְאָה. אָז הוּא שׁוֹלֵחַ גַּם אֶת רַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה. הַמְּעִיל הַכָּחֹל שֶׁלּוֹ מְפַרְפֵּר בַּאֲוִיר. עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם! חֲשֹׁב לְרֶגַע שֶׁיֵּשׁ גַּם חַיִּים אֲחֵרִים: שָׂדֶה יָרֹק, פָּרָה גּוֹעָה…

“לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וּמֵאֵיזֶה צָד יִפָּתְחוּ חַלּוֹנוֹת לַאֲנָשִׁים מְחַפְּשֵׂי מַרְגּוֹעַ – מִצַּד זֶה, אוֹ מִצַּד זֶה. הִנֵּה שָׁם, אֵיפָה שֶׁתָּלוּי מְנַקֵּה הַחַלּוֹנוֹת, קָפַץ לִפְנֵי זְמַן־מָה מְנַהֵל חָשׁוּב אֶחָד. בְּחַדְרוֹ מָצָאנוּ אֶת הַמַּחְשֵׁב הָרוֹשֵׁם אֶת פְּעֻלּוֹת הַבּוּרְסָה כְּשֶׁהוּא מְתַקְתֵּק. הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ וְהַחֶדֶר רֵיק. הַמְנַהֵל שֶׁבָּא בִּמְקוֹמוֹ צִוָּה לִרְחֹץ אֶת הַחַלּוֹן.”

הַשּׁוֹעֵר סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְהֶעֱבִיר אֶת הַמַּטְאֲטֵא מִיָּדוֹ הָאַחַת לָאַחֶרֶת.

הַפְּקִידִים וְהַפְּקִידוֹת הִתְפַּזְּרוּ בְּבָתֵּי הַקָּפֶה לִשְׁתּוֹת סֵפֶל קָפֶה. כַּמָּה מֵהֶם הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַסַּפְסָלִים שֶׁבְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַקָּטָן. הַמַּצֵּבוֹת עָמְדוּ שְׁקוּעוֹת בְּתוֹךְ רְפִידַת הַדֶּשֶׁא הָרַכָּה. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הִצְלִיחוּ לַחְדֹּר לְכָאן מִבַּעַד לְצוּקֵי מְגָרְדֵי הַשְּׁחָקִים. וַאֲנִי מָצָאתִי פְּנַאי לְשַׁדֵּל אֶת עַצְמִי לַחְשֹׁב עַל דְּבָרִים נְכוֹנִים: “נַחוּם, אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן! כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה כָּאן הוּא מַעֲשֶׂה גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה בִּידֵי אָדָם. אַתָּה רוֹאֶה כָּאן יָד מְאַרְגֶּנֶת אֶת הַמַּעֲשִׂים, וּבְלִי יָד מְאַרְגֶּנֶת אֵין טַעַם לְשׁוּם מַעֲשֶׂה. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה פֹּה הוּא שִׁיר־תְּהִלָּה לְרוּחַ הָאָדָם. אֵין פֹּה רַק רְדִיפָה אַחֲרֵי הַכֶּסֶף וְהַמַּעֲמָד, כְּפִי שֶׁתֵּאֵר בְּאָזְנֶיךָ הַשּׁוֹעֵר הַטּוֹב. בָּרוּר, כְּשֶׁגּוֹדְעִים עֵצִים, נוֹפְלִים גַּם שְׁבָבִים; אַךְ מֵרֶגַע שֶׁהֶחְלִיט הָאָדָם לִדְאֹג בְּעַצְמוֹ לְחַיָּיו וּלְגוֹרָלוֹ – אֵין הוּא יָכוֹל לְהֵעָצֵר פִּתְאֹם, אוֹ לָשׁוּב לְחַיָּיו הַקּוֹדְמִים. לָאָדָם יֵשׁ עֵרֶךְ רַק בְּמַעֲשָׂיו הַמְשֻׁתָּפִים.”

לְאַחַר שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי דְּבָרִים אֵלֶּה הִבַּטְתִּי שׁוּב אֶל גָּבְהֵי הַבִּנְיָנִים, לִרְאוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם, עַד שֶׁנָּפְלָה מִגְבַּעְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה. הִתְכּוֹפַפְתִּי לְהָרִים אוֹתָהּ וְנִכְנַסְתִּי גַּם אֲנִי לִשְׁתּוֹת כּוֹס קָפֶה.