מָבוֹא לְבֵית הַסֵּפֶר.    🔗

“ללמד לילדים את כל הידיעות הנחוצות בסדר ישר בלשון עמו” מחויב כל עם ועם.

אך לא ככל העמים, בני ישראל.

עם ישראל הוא במעמד לא טבעי, למן היום הנורא ההוא אשר נפל שדוד במלחמת החרות האחרונה תחת דגל בר ככבא, ועד היום הזה. בני ישראל בלי ארץ, בלי שלטון מרכזי, מפֻזר ומפֹרד בין העמים בכל קצות כדור הארץ, נרדף ונענה באכזריות חמה כל הימים.

והמעמד לא הטבעי הזה הביאהו לחיים לא טבעים מעֻותים ומקֻלקלים, בלי סדרים.

אך כאשר נבקע שחר החרות על פני רקיע ארופה, ומנגה נגדו בא קרן אור גם במשכנות ישראל, והגוים הרפו ממנו לרגע ויונח לו מעט מעצבו ומרגזו, ויחל לשים לבו לתקן מעט מעט את אשר עותה גלותו הנוראה, ובכח רוחו החזקה, הכבירה, אשר לא מתה בקרבו באלפי שנות עניו ומצוקתו, הצליח לתקן הרבה, למלא חסרונות רבים בחייו הרוחנים.

רק לדבר אחד לא נתן לבו, להמקור לכל חייו הרוחנים, הוא: למוד הילדים בסדר ישר בלשונו".

אף אמנם בשנים האחרונות, אשר רוח ממרום הערה עליו לדאג גם לאחרית קיומו בארץ, אמץ כל כחו למצא הדרכים המובילים לתכלית הנעלה הזאת, וגם לחנוך שם לבו זה כמאה שנה; אבל להדבר היותר גדול, המקור לקיומו זה אשר הוא מבקש, והוא: “חנוך הילדים בכל עניני הלמוד והחנוך הדרושים בזמן הזה, ובלשון עמנו” להמפעל הזה לא שם לבו.

לא פה המקום לבאר את כל ערך הדבר הזה ונחיצותו, כבר הסכימו על זה הגדולים והטובים בהדואגים לאחרית קיומנו זה. ומי לנו גדול מראש גואלי ישראל הנדיב הגדול, אשר לא קם כמוהו בעמנו מימי עזרא ונחמיה, ובדעתו הרחבה הסכים גם הוא לזה, כי:

"נפשו יודעת כמונו שאין לך עם בלי שפה מיוחדת לו, ובפרט כשיש לנו שפה קדושה, עתיקה, וכו' נחוץ להשיבה לתחיה וכו' ". [דברי השר המרומם רבי מיכאל ארלנגר אשר הואיל ברוב ענותנותו לכתב לאחד ממחברי הספרים האלה דוד יודילוביץ].

אבל גם האיש החפץ בזה היה אנוס להמנע עד עתה מעשותו, יען עד היום עוד לא נתחברו ספרים לתכלית הזאת; ספרי תלמוד, מסֻדרים בסדר ישר, כתובים בלשון קלה, לפי בינת הילד וצרכו בימינו אלה.

הן אמנם, ללִמוד לשון עברית כבר נכתבו ספרים רבים, אך כל איש הבקי רק מעט בספרים האלה, ובפרט האיש אשר לקח עליו המשרה הקדושה, הקשה מאד, לְלַמֵּד את ילדי עמנו את לשון קדשנו זאת, הוא יודע עד כמה כל הספרים האלה אינם מספיקים, עד כמה הם אינם ספרים לילדים, היש לנו לפחות ספר אחד קטן וקל מְסֻדָּר כהלכה בדקדוק לשון עברית לילדים? ועל אחת כמה וכמה שאין לנו ספרים קטנים וקלים מסֻדרים בלשוננו לעניני הלמודים האחרים, כמו חשבון, מדע הארצות, ידיעת למודי הדברים הנראים לעין, דברי ימי העולם, באור חזיונות הטבע לפי מושג שכל ילד רך, וכהנה וכהנה.

ומה מאֻשָּרִים אנו, כי אותנו זכתה ההשגחה להיות הראשונים המתחילים בזה. אנחנו, שזכינו להיות מורים בבתי ספר בַמושָבות בארץ אבותינו, אשר פה אנו רואים תחלת החיים החדשים של עמנו כמו שצריכים להיות, אנחנו הרגשנו החסרון הזה ביתר שאת, ונקח עלינו עבודת הקדש לנסות למלאות החסרון הזה כפי יכלתנו. ונתחיל מן המחלקה הראשונה הקטנה, באופן קל כמקובל לכל עם מתֻקן בכל ארץ נאורה, בהדרגה שקולה מקל אל הכבד, מן האלפא־בית ועד ספר־הפרס¹ שינתן להילד המצטין בכלותו את למודי המחלקה הזאת. וכבוד הנדיב הידוע רצה את מעשינו במליצת הרב הרם והנשא רבנו ישראל לוי סגן ראש רבני פריז, וכבוד השר מיכאל; ובחבתו לציון ולשונה, הואיל בנדיבותו הרבה לתת לנו היכלת לפרסם הספרים האלה, “וקבל עליו הוצאות הדפוס בסבר פנים יפות” [דברי השר באחד מכתביו להנ"ל].

והנה ידֹע ידענו עד כמה קשה הדבר להוציא ספרים כאלה מתֻקנים בכל, ובפרט שעוד לא קדמנו כמעט אדם בזה, ואין ספק שמעשינו אינם שלמים ומלאים חסרונות, ועל כן נבקש מכל המורים, להעירנו על כל אשר ימצאו להוסיף או לגרוע בספרינו אלה. והיה בעזור לנו המורים המנוסים גם בהפצת הספרים ביניהם, ובתתם ידיהם לנו גם לחבור הספרים הדרושים הלאה, להמחלקות השניה², השלישית והרביעית לעת עתה, והקימונו יחד את בנין “בית הספר” לילדי בני ישראל בשלמותו, ושפת עברית חיֹה תחיה בפי הדור אשר יחונך על ברכי “בית הספר” הזה, ורוח “חיים” תבא במקור־חיינו־העקרי, הוא החנוך.

כחפץ אחיכם המוציאים לאור

המורים:

דוד יודילוֹביץ.

יהודה גרזובסקי.

חיים ציפרין.

ראשון־לציון בירח מנחם אב, לסדר “נחמו נחמו עמי”. בשנת אלף ושמנה מאות ועשרים ושלש לגלותנו.

 

אִמְרֵי בִינָה.    🔗

א. טוֹבָה יְגִיעָה מִכִּשָּׁרוֹן.    🔗

וּמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם חֲבֵרִים בְּבֵית הַסֵּפֶר. וַיְהִי אֶפְרַיִם נָבוֹן וְחָרוּץ וּמָהִיר לִשְׁמוֹעַ, וּמְנַשֶּׁה לֹא כֵן עִמָּדוֹ, כִּי לֹא חָלַק לוֹ יְיָ בְּבִינָה יְתֵרָה. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּתֵּן מוֹרָם לִפְנֵי שְׁנֵיהֶם פֶּרֶק אֶחָד לְלָמְדוֹ עַד הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יָעַד לָהֶם וַיֹּאמַר: מִי מִכֶּם אֲשֶׁר יִשְׁנֶה פִּרְקוֹ עַד הַמּוֹעֵד הַזֶּה עַל בּוּרְיוֹ וְהָיָה שְׂכָרוֹ נָכוֹן לְפָנָיו. וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי קָשֶׁה הוּא לִשְׁמוֹעַ וַיִּתֵּן לִבּוֹ לִלְמֹד אֶת פִּרְקוֹ וַיִּשְׁנֵהוּ וַיְשַׁלְּשֵׁהוּ עֲדֵי נֶחֱרַת עַל לִבּוֹ וַיְהִי שָׁגוּר עַל לְשׁוֹנוֹ. וְאֶפְרַיִם נִשְׁעָן עַל בִּינָתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: מַה לִי וּלְכָל הַטּוֹרַח הַזֶּה, הֲלֹא שָׁעָה אַחַת בְּטֶרֶם יַעֲבֹר הַמּוֹעֵד דַיָּה לִי לִלְמֹד אֶת פִּרְקִי, וַיְּפַנֶּה לִבּוֹ לְשַׁעֲשׁוּעָיו וַיִּשְׁכַּח אֶת פִּרְקוֹ כָּלָה. וַיְהִי בְּבוֹא הַמּוֹעֵד וְלֹא יָדַע אֶפְרַיִם כָּל מְאוּמָה וּמְנַשֶּׁה הִצִּיעַ פִּרְקוֹ לִפְנֵי מוֹרוֹ בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת וַיֵּדַע לְהָשִׁיב עַל כָּל אֲשֶׁר שְׁאָלָהוּ, וַיְהֲלְּלֵהוּ מוֹרוֹ לִפְנֵי כָּל חֲבֵרָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשְּׁקֵהוּ וַיֹּאמַר: חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וְעָשִׂיתָ חַיִּל וְהָיִיתָ לְאִישׁ. וּפְנֵי אֶפְרַיִם חָפוּ.

ב. מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ.    🔗

וְהֵימָן הַצַּיָּר הִשְׂכִּיל לְצַיֵּר עֲלֵי גִלָּיוֹן אֶת תַּבְנִית שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר בְּשַׁסְּעוֹ אֶת הַכְּפִיר וַיַּצִיגֶנָּה בָּרְחוֹב לְעֵינֵי רוֹאִים. וַיִהי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר הָאֲרִי עַל פְּנֵי הַתַּבְנִית וְהַשּׁוּעָל אִתּוֹ, וַיֹּאמֶר הַשּׁוּעָל לְהָאֲרִי: הֲרָאִיתָ אֲדוֹנִי אֵיכָכָה בְנֵי הָאָדָם יְהָתֵלוּ בְךָ וּבִגְבוּרָתָךְ! וַיַּעַן הָאֲרִי וַיֹּאמַר: הֲלֹא זֶה כְבוֹדִי, כִּי לוּלֵא הָיָה מַעֲשֶׂה שִׁמְשׁוֹן לְפֶלֶא לֹא הָיוּ בְנֵי הָאָדָם מִתְהַלְּלִים בּוֹ.

ג. מְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.    🔗

וּמִיכָאֵל הַשַּׂר נְדִיב לֵב וּגְדָל חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב עִם כָּל אָדָם אִם דַל וְאִם עָשִׁיר וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְהַכָּרַת טוֹבָה, כִּי אַךְ לְמַעַן עֲשׂוֹת חֶסֶד עָשָׂה חַסְדּוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וְאִישׁ בָּא אֶל מִיכָאֵל לְבַּקֵשׁ עֶזְרָתוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: אֲדוֹנִי אִם עָשׂה תַּעֲשֶׂה לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגָדְלָה טוֹבָתְךָ לִי מְאֹד. וַיִּשְׂחַק מִיכָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ: יָרֵא אָנֹכִי לַעֲשׂוֹת עִמְךָ טוֹבָה גְדוֹלָה פֶּן לְפִי גָדְלָהּ כֵּן תִּגְדַל הָרָעָה אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם לִי תַחְתֶּיהָ.

ד. פִּי חָכָם.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַעֲמֹד חֲזָאֵל הַצּוֹרֵר שׂוֹנֵא הַיְהוּדִים עַל גַּג בֵּיתוֹ נִשְׁעָן עַל הַמַּעֲקֶה. וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ יְהוּדִי עוֹבֵר בָּרְחוֹב לִפְנֵי בֵיתוֹ, וְהָאִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים, וַיְבַקֵּשׁ חֲזָאֵל לְהָתֵל בַּיְּהוּדִי וְלִלְעֹג לוֹ, וַיִּקְרָא אֵלָיו מִן הַגָּג. וַיַּעַן הַיְּהוּדִי וַיֹּאמַר: הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי. וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל: הַגִּידָה נָא לִי מַה בֵּין יְהוּדִי לַחֲזִּיר? וַיַּעֲנֵהוּ הָאִישׁ וַיֹּאמַר: הַמַּעֲקֶה!

ה. אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ.    🔗

וַיְהִי בַעֲלוֹת חִירָם מֶלֶךְ צוֹר עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וַיִשְׁלַח אֵלָיו שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנָיָהוּ שָׁלִישׁוֹ לְבָרְכוֹ. וּבְנָיָהוּ מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, אַךְ שַׂעַר זְקָנוֹ טֶרֶם יִצְמָח כִּי צָעִיר לְיָמִים הָיָה. וַיְהִי כִרְאוֹת חִירָם אֶת בְּנָיָהוּ וּפָנָיו כִּפְנֵי נָעַר, וַיִּחַר לְחִירָם מְאֹד וַיֹּאמַר: הֲמִבְּלִי אֵין זְקֵנִים וּנְשׂוּאֵי־פָנִים בְּאַרְצְךָ כִּי בָחַר אֲדוֹנְךָ בְּנַעַר לְשָׁלְחוֹ אֵלַי? וַיַּעַן בְנָיָהוּ וַיֹּאמַר: לוּא יָדַע אֲדוֹנִי כִּי אַתָּה בוֹחֵר בְּזָקָן מֵחָכְמָה, וְשָׁלַח לְךָ אֶת־הַתָּיִשׁ.

ו. עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ.    🔗

וְאִישׁ אֶחָד מִצּוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים אָמַר לַעֲלוֹת בַּעֲגָלָה מִיָּפוֹ יְרוּשָלָיְמָה. וַיִּקְרָא אֶל יוֹסֵף פְּקִיד הָעֲגָלוֹת וַיֹּאמֶר לוֹ: פַּנֵּה נָא לִי מָקוֹם בְּאַחַת הָעֲגָלוֹת רַק לֹא יִמָּצֵא בָּהּ כָּל יְהוּדִי. וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדוֹנִי וְהִנֵּה כָּל אֲשֶׁר אִתִּי מֵהַנּוֹסְעִים וְעַד הָעֶגְלוֹנִים כֻּלָם יְהוּדִים, זוּלָתִי – הַסּוּסִים.

ז. אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ.    🔗

וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים הָלְכוּ בַדֶּרֶךְ וַיֶחֱרַץ לָהֶם כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. וַיִּשַּׁח הָאֶחָד לְהָרִים אֶבֶן מֵעַל הָאָרֶץ לִידוֹת בַּכֶּלֶב, וַיִּתְפְּשֵׂהוּ רֵעֵהוּ בְיָדוֹ וַיֹּאמַר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַכֶּלֶב פֶּן יִשְׁמְעוּ אֶחָיו וְהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְהָיְתָה לָנוּ מִלְחָמָה עִמָּהֶם וְהָיָה אִם גַּם יָכוֹל נוּכַל לָהֶם וּנְגָרְשֵׁם מֵעָלֵינוּ וְהָיָה הַדָּבָר לֹא לָכבוֹד לָנוּ, כִּי נִלְחַמְנוּ בִּכְלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ. הַנַּח לוֹ לַכֶּלֶב וְיִנְבַּח עַד עָבְרֵנוּ – וְיֶּחְדָּל.

ח. אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל.    🔗

וַחֲמֹור אֲבִי שְׁכֶם נְשִׂיא הָאָרֶץ רָכַב עַל פִּרְדּוֹ בְמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וְהִנֵה יַעֲקֹב עַל חֲמוֹרוֹ לִקְרָאתוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו חֲמוֹר וַיֹּאמַר: נְטֵה לְךָ יַעֲקֹב הַצִּדָּה כִּי אָנֹכִי חֲמוֹר וְלֹא אָסוּר מִדַּרְכִּי מִפְּנֵי אִישׁ בָּעַר. וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר: וַאֲנִי לֹא כֵן מִדָּתִי! – וַיֵּט הַצִּדָּה.

ט. כְּסִילוּת הוֹמִיָּה.    🔗

וַיְהִי בְּסַפֵּר זְבוּלֻן הָרוֹכֵל אֶת מַרְכֻּלְתּוֹ בַחֲנוּתוֹ וַיִּתֵּן צָמִיד זָהָב יָקָר עַל יַד חֲצוֹצְרָה קְטַנָּה אֲשֶׁר יִשְׂחֲקוּ בָהּ הַנְּעָרִים. וַתִּתְאוֹנֵן הַחֲצוֹצְרָה וַתֹּאמַר: אָכֵן לֹא יֵדַע הָאֱנוֹשׁ עֶרְכִּי, כִּי שָׂם אוֹתִי יַחַד עִם הַצָּמִיד הַזֶּה, הֲטֶרֶם יֵדַע הָרוֹכֵל כִּי הַצָּמִיד אֲטוּם פֶּה, וַאֲנִי קוֹלִי אִתִּי? וַיַּעַן הַצָּמִיד וַיֹּאמַר: אָכֵן יָדַעְתִּי, כִּי נְבוּכָה אַתְּ עַל כֵּן קוֹלֵךְ הוֹלֵךְ.

י. מַה מַשָּׂא.    🔗

וְיַעֲקֹב הַכְּפָרִי יָשַׁב בְּעֶגְלָתוֹ הַטְּעוּנָה לָהּ חִטִּים לְהוֹלִיכָן הָעִירָה. וַתֹּאמֶר אֵלָיו רָחֵל בִּתּוֹ: קָחֵנִי נָא גַּם אֲנִי אָבִי, כִּי תְאַוֶּה נַפְשִׁי לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָעִיר. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא בִתִּי, לֹא אוּכַל קַחְתֵּךְ הַפָּעַם, כִּי רַב הַמַּשָּׂא עַל הַסּוּס וְנוֹסַפְתְּ גַּם אַתְּ וְכָשַׁל כֹּחוֹ. וַתֹּאמֶר רָחֵל: אֲבָל קָחֵנִי נָא אָבִי בְחֵיקְךָ וְלֹא אֶהֱיֶה לְמַשָּׂא עַל סוּסְךָ.

יא. הַפַּךְ הָיָה לְפָח.    🔗

וַיִּשְׁלַח יְדִידְיָה הַקָּטֹן אֶת יָדוֹ אֶל תּוֹךְ פַּךְ הָאֱגוֹזִים וַיִּקַח מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו. וּפִי הַפַּךְ צַר וְלֹא יָכוֹל יְדִידְיָה לְהָשִׁיב יָדוֹ הַמְּלֵאָה אֵלָיו. וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה, וַתֶּחֱרַד אִמּוֹ לְקוֹלוֹ וַתָּבֹא וַתֵּרֶא אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה וַתִּצְחַק לוֹ לֵאמֹר: הֲלֹא הָשֵׁב תָּשִׁיב אֶת הַגְנֵבָה וְתִנָּצֵל יָדְךָ מֵהַפָּח.

יב. מַעֲנֶה רַךְ.    🔗

הַבּוֹקֶר אוֹר וְהַשֶּׁמֶשׁ יָצָא לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַחֶבְרוֹנִי לְהָעִיר אֶת עַבְדוֹ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, הֵן כְּבָר הֵאִיר הַיּוֹם, עוּרָה לָמָה תִישָׁן! וַיַּעַן הָעֶבֶד וַיֹּאמַר: אַל נָא אֲדוֹנִי לָמָּה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְעַבְדְּךָ, הֲבִי הֶעָוֹן כִּי הִשְׁכִּים הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ לִזְרֹחַ?

יג. בֹּשֶׁת גַּנָּב.    🔗

וְאֶלְקָנָה וְחַנָּה אִשְׁתּוֹ עֲנִיִּים וּבְבֵיתָם אֵין כֹּל. וַיְהִי בְשָׁכְבָּם עַל מִשְׁכָּבָם בַּלַּיְלָה וַיִּשְׁמְעוּ גַנָּבִים בָּאִים אֲלֵיהֶם, וַתִּתְחַלְחַל חַנָּה וַתֹּאמֶר לִצְעוֹק לְעֶזְרָה. וַיֹּאמֶר לָהּ אִישָׁהּ: אַל נָא חַנָּה אַל נָא תַשְׁמִיעִי קוֹלֵךְ וְהִתְכַּסִּי בַשְּׂמִיכָה לְבַל תִּרְאִי בְּבֹשֶׁת הַגַּנָּב כִּי לֹא יִמְצָא אִתָּנוּ מְאוּם בַּבָּיִת.

יד. מִכְשׁוֹל פֶּה.    🔗

וְנָדָב הַחֶבְרוֹנִי יָצָא אֶל רְחוֹב הָעִיר וַיַּרְא וְהִנֵּה אֶחָד הָאֶבְיוֹנִים יוֹשֵׁב עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְשׁוֹאֵל מַתַּת־יָד מֵאֵת כָּל הָעוֹבְרִים עָלָיו. וַיֹאמֶר לוֹ נָדָב: הֲלֹא תֵבוֹשׁ וְתִכָּלֵם אָחִי לִשְׁאוֹל לֶחֶם חֶסֶד, לֵךְ וּבִקַּשְׁתָּ לָךְ עֲבוֹדָה וְאָכַלְתָּ מִיגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי כֹחֲךָ אִתְּךָ וּמוּם אֵין בָּךְ. וַיַּעַן הָאֶבְיוֹן וַיֹּאמֶר: שָׁגִיתָ אֲדוֹנִי אֲבָל מוּם סֵתֶר לִי, כִּי עַבְדְּךָ אִלֵּם.

יה. גְּמוּל רְשָׁעִים.    🔗

וְהַזְּאֵב טָרַף טֶרֶף וַיִּבְלַע עֶצֶם וַתִּתְקַע בִּגְרוֹנוֹ וַיֹּאמֶר לְהֵחָנֵק. וְהִנֵּה עָגוּר אֶרֶךְ הַצַּוָאר וּקְשִׁי הַחַרְטוּם עוֹבֵר עָלָיו וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו הַזְּאֵב וַיֹּאמַר: הוֹשִׁיעָה נָא אָחִי וְאֶתֵּן אֶת שְׂכָרְךָ בְיַד נְדִיבָה. וַיָּבֵא הֶעָגוּר אֶת צַוָּארוֹ בְלוֹעַ הַזְּאֵב וַיִּתְפֹּשׂ בְּחַרְטוּמוֹ אֶת הָעֶצֶם וַיּוֹצִיאָהּ. וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ וַיֹּאמֶר לַזְּאֵב: הָבָה לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵכָה. וַיִּלְעַג לוֹ הַזְּאֵב וַיֹּאמַר: הִנֵּה שְּׂכָרְךָ לְפָנֶיךָ כִּי בָאתָ בֵּין שִׁנֵּי הַזְּאֵב וַתִּנָּצֵל נַפְשֶׁךָ.

יו. אַל תְּהִי בָז לְכָל דָּבָר.    🔗

וְהָאֲרִי שָׁכַב עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּצָּהֳרַיִם וַיָּנָם, וְהִנֵּה עַכְבָּר מִתְהַלֵּךְ עַל גְּוִיָּתוֹ הֵנָּה וְהֵנָּה, וַיִּיקָץ הָאֲרִי וַיִּחַר אַפּוֹ בָעַכְבָּר וַיֹּאמֶר לַהֲמִיתוֹ, וַיִּתְחַנֵּן הָעַכְבָּר עַל נַפְשׁוֹ וַיֹּאמֶר: אָנָא מֶלֶךְ, חוּסָה נָא אַל תְּמִיתֵנִי וּגְמוּלְךָ אָשִׁיב לָךְ. וַיִצְחַק הָאֲרִי לְדִבְרֵי הָעַכְבָּר אֲשֶׁר אָמַר לְהָשִׁיב לוֹ גְמוּל, אַךְ חֲמָתוֹ שָׁכְכָה וַיִּבֵז בְּעֵינָיו לִשְׁלוֹחַ יַד בְּשֶׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְנַפְשׁוֹ.

וַיְהִי לְיָמִים וַיִּלָּכֵד הָאֲרִי בָרֶשֶׁת אֲשֶׁר פָּרַשׂ הַצַּיָּד לְרַגְלָיו וַיִּנְהֹם בַּחֲמַת אַפּוֹ וַיֹּאמֶר לִקְרֹעַ אֶת הָרֶשֶׁת וְלֹא יָכוֹל. וַיַּעֲבֹר הָעַכְבָּר עַל פָּנָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה הָאַרְיֵה בְתוֹךְ הָרֶשֶׁת וַיִּזְכֹּר לוֹ אֶת חַסְדּוֹ אִתּוֹ וַיְמַהֵר וַיְקַרְסֵם³ אֶת הַחֲבָלִים עַד אֲשֶׁר נִתְּקוּ וַיֵּצֵא הָאֲרִי לַחָפְשִׁי וַיֵּדַע הָאֲרִי אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָעַכְבָּר וַיֹּאמַר: אָכֵן הֵיטֵב דִּבְּרוּ הַחֲכָמִים לֵאמֹר: אַל תְּהִי בָז לְכָל דָּבָר:

יז. עֲצַת כְּסִילִים נִבְעָרָה.    🔗

יָצֹא יָצָא נִמְרֹד הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִּד וְהִנֵּה צְבִי רוֹעֶה בַקָּמָה וַיִּדְרֹךְ קַשְׁתּוֹ וַיּוֹר בַּצְּבִי, וַיַּעֲבֹר הַחֵץ מֵהַצְּבִי וָהָלְאָה וַיַּחְטִיא אֶת הַמַּטָּרָה. וְהַצְּבִי נָס מִפָּנָיו וַיָּרָץ כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ וְהִנֵה חֲמוֹר לִקְרָאתוֹ. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַחֲמוֹר לֵאמֹר: מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה כָּכָה אַתָּה רָץ בַּעַל הַקַּרְנָיִם? וַיֹּאמֶר הַצְּבִי: מִפְּנֵי הַצַּיָּד אָנֹכִי בוֹרֵחַ. וַיֹּאמֶר הַחֲמוֹר: לֵךְ נָא אַחֲרַי וַאֲבִיאֲךָ אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא תַּשִּׂיגְךָ בוֹ יַד הַצַּיָּד. וַיֵּלֵךְ הַצְּבִי אַחֲרֵי אִישׁ עֲצָתוֹ וַיָּבֹא אֶל תּוֹךְ הַיָּעַר, וַיֵּאָחֵז הַצְּבִי בַסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וְהַצַּיָּד שָׁלַח אֶת כַּלְבּוֹ לְפָנָיו לְהִתְחַקּוֹת אֶל שָׁרְשֵׁי רַגְלֵי הַבּוֹרֵחַ וַיִּמְצָאֵהוּ תַחַת אַחַד הַשִּׂיחִים וַיָּבֹא הַצַּיָּד וַיִּקַּח אֶת הַצְּבִי וַיֶּאֱסְרֵהוּ בַּעֲבוֹתִים וַיִּסְחָבֵהוּ הַבַּיְתָה. וַיִּקְרָא הַצְּבִי מִנַהֲמַת לִבּוֹ וַיֹּאמֶר: אוֹי לִי כִּי שָׁמַעְתִּי בְקוֹל חֲמוֹר.

יח. חָכְמַת סוֹחֵר.    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שְׁלֻמִּיאֵל הָעֲזָתִי וַיָּקָם בֵּית הָאֶבֶן אֲשֶׁר לוֹ בִקְצֵה הָעִיר לִבְנוֹ לְדָץ לְנַחֲלָה. וַיֹּאמֶר דָּץ הַבַּעַר לִמְכֹּר אֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הוֹרִישֵׁהוּ שְׁלֻמִּיאֵל אָבִיו. וַיּוֹצִיא אֶבֶן אַחַת מִקִּיר הַבַּיִת וַיְבִיאָהּ אֶל הַשּׁוּק לְהַרְאוֹת לַקּוֹנִים אֶת טִיב הַבַּיִת.

יט. מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.    🔗

וַיְהִי לִפְנוֹת עֶרֶב וַיָּשָׁב רְאוּבֵן מִן הַשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַבָּקָר וּזְבוּב עָמַד עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיַּעֲבֹר זְבוּב אַחֵר לְפָנֵיהֶם וַיִּפֶן אֶל רֵעוֹ הַזְּבוּב הָעוֹמֵד עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר לֵאמֹר: מֵאַיִן בָאתָ אָחִי? וַיַּעֲנֵהוּ: מִן הַשָּׂדֶה. וַיּוֹסֵף וַיִּשְׁאָלֵהוּ וּמַה מְלַאכְתְּךָ זְבוּב אָחִי בַשָּׂדֶה. וַיַּעֲנֵהוּ בְגַאֲוָּה: אֲנַחְנוּ חָרַשְׁנוּ!

כ. מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּעָף הַיּוֹנָה בַשָּׂדֶה וַתִּצְמָא לְמָיִם. וַתֵּרֵא וְהִנֵּה בַקְבּוּק עַל הָאָרֶץ וּבוֹ מְעַט מַיִּם וְלֹא יָכְלָה לִשְׁתּוֹת כִּי פִי הַבַּקְבּוּק צַר מְאֹד. וַתָּשֶׁת עֵצוֹת בְּנַפְשָׁהּ וַתִּקַּח אֲבָנִים קְטַנּוֹת וַתַּשְׁלֵךְ אֶל תּוֹכוֹ, וַיַּעֲלוּ הַמָּיִם וַתֵּשְׁתְּ.

כא. תְּהִלַּת כְּסִיל.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם וְכוֹבְשֵׁי הַחַיּוֹת הֶעֱבִירוּ פִיל גָּדוֹל בִּרְחוֹב הָעִיר לְהֵרָאוֹת, וַיִּרְאֵהוּ נִבְחָן הַכֶּלֶב הַקָּטֹן וַיֶּחְרַץ לוֹ לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא שָׁעָה אֵלָיו הַפִּיל וַיֵּלֵךְ לְדַרְכּוֹ, אַךְ נִבְחָן טֶרֶם הִרְפָּה מִמֶּנוּ וַיְדַלֵּג לְמוּלוֹ וַיִּנְבַּח. וַיָּעַט בּוֹ עֲנַמֶּלֶךְ אָחִיו הַגָּדוֹל וַיֹּאמַר: הֲלֹא תֶרֶף מִנְבֹּחַ הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי הַפִּיל לֹא יָשִׁית לִבּוֹ אֵלֶיךָ וְיִבְזֶה צַלְמָךְ. וַיַּעַן נִבְחָן וַיֹּאמַר: וּמַה מִנִּי יַהֲלֹךְ כִּי יִבְזֵנִי הַפִּיל רַב לִי כִּי עַל כָּל אַחַי הַכְּלָבִים אֶכָּבֵדָה. בְּאָמְרָם מָה עַזָּה נֶפֶשׁ נִבְחָן כִּי גַּם מִשְּׂאֵת הַפִּיל לֹא יִפְחָד.

כב. קֶרַח מִכָּאן וְקֶרַח מִכָּאן.    🔗

וּצְלֶלְפּוֹנִי הַכַּרְמְלִית נַעֲרָה נִבְעָרָה וּגְבֹהַת עֵינָיִם. וַתַּרְא אֶת בְּנוֹת בֵּית הַסֵּפֶר וְהֵנָּה נִכְבָּדוֹת עַל פְּנֵי אַחְיוֹתֵיהֶן וַתְּקַנֵּא בָהֶן וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: הָיֹה אֶהֱיֶה כָּמוֹהֶן, וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל כִּי אַךְ אֶל לְבוּשׁ בְּנוֹת בֵּית הַסֵּפֶר נָשְׂאָה עֵינֶיהָ, וַתָּכִין לָהּ שְׂמָלוֹת כָּמוֹהֶן וַתֵּצֵא בְגַאֲוָה אֶל רְחוֹב הָעִיר, וַתִּרְאֶינָה רְעוּתֶיהָ וַתֹּאמַרְנָה: יָצְאָה הַצְּלֶלְפּוֹנִי מֵחֶבְרָתֵנוּ, וַתֵּקַע נַפְשָׁן מִמֶּנָה. וַתִּבֵז לָהֶן הַצְּלֶלְפּוֹנִי בְלִבָּהּ וַתֹּאמַר: מַה לִּי וְלַבָּנוֹת הַנִּבְעָרוֹת הָאֵלֶּה? אֶלְכָה לִי אֶל הַבָּאוֹת בֵּית הַסֵּפֶר וְעִמָּהֶן אֶתְרוֹעֲעָה כִּי לְבוּשָׁה אָנֹכִי כָמוֹהֶן וְחֶבְרָתָן לִי תֵאוּת. וַיְהִי כְבוֹאָהּ אֲלֵיהֶן וַתִּרְאֶינָה אוֹתָהּ בְּנוֹת בֵּית הַסֵּפֶר בְּרַע לֵאמֹר: מַה לָּהּ לְחֶסְרַת לֵב זֹאת בֵּינוֹתֵינוּ, וַתִּבְזֶינָה אֶת הַצְּלֶלְפּוֹנִי וַתַּסְתֵּרְנָה פְנֵיהֶן מִמֶּנָּה. וַיִּחַר הַדָּבָר להַצְּלֶלְפּוֹנִי מְאֹד, וַתָּבֹא אֶל אִמָּהּ וַתֵּבְךְּ בְּאָזְנֶיהָ, כִּי אֵין רֵעָה לָהּ.

וַתֹּאמֶר לָהּ אִמָּהּ: הֲלֹא זֶה פְרִי גֹדֶל לִבֵּךְ וְחֶסְרוֹן דַּעְתֵּךְ, כִּי מֵרְעוּתַיִךְ הַדּוֹמוֹת לָךְ נִפְרַדְתְּ וְאֶל הַבָּנוֹת הַמַּשְׂכִּילוֹת לֹא בָאת, וַיְהִי גוֹרָלֵךְ כְּגוֹרַל הַכִּבְשָׂה אֲשֶׁר הָיְתָה לִזְאֵבָה, וְהָיָה אִם תֹּאבִי וְשָׁמַעַת וֲאַסַפְּרָה לָךְ מִקְרֶה הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת.

וַתִּתְחַנֵּן הַצְּלֶלְפּוֹנִי וַתֹּאמַר: סַפְּרִי נָא סַפֵּרִי, אִמִּי, כִּי שׁוֹמַעַת אָנֹכִי, וַתְּסַפֵּר לָהּ אִמָּהּ כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה:

כִּבְשָׂה אַחַת הָיְתָה בָעֵדֶר וַיָּרָם לִבָּהּ עַל אַחְיוֹתֶיהָ, וַתֵּרֶא בְאוֹהֶל הָרוֹעֶה עוֹר זְאֵבָה, וַתָּבֹא בַלָאט וַתִּקַּח לָהּ אֶת הָעוֹר וַתִּלְבָּשֶׁנוּ וַתֵּצֵא אֶל אַחְיוֹתֶיהָ, וַתִּרְאֶינָה אוֹתָהּ אַחְיוֹתֶיהָ וַתִּבָּהֵלְנָה מִמֶּנָּה וַתִּבְרַחְנָה. וַתֹּאמֶר הַכִּבְשָׂה בְלִבָּהּ, עַתָּה אֵלְכָה לִי הַיַּעֲרָה וְאֶתְרוֹעֲעָה אֶת הַזְּאֵבִים. וַיְהִי כְבוֹאָהּ שָׁמָּה וְהִיא טֶרֶם תִּלְמֹד לִטֹרף טֶרֶף וַתֹּאַכל עֵשֶׂב הָאֲדָמָה. וַיַּכִּירוּ אוֹתָהּ הַזְּאֵבִים כִּי מִתְחַפֶּשֶׂת הִיא וַיִּפְּלוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרְעוּהָ לִגְזָרִים. עַל כֵּן יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי: כָּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן וּבֵן אָדָם בְּדוֹמֶה לוֹ.

כג. כּוֹרֶה בוֹר בּוֹ יִפּוֹל.    🔗

יָצֹא יָצָא הַזְּאֵב לִטְרֹף טֶרֶף וַיָּבֹא עַד גִּדְרַת צֹאן וְהִיא סְגוּרָה מִכָּל עֲבָרֶיהָ. וַיְהִי הוּא סוֹבֵב אֶת הַגְּדֵרָה לִמְצֹא מְבוֹאָהּ, וְהִנֵּה הַחֲמוֹר לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר הַחֲמוֹר: יָדַעְתִּי אָחִי הַזְּאֵב כִּי אֶת מְבוֹא הַגְְּדֵרָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְעַתָּה הִנְנִי וְאַרְאֵהוּ לָךְ, אֶפֶס אַךְ בְּזֹאת אֵאוֹת לָךְ, כִּי בְּבוֹאֲךָ שָׁמָּה וְטָרַפְתָּ אֶת אֲשִׁימָא הַתַּיִשׁ בָּרִאשׁוֹנָה כִּי נָגֹחַ נְגָחַנִּי אֶתְמוֹל בְּקַרְנָיו וָאֶשָּׁבַע לְהִנָקֵם בּוֹ. וַיַּעַן הַזְּאֵב וַיֹּאמַר: וְאָנֹכִי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים כִּי אַתָּה בָעַטְתָּ בַתָּיִשׁ, לֹא בְצֶדֶק וְלֹא בְמִשְׁפָּט, לָכֵן אֶת דָּמוֹ הִנְנִי דוֹרֵשׁ מִיָּדֶךָ – וַיִּתְנַפֵּל הַזְּאֵב עַל הַחֲמוֹר וַיִּטְרְפֵהוּ.

כד. מֵהַפַּחַת אֶל הַפָּח.    🔗

וְאַיִל אֶחָד נָס מִפְּנֵי הַצַּיָּד וַיֵאָחֵז בַּסְּבָךְ בְּקַרְנָיו וַיִּקְרָא לִישׁוּעָה, וַיִּשְׁמַע הַנָּמֵר אֶת קוֹל הָאַיִל וַיְמַהֵר אֵלָיו וַיְחַלְּצֵהוּ מֵהַסְּבָךְ. וַיֹּאמֶר הָאַיִל: הַצֵּל הִצַּלְתַּנִּי אֲדוֹנִי הַנָּמֵר מִיַּד הַצַּיָּד וַאֲנִי עָנִי וּבַמֶּה אֲשַׁלֵּם לָךְ, וַיַּעַן הַנָּמֵר: בִּבְשָׂרְךָ וְדָמָךְ! וַיָּקָם הַנָּמֵר עַל הָאַיִל וַיְשַׁסְּעֵהוּ.

כה. שׁוֹמֵר כְּסִיל.    🔗

וְאֶחָד מִבְּנֵי הַנְּזִירִים נָטָה לוֹ אֹהֶל בַּמִּדְבָּר וְלֹא רָאָה אָדָם וַתִּהְיֶינָה לוֹ חַיּוֹת הַיַּעַר לְרֵעִים כִּי הַסְכֵּן הִסְכִּינוּ וַתַּשְׁלֵמְנָה לוֹ. וְדוֹב אָחד דָּבַק בּוֹ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וַיְהִי אִתּוֹ תָּמִיד, מִפִּתּוֹ אָכַל וּבְאָהֳלוֹ שָׁכַב, וַיִּשְמֹר הַדֹּב לְרֹאשׁ הַנָּזִיר כְּכֶלֶב נֶאֱמָן. וַיְהִי הַיּוֹם וְהַנָּזִיר שָׁכַב עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּצָּהֳרָיִם וַיִּישָׁן. וְהַזְּבוּבִים הִתְעוֹפְפוּ עַל פָּנָיו וַיַּשְׁבִּיתוּ אֶת מְנוּחָתוֹ, וַיַּרְא הַדּוֹב כִּי אֲדוֹנוֹ מִתְנוֹדֵד בִּשְׁנָתוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים וַיָּרֶם אֶת כַּפּוֹ וַיַּךְ עַל פְּנֵי מֵצַח אֲדוֹנוֹ לְהָמִית אֶת הַזְּבוּבִים, וַיָּמִית – אֶת אֲדוֹנוֹ.

כו. נָבָל נְבָלָה עִמּוֹ.    🔗

וְנָבָל אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד וַיְהִי לוֹ הֵיכָל כָּבוֹד לָשֶׁבֶת בּוֹ, וּמִטּוֹת זָהָב וְשֵׁן וְכָל חֶמְדַת אֶרֶץ הַקֶּדֶם כָּלְלוּ אֶת יְפִי הֵיכָלוֹ, וּלְבוּשׁ נָבָל רִקְמַת זָהָב וָשֵׁשׁ. מִצְנֶפֶת יְקָרָה בְּרֹאשׁוֹ וְטַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת סַפִּיר וְיַהֲלוֹם בְּכָל אֶצְבְּעוֹתָיו; אַךְ לֹא הִסְכִּין נָבָל לִרְחוֹץ פָּנָיו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וַיִּהְיוּ מְלֻכְלָכִים תָּמִיד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא אֵלָיו אֶחָד מִמַּכִּירָיו וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, וַיִּשְׂמַח נָבָל לִקְרָאתוֹ וַיְבִיאֵהוּ חֲדָרָיו וַיַּרְאֵהוּ כָּל חֲמֻדוֹתֵיהֶם. וַיְמַלֵּא שׁוּעַ אֶת פִּיו רוֹק וַיָּרָק בִּפְנֵי נָבָל. וַיִּתְנוֹדֵד נָבָל וַיִּמָּלֵא חֵמָה, וַיִּקְרָא בְתִמָּהוֹן וּבְקֶצֶף: מַה זֹּאת עָשִיתָ? וַיַּעַן שׁוּעַ וַיֹּאמַר: אֵין דָּבָר, פָּנִיתִי אֶל יָמִין וְאֶל שְׂמֹאל לִמְצֹא מָקוֹם לֹא נָקִי לִשְׁפּוֹך הָרוֹק וְלֹא מָצָאתִי, רַק – בְּפָנֶיךָ.

כז. כָּעֶבֶד כַּאֲדוֹנָיו.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם אַחֲרֵי כְלוֹת הַגֶּשֶׁם וְלֶמֶךְ הֹלֵךְ בְּעֶגְלָתוֹ בַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה גְדֵרָתָה, וְעַבְדּוֹ צִיבָא נוֹהֵג בַּסּוּסִים. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל שׂוֹרֵק וְהִנֵּה גָבְרוּ בוֹ הַמָּיִם. וַיַּךְ הָעֶגְלוֹן בַּשּׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶת הַסּוּסִים וַיֶּחְצוּ בַמָּיִם. וְלֶמֶךְ חָרַד מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדּוֹ: הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן נִטָּבַע בַּמָּיִם הָאֵלֶּה וְאָסִירָה רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ. וַיַּעַן צִיבָא עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר: אִם כֹּה תַּעֲשֶׂה אֲדוֹנִי וְהִגַּשְׁתִּי אֶת מִשְׁפָּטִי אֶל הַמֶּלֶךְ וְדָרַשׁ דָּמִי מִיָּדָךְ.

כח. הָרֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.    🔗

וַיְהִי בַּלַּיְלָה בַּעֲלוֹת הַנַּעַר אֶפְרַיִם עַל מִשְכָּבוֹ לִישָׁן, וַיִּקַּח כַּף אַחַת וַיְשִׂימָה מֵרַאֲשׁתָיו, וְאָבִיו רָאָה אֶת מַעֲשֵׂהוּ וַיִּשְׁאָלֵהוּ: מַה לְךָ בְּנִי וְלַכַּף הַזֹּאת לְעֵת שְׁנָתָךְ? וַיַּעַן הַנַּעַר וַיֹּאֶמר בְּתוֹם לֵבָב: חֲלוֹם חָלַמְתִּי אָמֶשׁ, וְהִנֵּה מַעֲדָנִים לְפָנַי וְכַף אֵין אִתִּי לֶאֶכֹל מֵהֶם, וָאֹמַר לְנַפְשִׁי אָכִין לִי הַיּוֹם כַּף אַחַת, וְהָיָה כִּי יָבִיאוּ לְפָנַי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה מַעֲדַנִּים שֵׁנִית וְאָכַלְתִּי מֵהֶם בַּכַּף הַזֹּאת כְּנַפְשִׁי שָׂבְעִי.

כט. חֹזֶה מַהֲתַלּוֹת.    🔗

יָרֹד יָרַד יוֹנָה בָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת תַּרְשִׁישָׁה. וַיְיָ הִטִּיל רוּחַ גְּדוֹלָה וּסְעָרָה עַל הַיָּם וַתָּחוֹג הָאֳנִיָּה וַתָּנוֹעַ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ לֹא הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד. וְיוֹנָה אָחַז בְּיָדוֹ בַחֶבֶל מֵחַבְלֵי הָתּוֹרֶן לְמַעַן יַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, וַיִּרְאֵהוּ אֶחָד הַמַּלָחִים וַיִּגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: מַה לְךָ וּלְחֶבֶל יְהוּדִי? וַיַּעֲנֵהוּ יוֹנָה וַיְהֲתֵּל בּוֹ לֵאמֹר: יָרֵא יָרֵאתִי פֶּן תֵּהָפֶךְ הָאֳנִיָּה וָאֹחַז בְּחַבְלֶיהָ לִבְלִי תֵת לָהּ לִנְטוֹת הַצִּדָּה.

ל. גַּאֲוַת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ.    🔗

וְדִינָה נַעֲרָה יָפָה וְסָרַת טַעַם, וַתַּבֵּט כָּל הַיּוֹם בַּמַּרְאֶה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל יָפְיָהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁמַע אֶת אִמָּהּ מְסַפֶּרֶת עִם רְעוּתָה וַתְּדַבֵּרְנָה עַל אֹדוֹת יְפִי בִתָּהּ, וַתּאֹמֶר אִמָּהּ: הֵן יָפָה בִתִּי לְהַלֵּל תָּמִיד, אַךְ יֶתֶר שְׂאֵת לְיָפְיָהּ עֵת הִיא שׁוֹכֶבֶת יְשֵׁנָה עַל מִטָּתָהּ וְּקוֻצּוֹתֶיהָ הַשְׁחוֹרוֹת מְפֻזָּרוֹת סְבִיבָהּ. וַתּאֹמֶר דִּינָה אֶל לִבָּהּ: אֶרְאֶה נָא בַמַּרְאֶה, הֲצָדְקוּ דִבְרֵי אִמִּי. וַתִּקַּח אֶת הַמַּרְאֶה וַתָּשֶׂם אוֹתוֹ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ וַתִּסְתּוֹר אֶת שַׂעֲרָהּ וַתִּשְׁכַּב עַל מִשְׁכָּבָהּ ­­­­­­­­­­­­– וַתִּסְגֹר אֶת עֵינֶיהָ.

לא. הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם.    🔗

וַיְהִי בִימֵי קְצִיר חִטִּים וַיֵּצֵא יָקְטָן הַנַּעַר אֶת אָבִיו הַשָּׂדֶה לִרְאוֹת בַּקָּמָה, וַיַּרְא יָקְטָן וְהִנֵּה כָל הַשִּבָּלִים כְּפוּפוֹת קוֹמָה, וְרַק אֲחָדוֹת מֵהֵנָּה הֵרִימוּ רֹאשָׁן וַתִּתְיַצֵּבְנָה הָכֵן. וַיּאֹמֶר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ: אֵין זֶה כִי אִם הַשִּׁבָּלִים הָאֵלֶה יֶתֶר שְׂאֵת לָהֶן, וַתִּהְיֶינָה לִגְבִירוֹת לְאַחְיוֹתֵיהֶן וְעַל כֵּן תִּשַּׁתַּחֲוֶינָה לָהֶן כָּל הַשִּׁבָּלִים. וַיּאֹמֶר אֶל אָבִיו: מֵאֵלֶּה קַח לִי כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה וְאֶקלְעֵן לִי לְזֵר תִּפְאֶרֶת לְזִכָּרוֹן לְבִרְכַת הַשָּׁנָה הַזֹּאת.

וַיִּשְׁלַח אָבִיו אֶת יָדוֹ אֶל הַשִּׁבָּלִים הַכְּפוּפוֹת וַיִּקְצֹר מְלֹא כַפּוֹ מֵהֶן וַיּוֹשִׁיטָן לִבְנוֹ לְיָקְטָן וַיּאֹמֶר: מֵאֵלֶּה קַח, כִּי מְלֵאוֹת הֵן וּבְרָכָה בָהֶן וְאַל תֵּפֶן אֶל הַשִּׁבָּלִים הַנִּצָבוֹת, כִּי רֵיקוֹת הֵנָּה עַל כֵּן תְּרִימֶנָה רֹאשׁ.

לב. מִיָּדְךָ זאֹת לָךְ.    🔗

עֲגָלָה טְעוּנָה בַרְזֶל קַרְדֻּמּוֹת עָבְרָה בְתוֹךְ הַיַּעַר וַיֶחְרְדוּ הָאֲרָזִים וַיִּרְגְזוּ הָאֲלוֹנִים וַיּאֹמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אוֹי לָנוּ כִי נִדְמִינוּ, עוֹד מֵעַט וְעָלוּ כָל הַקּרְדּוּמוֹת הָאֵלֶּה עָלֵינוּ וְנִכְרַתְנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיַּעַן אֶחָד מִזִּקְנֵי הָאֲרָזִים וַיּאֹמַר: אַל נָא יִתֵּן אִישׁ מֵאִתָּנוּ יַד וְנִצָּב לַמַשְׁחִית וְלֹא יְאוּנֶה לָנוּ כָל רָע.

לג. מַחֲבֵא רוּחַ.    🔗

וַיְהִי כְנוֹחַ הָרוּחַ הָרָעָה עַל שָׁאוּל וַיְּבַקֵּשׁ לְהָמִית אֶת דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל דָּוִד אֶל בֵּיתוֹ לְקַחְתּוֹ מִשָּׁם, וַתִּצְפְּנֵהוּ מִיכַל אִשְׁתּוֹ וְלֹא מְצָאוּהוּ הַמַּלְאָכִים. וַיָּשִׁיבוּ אֶל שָׁאוּל דָּבָר לֵאמֹר: בִּתְּךָ מִיכַל הָיְתָה סֵתֶר לִשְׂנוּא נַפְשֶׁךָ. וַיִּקְרָא שָׁאוּל לְבִתּוֹ וַיְּצַו עָלֶיהָ לְהַגִיד לֹו אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִסְתִּירָה בוֹ אֶת דָּוִד. וַתַּעַן מִיכַל בְּעַנְוַת חֵן וַתּאֹמֶר לְאָבִיהָ: וּמַה אִם אַגִּיד לָךְ הֲמָצֹא תִמְצָא יָדְךָ לִנְגּוֹעַ בּוֹ לְרָעָה? הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בְּמַצְפּוּנֵי לִבִּי. וַיִּיטְבוּ דְבָרֶיהָ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּרֶף מִמֶּנָּה.

לד. גַּם אִם יֻחַן רָשָׁע לֹא יִלְמַד צֶדֶק.    🔗

וַיְהִי בָעֶרֶב וַיֵּלֶךְ עָכָן מִן־הַשָּׂדֶה לָשׁוּב הַבַּיְתָה וְנַעֲרוֹ מְשָׁרְתוֹ עִמּוֹ. וַיְהִי בְעָבְרָם לִפְנֵי הַיַּעַר וְהִנֵּה דוֹב שַׁכּוּל לְנֶגְדָּם וּמַרְאֵהוּ נוֹרָא מְאֹד, וַיִּתְנַפֵּל עַל עָכָן וַיַּפִּילֵהוּ אָרְצָה. וַיִּתְחַנֵּן עָכָן וַיִּקְרָא לְנַעֲרוֹ לֵאמֹר: חוּסָה נָא עָלַי אָחִי וְהַצִּילֵנִי מִיָּדוֹ. וְרוּחַ גְּבוּרָה לָבְשָׁה אֶת הַנַּעַר וַיָּקָם עַל הַדּוֹב, וּבְבַרְזֶל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הִכָּה אֶת הַדּוֹב אֶל בִּטְנוֹ וַיְשַׁנֶּה וַיְּשַׁלֵּשׁ עַד כִּי כָרַע וַיִּפּוֹל אָרְצָה מֵת.

וַיָּקָם עָכָן וַיַּרְא וְהִנֵּה עוֹר הַדּוֹב נִשְׁחַת כֻּלּוֹ וְלֹא יִצְלַח עוֹד לְכָל מְלָאכָה כִּי הִשְׁחִיתוֹ הַנַּעַר בְּקַרְדּוּמוֹ, וַיִּחַר אַפּוֹ בוֹ וַיִּגְעַר בַּנַּעַר וַיּאֹמַר: הוֹי כְסִיל וּבַעַר, לָמָה לֹא שַׂמְתָּ אֶת לִבְּךָ אֶל עוֹר הַדּוֹב וְשַׁחֵת שִׁחַתּוֹ כֻּלּוֹ עַד כִּי אֵין בּוֹ מְתוֹם.

לה. פִּי כְסִיל מְחִתָּה־לֹו.    🔗

וַיְהִי בִימֵי הַחַג וַיֵּלֶךְ אֶפְרָיִם, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְכָל אֶחָיו וְרֵעָיו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמּוֹ. וַיְהִי כִי נֶאֶסְפוּ כָל הַקְּרוּאִים וַיֵּשְׁבוּ סָבִיב לַשֻּׁלְחָן וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁמְחוּ, וּכְטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן בִּקְּשׁוּ אֶת שִׁמְעוֹן רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים כִּי יְסַפֵּר לָהֶם מֵאֲשֶׁר קָרָא וְשָׁמַע בִימֵי חַיָּיו, כִּי זָקֵן שִׁמְעוֹן וְחָכָם וּבִימֵי נְעוּרָיו עָבַר אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְאִיֵּי הַיָּם. וַיְּסַפֵּר שִׁמְעוֹן בְּאָזְנֵי שׁוֹמְעָיו אֶת פָּרָשַׁת גְּדוּלַת מַסָּעֵי בִנְיָמִין הַנּוֹסֵעַ, כִּי הִקִּיף בִּימֵי חַיָּיו שָׁלֹש פְּעָמִים אֶת כָּל הָאָרֶץ סָבִיב סָבִיב וְלָאַחֲרוֹנָה נָפַל בִּידֵי הַפְּרָאִים אֲשֶׁר הֲרָגוּהוּ וַיֹּאכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים הִטּוּ אֶת אָזְנֵּיהֶם לְדִבְרֵי שִׁמְעוֹן וַיַּקְשִׁיבוּ לְכָל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו. וְאֵשֶׁת כְּסִילוּת אַחַת יָשְׁבָה בֵּין הַקְּרוּאִים וַתִּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי שִׁמְעוֹן הָאַחֲרוֹנִים וַתִּפֶן אֵלָיו בִּשְׁאֵלָתָהּ לֵאמֹר: וּמָתַי נֶהֱרַג בִּנְיָמִין בַּמַּסָּע הַשֵּׁנִי אוֹ בַשְּׁלִישִׁי?

לו. אָח לְצָרָה יִוָּלֵד.    🔗

וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים וָיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בַדֶּרֶךְ, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עֻגָּה לִפְנֵיהֶם עַל הָאָרֶץ. וַיִּשַׁח שִׁמְעוֹן וַיְרִימָהּ וַתְּהִי בְיָדוֹ. וַיּאֹמֶר אֵלָיו לֵוִי: הַרְאֵנִי נָא אֶת הָעֻגָּה אֲשֶׁר מָצָאנוּ. וַיּאֹמֶר שִׁמְעוֹן: אוֹי לְךָ לֵוִי, כִּי מְמַהֵר אַתָּה לִשְׁכֹּחַ אֲשֶׁר לָמַדְתָּ, הֲלֹא כֹח דִבֵּר הַמּוֹרֶה אֵלֵינוּ אֶמֶשׁ: כִּי אַךְ רַבִּים הַמְּדַבְּרִים בַּעֲדָם יֹאמְרוּ “מָצָאנוּ” וְהָעֻגָּה הֲלֹא אָנֹכִי לְבַדִּי מְצָאתִיהָ וְאָמַרְתָּ אֵיפוֹא: אֶת הָעֻגָּה אֲשֶׁר “מָצָאתָ”. וַיִּשְׁמַע לֵוִי וַיְהִי כְמַחְרִישׁ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם הָלְאָה. הֵמָּה לֹא הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת וְכֶלֶב עַז פָּנִים קָפַץ לִקְרָאתָם וַיִּגְזֹל אֶת הָעֻגָּה מִיַּד שִׁמְעוֹן וַיָּנָס, וַיִּצְעַק שִׁמְעוֹן וַיִּקְרָא לְלֵוִי: נָרוּצָה נָא מַהֵר וְהִצַּלְנוּ אֶת עֻגָּתֵנוּ! וַיַּעַן לֵוִי וַיֹּאמַר: הַפַּעַם נוֹקַשְׁתָּ אַתָּה בְאִמֶרִי פִיךָ, כִּי הָעֻגָּה אַךְ לָךְ הִיא וּמַדּוּעַ זֶה תֹאמַר עֻגָּתֵנוּ הִיא? עֻגָּתְךָ הִיא כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ מָצָאתָ – וְאַתָּה לְבַדְּךָ תַצִּיל.

לז. נַחֲלַת אֲדֹנָי בָּנִים.    🔗

וְשׁוּלַמִּית אִשָּׁה חֲכָמָה מִבְּנוֹת מְרוֹם עַם הָאָרֶץ, וַיָּמָת עָלֶיהָ אִישָׁהּ וַתִּדַּל מְאֹד, אֶפֶס כִּי בָנֶיהֶ הָלְכוּ בְדֶרֶךְ טוֹבָה וַיִּשְׁקְדוּ עַל לִמּוּדָם וַיַּצְלִיחוּ בוֹ, וַתְּהִי זֹאת נֶחֱמָתָהּ בְּעָנְיָהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבֹא אֵלֶיהָ צִלָּה רְעוּתָה לְבַקְּרָהּ וְהִיא עֲדוּיָה פְאֵר, וּשְׁבִיסִים וְשַׂהֲרוֹנִים עָלֶיהָ, וַתִּכְבַּד מְאֹד בְּזָהָב וּפְנִינִים וַתֵּשֶׁב אֶת שׁוּלַמִּית לָשׂוּחַ אִתָּה, וַתְּדַבֵּר צִלָּה עַל הַמַּחֲצָלוֹת וְעַל הַמֲּעטָפוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחֹק בַּיָּמִים הָהֵם, וַתִּסַר עֶדְיָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתַּרְא אוֹתָן לְשׁוּלַמִּית וַתִּתְפָּאֵר בָּהֶן. וְשׁוּלַמִּית שׁוֹמַעַת כָּל לַהֲגָהּ וּמַחֲרֶשֶׁת. וַתֵּלֶא צִלָּה מֵהַלֵּל אֶת סְגוּלֹותֶיהָ וַתֹּאמֶר לְשׁוּלַמִּית: לָמָה אַתְּ מַחֲשָׁה וְלֹא תַרְאִינִי חֲמוּדוֹתַיִךְ גַּם אָתְּ? וַתַּעַן שׁוּלַמִּית וַתּאֹמַר: חַכִּי נָא מְעַט וַאֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ. וַתָּבֹא עֵת הַצָּהֳרָיִם וַיָּבוֹאוּ בְנֵי שׁוּלַמִּית מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהֵמָּה יְפֵי עֵינַיִם וְטוֹבֵי רֹאִי וְחָכְמָתָם תָּאִיר פְּנֵיהֶם, וַתִּקָּחֵם שׁוּלַמִּית וַתַּצִּיגֵם לִפְנֵי צִלָּה וַתּאֹמַר: אֵלֶּה הֵמָּה חֲמוּדוֹתַי אֲשֶׁר חָנַנִּי יְיָ.

לח. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.    🔗

וְשִׁמְעוֹן הַחֶבְרוֹנִי זָקֵן בָּא בַיָּמִים וּבָנָיו אַנְשֵׁי רִיב וּמָדוֹן וַתְּהִי מְרִיבָה בֵינֵיהֶם כָּל הַיָּמִים וַיִּשְׂנְאוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיּוֹכִיחֵם אֲבִיהֶם עַל פְּנֵיהֶם יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמְעוּ אֵלָיו וַיֵּלְכוּ בְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקַּח שִׁמְעוֹן בְּיָדוֹ אֲגֻדַּת קָנִים וַיִּקְרָא לִבְנוֹ הַבְּכוֹר וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: שְׁבֹר נָא בְנִי אֶת אֲגֻדַּת הַקָּנִים הַזֹּאת לִשְׁנַיִם. וַיִּקַח בְּנוֹ אֶת הָאֲגֻדָּה בְיָדוֹ וַיּוֹאֶל לִשְׁבֹּר וְלֹא יָכוֹל, וַיִּקרָא שִׁמְעוֹן אֶל בְּנוֹ הַשֵּׁנִי וַיְצַו גַּם עָלָיו וְלֹא יָכוֹל, וַיִּקְרָא אֶל הַשְּׁלִישִׁי וְגַם אֶל הָרְבִיעִי וְלֹא יָכְלוּ. וַיִּקַּח שִׁמְעוֹן אֶת הָאֲגֻדָּה וַיִפְתְּחָהּ, וַתִּתְפָּרֵד הַחֲבִילָה וַיִּקַּח אֶחָד הַקָּנִים וַיִּתֵּן לִבְנוֹ הַבְּכוֹר וַיְשַׁבְּרֵהוּ כְשֶׁבֶר קַשׁ, וַיִּתֵּן לֹו עוֹד אֶחָד וַיְשַׁבֵּר גַּם אוֹתוֹ וַיִּתֵּן לֹו אֶת כֻּלָּם אֶחָד אֶחָד וַיְשַׁבְּרֵם עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אַף אֶחָד. וַיּאֹמֶר שִׁמְעֹון לְבָנָיו: הֲלֹא תִרְאוּ בָנַי וּלְקַחְתֶּם מוּסָר, כִּי כָל עוֹד הָיוּ הַקָּנִים לַאֲגֻדָּה אַחַת לֹא יְכָלְתֶּם לָהֶם וְאַךְ הִתְפָּרְדוּ וַתִּגְבֹר יֶדְכֶם עֲלֵיהֶם וַיִּהְיוּ לְקָשׁ, וְעַתָּה אִם הָיֹה תִהְיוּ כֻלְּכֶם לַאֲגֻדָּה אַחַת וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ לֹא תִרְאוּ חַתָּת, וַיְיָ יַצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם. וְאִם אָיִן, נָבֹל תִּבֹּלוּ אֶחָד אֶחָד וּתְקוּמָה לֹא תִהְיֶה לָכֶם.

לט. כְּמַיִם הַפָּנִים לַפָּנִים.    🔗

וּרְאוּבֵן נַעַר מְהִיר חֵמָה וְאִישׁ מְדָנִים וַתְהִי מְרִיבָה תָמִיד בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרָיו וַיַּכְעִיסוּהוּ תַּמְרוּרִים. וַיְסֲפֵּר רְאוּבֵן לְאָבִיו אֵת אֲשֶׁר עוֹשִׂים לוֹ חֲבֵרָיו הָרָעִים, וַיִּתְאוֹנֵן עֲלֵיהֶם.

וַיִּשָׂא אָבִיו מְשָׁלוֹ וַיּאֹמַר:

הָיֹה הָיָה בִנְיָמִין הַנַּעַר בְּחֶדֶר אִמּוֹ לְבַדּוֹ וַיִּשְׂחַק וַיְפַזֵּז וַיְכַרְכֵּר וַיְעַוֵּת אֶת פָּנָיו כְּמִשְׁפַּט הַנְּעָרִים הַהוֹלְלִים, וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר עַל הַקִּיר וַיַּרְא וְהִנֵּה נַעַר אֶחָד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לְמוּלוֹ וּמְעַוֵּת פָּנָיו כָּמוֹהוּ. וַיּאֹמֶר בִּנְיָמִין בְּלִבּוֹ כִי אַךְ לְהָתֵל בּוֹ בָא הַנַּעַר. וַיִּחַר לוֹ מְאֹד וַיִּקְרָא: הוֹי נַעַר סָכָל! מַה לִי וְלָךְ כִּי תִלְעַג עָלַי? וַיַּרְא בִּנְיָמִין כִּי גַם הַנַּעַר לֹא חָשַּׂךְ נִיד שְׂפָתָיו וְכָמוֹהוּ יִפְצֶה פֶּה. וַיַּעַל קִצְפּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיָּרֶם מַקְּלוֹ לְמוּל הַנַּעַר לְהַכּוֹתוֹ. אֶפֶס גַּם הַנַּעַר לֹא טָמַן יָדוֹ בַצַּלַּחַת, וַיָּרֶם מַטֵּהוּ לְמוּל בִּנְיָמִין, וְלֹא יָכוֹל עוֹד בִּנְיָמִין לְהִתְאַפֵּק מֵרוֹב כַּעֲסוֹ וַיָּרֶם קוֹלוֹ בַבֶּכִי. וַתִּשְׁמַע אִמּוֹ וַתְּמַהֵר אֵלָיו הַחֶדְרָה לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה. וַיְסַפֵּר לָהּ בִּנְיָמִין בְּקוֹל בּוֹכִים כֹּל אֲשֶׁר קָרָהוּ עִם הַנַּעַר אֲשֶׁר בַּמַּרְאֶה, וְכָל אֲשֶׁר הִרְעִימוֹ, וַיּאֹמַר: גִרְשִׁי נָא אִמִּי אֶת הַנַּעַר וְלֹא יַכְעִיסֵנִי, וַתִּצְחַק אִמּוֹ וַתּאֹמַר: אַל נָא בְנִי לֹא אֲגָרְשֶׁנוּ, כִּי אִם תָּסֵר כַּעַס מִלִּבְּךָ וְהֵטַבְתָּ פָנֶיךָ אֶל הַנַּעַר הַזֶּה וְהֵטִיב פָּנָיו גַּם הוּא אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ לְרֵעַ נֶאֱמָן אֲשֶׁר יִפְקַח עֵינֶיךָ תָמִיד לִרְאוֹת נְכוֹחָה.

וַיָּבֶן רְאוּבֵן לְמַחְשְׁבוֹת אָבִיו וַיַּשְׂכִּיל אֶל דְּבַר הַמָּשָׁל וַיָּבֹא כַּמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וַיִּיטַב דַּרְכּוֹ מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה עִם חֲבֵרָיו וַיָּאִיר לָהֶם פָּנָיו וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה שָׁלוֹם לוֹ וַיָשִׁיבוּ אַהֲבָה אֶל חֵיקוֹ.

מ. צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶך עִקֵּשׁ.    🔗

וְדֶרֶךְ הַקּוֹפִים לְהִדָּמוֹת אֶל בְּנֵי הָאָדָם וְלַעֲשֹׂות כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּשְׁבוּ חֶבֶר קוֹפִים יַחְדָו עַל עֲנַף עֵץ אֶחָד, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה צַיָּד בָּא וְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְהַצַיָּד אִישׁ מָהִיר מְאֹד וַיִּקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּשְׁטַח אֶת רִשְׁתּוֹ עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי הָעֵץ וַיִּתְמוֹדֵד עָלֶיהָ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיִּצָּנֵף לִצְנֵפָה כַדּוֹר, וַיִּלְבַּשׁ אֶת הָרֶשֶׁת כְּמַדָּיו וַיִּתְכַּסֶּה בָהּ. וְהַקּוֹפִים מַחֲרִישִׁים וִּמִשְׁתָּאִים לְמַעֲשֵׁי הַמַּפְלִיא לַעֲשֹׂות הַזֶּה, וַיִּתְלַחֲשׁוּ בֵינֵיהֶם וַיּאֹמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: הִנֵּה מְהֵרָה יִגְמֹר הָאִישׁ אֶת מְלַאכְתּוֹ, הָבָה נֵרְדָה אַחֲרָיו וְעָשִׂינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְמַעֲשָׂיו.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיְמַהֵר וַיָּקָם וַיַּעֲזֹב אֶת הָרֶשֶׁת תַּחַת הָעֵץ וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים לִשְׁמֹר אֶת הַקּוֹפִים לְתָפְשָׂם בָּרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַן לְרַגְלָם. וַיֵּרְדוּ הַקּוֹפִים וַיִּקְּחוּ אֶת הָרֶשֶׁת וַיִּתְכַּסּוּ בָהּ וַיִּתְמֹדְדוּ עָלֶיהָ, וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם וְהִנֵּה הַצַּיָּד בָּא בָא, וַיֶחְפְּזוּ לָנוּס וְלֹא יָכְלוּ כִּי נִלְכְּדוּ רַגְלֵיהֶם בַּפַּחִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶם וַיִּקָּחֵם הַצַּיָּד וַיִּתֵּן חֲבָלִים עַל צַוָּארֵיהֶם וַיְבִיאֵם אֵלָיו הַבַּיְתָה. ­­­­­­­­­­– הֲלֹא כֵן יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי: צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.

מא. צַדִּיק הֶחָזָק בְּרִיבוֹ.    🔗

יָצֹא יָצְאָה כִבְשָׁה קְטַנָּה אֶל הַנַּחַל לִשְׁבֹּר צִמְאוֹנָהּ, וְהִנֵּה זְאֵב עֲרָבוֹת עַל יַד הַנַּחַל מִמַּעַל לָהּ, וַיִּנְהֹם הַזְּאֵב בַּחֲמָתוֹ וַיִּקְרָא: מַה לָךְ אֲרוּרָה כִי תִדְלְחִי אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה מֵהֶם? וַתִּתְחַלְחַל הַכִּבְשָׂה וַתִּרְעַדְנָה כָל עַצְמוֹתֶיהָ וַתּאֹמַר: בִּי אֲדוֹנִי, אַל נָא תָשִׁית עָלַי חַטָּאת וְאָנֹכִי אֶל מוֹרַד הַמַּיִם הָלַכְתִּי וָאֶשְׁתֶּה מֵהַמַּיִם אֲשֶׁר הִשְׁאַרְתָּ אַתָּה. וַיִּתֵּן הַזְּאֵב בְּקוֹלוֹ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא: דוֹמִי סְכָלָה וְשִׂימִי יַד לְפִיךְ: הַמְּעַט לָךְ הַחֶרְפָּה אֲשֶׁר חֵרַפְתִּנִי זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים כִּי עוֹד תּוֹסִיפִי סָרָה הַיּוֹם לְהַרְחִיב פֶּה נֶגְדִּי. וַתִּשְׁתּוֹמֵם הַכִּבְשָׁה מְאֹד וַתּאֹמַר: אֲבָל אֲדוֹנִי הֲלֹא זֶה לִי רַק שְׁלֹשָה יְרָחִים מִיּוֹם נוֹלַדְתִּי וְטֶרֶם עוֹד בָּאתִי לַדִּיר⁴ לְהִתְעַשֵּׂר⁵ וְאֵיכָכָה תֹאמַר כִּי לִפְנֵי שְׁנָתַיִם חֵרַפְתִּיךָ? וַיִּקְצֹף הַזְּאֵב וַיִּקְרָא בַחֲמָתוֹ: הֲרָאָה אִישׁ עַזַּת­­־נֶפֶשׁ כַּכִּבְשָׂה הַזֹּאת כִּי תֹאמַר לִתְפּוֹשׂ אוֹתִי כְּאִישׁ כָּזָב! אִם לֹא אַתְּ הֲלֹא אֲחוֹתֵךְ הָיְתָה אֲשֶׁר חֵרְפַתְנִי. וַתּוֹסֶף הַכִּבְשָׂה וַתִּתְחַנֵּן וַתּאֹמֵר: בִּי אֲדוֹנִי, יְחִידָה וְּבִכירָה אָנֹכִי לְאִמִּי וְאָח וְאָחוֹת לֹא הָיוּ לִי. וַתַּעַל חֲמַת הַזְּאֵב עַד לְהַשְׁחִית וַיִּקְרָא בְזַעַם אַפּוֹ וַיּאֹמַר: הֲלֹא תֶחְדְּלִי מִדַּבֵּר עוֹד, כִּי אִם לֹא אֲחוֹתֵךְ, הֲלֹא אַחַת מִבֵּית אָבִיךְ, מִמִּשְׁפַּחְתֵּךְ, אוֹ מִשִּׁבְטֵךְ הָיְתָה, כִּי בְנוֹת בְּלִיַּעַל אַתֶּן כֻּלְכֶן וְתִשְׂנֶאנָה אוֹתִי, וְאָנֹכִי רָעֵב עַתָּה, וּבִטְנִי חֲסֵרָה, וַיָּקָם עָלֶיהָ­­ – וַיִּטְרְפָהּ.

מב. עִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל.    🔗

וַיְהִי בְיוֹם הֻלֶּדֶת אֶת יוֹסֵף וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיִּקְרָא לְכָל מַכִּירָיו וּמְיּודָעָיו, וַיָּבֹא גַם מִיכָה בֵינֵיהֶם, כִּי רֵעַ הִתְרוֹעֵעַ מִיכָה לְיוֹסֵף בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ. וַיִּגְנֹב מִיכָה גְבִיעַ כֶּסֶף וַיְבַקְּשׁוּהוּ בְכָל הַבַּיִת וְלֹא מְצָאוּהוּ. וַיָּקָם חוּשַׁי, אִישׁ חָכָם וְרַב תְּבוּנֹות, וַיּאֹמַר: הֲלֹא תֵדְעוּ כִי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמוֹנִי, וְהִנֵּה מָצֹא אֶמְצָא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַגְּנֵבָה. וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיִּקַּח לוֹ תַרְנְגֹל לָבָן וַיַּשְׁחִירֵהוּ בְפִיַח כִּבְשָׁן וַיְבִיאֵהוּ הַבַּיְתָה וַיָּשֶׂם עָלָיו כְּבָרָה וַיְכַבֶּה אֶת הַנֵּר אֲשֶׁר בַּבָּיִת. וְאִישׁ לֹא יָדַע מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה חוּשַׁי, וַיְצַו אֶת הַקְּרוּאִים לֵאמֹר: אִישׁ וְאִישׁ מִכֶּם יִקְרַב אֶל הַכְּבָרָה וְיָרִים אוֹתָה וְהֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ עַל גַּב הַתַּרְנְגוֹל, וְהָיָה בְגַעַת בּוֹ הָאִישׁ אֲשֶּׁר בְיָדוֹ הַגָּבִיעַ וְהֵרִים הַתַּרְנְגוֹל אֶת קוֹלוֹ. וַיַעֲשׂוּ כֻלָּם כַּאֲשֶׁר צִוָּם חוּשַׁי, וּמִיכָה יָרֵא לָגַעַת בַּתַּרְנְגוֹל כִּי אָמַר: פֶּן יָרִים אֶת קוֹלוֹ וְנִתְפַּשְׁתִּי בַּכָּף, וַיִּשְׁאַל חוּשַׁי לֵאמֹר: הֲכֻלְּכֶם הֶעֱבַרְתֶּם יֶדְכֶם עַל גַּב הַתַּרְנְגוֹל? וַיַּעֲנוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד: כִּדְבָרֶיךָ עָשִׂינוּ! וַיְמַהֵר חוּשַׁי לְהַעֲלוֹת הַנֵּר וַיְצַו לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יִשָּׂא אֶת יָדוֹ הַיְּמָנִית וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיַּרְא חוּשַׁי וְהִנֵּה יְדֵי כֻלָּם מְשׁוּחוֹת בִשְׁחוֹר הַתַּרְנְגוֹל וְיַד מִיכָה נְקִיָּה, כִּי לֹא נָגְעָה בַּתַּרְנְגוֹל, וַיֹּאחֲזֵהוּ חוּשַׁי וַיֹּאמֶר לֹו: בְּיָדְךָ הַגְּנֵבָה, תֵּן תּוֹדָה. וַיוֹדֶה מִיכָה עֲלֵי פִשְׁעוֹ וַיִּקְרְאוּ לֹו מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמַעֲלָה: מִיכָה הַגִּבְעוֹנִי.

מג. דְּבוֹרָה אֵם יִשָּׂשְׂכָר.    🔗

וַיְהִי בִימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים וְהַמִּלְחָמָה חֲזָקָה בֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן וַיְהִי הַיּוֹם וַתֶּחְזַק יַד יָבִין כִּי חֵילוֹ רַב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וַתְּהִי חֲרָדָה בְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְיִשָּׂשְׂכָר רַךְ הַלֵּבָב לֹא קָמָה בֹו רוּחַ וַיָּנָס מִן הַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא הָרָמָתָה אֶל בֵּיתוֹ, וַיְהִי בִדְרוֹךְ רַגְלוֹ עַל מִפְתַּן הַבַּיִת וַתִּפְגשׁ בּוֹ דְבוֹרָה אִמּוֹ וַתִּרְגַּז תַּחְתֶּיהָ וַתְּמַהֵר וַתִּשְׁלף אֶת חַרְבּוֹ הַצְּמוּדָה עַל יְרֵכוֹ, וְהוּא חָגוּר בָּה, וַתַּכֵּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ, וַיָּרֶם הַצָּעִיר אֶת קוֹלוֹ: הַרְפִּי מִמֶּנִי אִמִּי הֲלֹא בְנֵךְ אָנִי! וַתַּעַן דְּבוֹרָה בְקִצְפָּהּ וַתֹּאמַר: שֶׁקֶר בְּפִיךָ בֶּן­­­־מֵבִישׁ, בְּנִי לֹא יִפְנֶה עֹרֶף לְצָרָיו בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וּקְרָב לְעַמּוֹ.

מד. אַל תְּהִי נִבְהָל לְהָשִׁיב.    🔗

וַיְהִי בְּלֶכֶת קַיִן אַרְצָה נוֹד וַיִּיָעף בְּדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה חֲנוֹךְ לְפָנָיו וַיָּשֶׂם קַיִן אֶת פָּנָיו אֵלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הַרְחֹוקָה עוֹד הַדֶּרֶך לְפָנַי עַד בֹּאִי הָעִירָה אִם קְרוֹבָה הִיא? וַיַּעֲנֵהוּ חֲנוֹך: לֵךְ הָלְאָה! וַיּוֹסֶף קַיִן לִשְׁאוֹל: הַגִּידָה נָא לִי אֲדוֹנִי: אִם עוֹד רַב מִמֶּנִי הַדֶּרֶךְ וְאֶנָּפֵשׁ, וְאִם בִּזְמַן קָרוֹב אָבֹא הָעִירָה וּמִהַרְתִּי לַעֲשׂוֹת דַּרְכִּי הָלְאָה. וַיַּעֲנֵהוּ חֲנוֹךְ כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן: לֵךְ הָלְאָה לֵךְ! וַיְהִי אַךְ צָעַד קַיִן צְעָדִים אֲחָדִים וַיִּקְרָא חֲנוֹךְ אַחֲרָיו: אֲדוֹנִי שְׁמָעֵנִי! בְּעוֹד שָׁעוֹת שְׁתַּיִם וְהִגַּעְתָּ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ. וַיּאֹמֶר קַיִן בְּלִבּוֹ: אַךְ מְשֻׁגָּע הָאִישׁ הַזֶּה, וַיַּעֲמֹד וַיִּשְׁאַל מִמֶּנוּ לֵאמֹר: וּמַדּוּעַ מֵאַנְתָּ בָרִאשׁוֹנָה לַעֲנוֹת לִי עַל שְׁאֵלָתִי? וַיַּעֲנֵהוּ חֲנוֹךְ וַיֹּאמַר: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי אֶת צַעֲדֵי הֲלִיכוֹתֶיךָ, כִּי בִכְבֵדוּת יִתְנַהֲלוּ וּפַעֲמֵי רַגְלֶיךָ יְאַחֲרוּ לָבֹא.

מה. בִּמְקוֹם הָאוֹר שָׁם הַצְּלָלִים.    🔗

וּלְדָוִד בֶּן־יִשַּׁי הֶעָשִׁיר רֵעֶה, וּשְׁמוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי וְהָאִישׁ חָכָם וּבַעַל תְּבוּנוֹת. וַיֶּאֱהָבֵהוּ שְׁלֹמֹה בְנוֹ כְנַפְשׁוֹ, וְכַבֵּד יְכַבְּדֵהוּ כָל הַיָּמִים וַעֲצָתוֹ אֲשֶׁר יָעַץ לֹו כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּשְׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת חוּשַׁי וַיֹּאמֶר לֹו: הַגִּידָה נָא אֲלוּפִי וּמְיוּדָעִי מַדּוּעַ זֶה רַבָּה כֹה רָעַת הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? כִּי אַךְ אִם יָשִׂים אִיּשׁ אֶת לִבּוֹ לְדָבָר טוֹב, וְהִנֵּה חִישׁ קַל יְסַבּוּהוּ עֲדַת מְרֵעִים לְהַפְרִיעֵהוּ מִמַּעֲשָׂיו, הַאֵין צֳרִי בְגִלְעָד לְרַפֵּא אֶת הַמַּחְלָה הַזֹּאת? וַיַּעֲנֵהוּ חוּשַׁי וַיֹּאמֶר לֹו: אַל תָּשׁוּב תִּתְפַּלֵּא לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי כְמִקְרֵה בָתֵּי הָעֵץ כְּמִקְרֵה הָאֲנָשִׁים מִקְרֶה אֶחָד לְכֻלָּם; הִנֵּה בָנִיתִי לִי בֵית עֵץ זֶה יָמִים לֹא כַבִּירִים, וְעוֹד טֶרֶם תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלִי בוֹ וְהָרְמָשִׂים כְּבָר שָׂמוּ לָהֶם קִנֵּיהֶם בְּתוֹכוֹ, אוּלָם אָנֹכִי לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי לָהֶם וָאָבֹא הַבַּיְתָה וְגָרֵשׁ גֵּרַשְׁתִּי אֶת הַשְּׁקָצִים וְאֶת הָרְמָשִׂים עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אַף אֶחָד. וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים יַחְפֹּץ בֶּן אָדָם לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד אַל יִירָא וְאַל יֵחָת מֵהָרְמָשִׂים הָאֵלֶה, כִּי גָרֵשׁ יְגָרְשֵׁם קַל מְהֵרָה וְכָל תְּקוּמָה לֹא תִהְיֶה לָהֶם.

מו. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.    🔗

וַיְהִי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים וַיִּמְלךְ מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ עֲרָב וַתִּגְבַּר יָדוֹ עַל כָּל אוֹיְבָיו וַיְהִי לוֹ שָׁלָל רָב וַיְמַלֵּא אוֹצְרוֹתָיו זָהָב, אֶפֶס כִּי נַפְשׁוֹ לֹא יָדְעָה שָׂבְעָה וְכָל הַיּוֹם הִתְאַוָּה לִצְבֹּר הוֹן. וַיְהִי כִי לֹא נִמְלְאָה תַאֲוָתוֹ, וַיֶּחְלֶה וַיִפֹּל לְמִשְׁכָּב, וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לְרוֹפְאִים וְלֹא מָצְאוּ תְרוּפָה לְמַחְלָתוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יְרַפְּאֵנִי מִמַּחֲלָתִי זֹאת אַעֲשִׁירֶנוּ עשֶׁר גָּדוֹל וַחֲצִי מַלְכוּתִי יִנָּתֵן לֹו. וַיָּבֹא אֵלָיו אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם וְיֹּאמֶר לֹו: יְבַקְּשׁוּ לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כָּל מַחֲסוֹר וְיַפְשִׁיטוּ מֵעָלָיו אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְהִלְבִּישׁוּהָ אֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וָחַי מִמַּחְלָתוֹ. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ מַלְאָכִים אֶל כָּל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ לְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּזֶה, וַיְבַקְּשׁוּ בְכָל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא מָצָאוּ, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַמֶּלֶךְ בִּשְׂדֵה תֵימָא, וַיַּרְא וְהִנֵּה אֶחָד הָרוֹעִים עוֹמֵד עַל צֹאנוֹ וְנִגֵּן בְּיָדוֹ בַכִּנּוֹר וּמְרַנֵּן מִטוּב לִבּוֹ: אוֹדְךָ יְיָ בְּכָל לִבִּי כִי כְבָר אָכַלְתִּי לָשׂבַע, וְשָׁתִיתִי לִרְוָיָה, וְעַתָּה אֵלֵךְ לִי וְשָׁכַבְתִּי וּשְׁנָתִי תֶעֱרַב לִי, וּמַה עוֹד יֶחְסַר לִי? וּמִי כָמוֹנִי מְאֻשָּׁר בָּאָרֶץ?! וַיִּשְׂמַח הַמַּלְאָךְ מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַב אֶל הָרֹעֶה וַיּאֹמֶר אֵלָיו: קַח לְךָ אָחִי מִיָּדִי אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ נַפְשֶׁךָ, אַךְ אֶת כֻּתָּנְתְּךָ אֲשֶׁר עָלֶיךָ תֵּן נָא לִי, וְהָיְתָה לְרַפְּאוֹת אֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיַּעַן הָרֹעֶה: אֲבָל אֲדוֹנִי לֹא נִסִּיתִי בִכְתֹנֶת וְאֵין אֲנִי מְכַסֶּה אֶת מַעֲרוּמָי.

מז. מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים.    🔗

וְהַנַּעַר יִצְחָק הִשְׁכִּים קוּם בַּבֹּקֶר וַיֵּצֵא לִרְחוֹב הָעִיר וְהִנֵּה אִישׁ לִקְרָאתוֹ הוֹלֵךְ לְתוּמוֹ, וַיַּרְא יִצְחָק וְהִנֵּה שֶׁקֶל זָהָב נָפַל מֵחֵיק הָאִישׁ וְהוּא לֹא יָדַע וַיַּעֲבֹר, וַיְמַהֵר יִצְחָק וַיָּרֶם אֶת הַשֶּׁקֶל מֵהָאָרֶץ וַיִּקְרָא לַהוֹלֵךְ: שׁוּבָה נָא פְלוֹנִי אַלְמוֹנִי, הִנֵּה שֶׁקֶל הַזָּהָב הַזֶּה נָפַל מִכִּיסְךָ קָחֵהוּ נָא, וַיִּקַּח הָאִישׁ אֶת הַשֶּׁקֶּל מִיַּד יִצְחָק וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַתָּה לַיְיָ בְּנִי, כִּי חָשַׂכְתָּ הַיּוֹם אֶת נַפְשִׁי וְאֶת נֶפֶשׁ עוֹלָלַי מֵהִשָּׁלֵךְ הַחוּצָה, הֵן הַיּוֹם הַזֶּה הוּא הַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר יָעַד לִי בַעַל הַבַּיִת לֵאמֹר: אִם לֹא הֵבֵאתִי אֶת שְׂכַר מְעוֹנִי וְהוֹצִיאָנִי מֵהַבַּיִת, וַיְהִי בַבֹּקֶר וָאֶקַח מִשְׁכָּבִי מִתַּחְתִּי וָאֵלֵךְ אֶל הָרוֹכֵל וָאֶמְכְּרֵהוּ לֹו וָאֶקַּח אֶת הַשֶּׁקֶל הַזֶּה בִמְחִירוֹ, וְעַתָּה, בְּחָפְזִי לָלֶכֶת נָפַל מֵחֵיִקי וְלוּלֵא מְצָאָהוּ נַעַר יָשָׁר כָּמוֹךָ, כִּי עַתָּה אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וַיִּשְׂמַח יִצְחָק מְאֹד עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר הִקְרָה יְיָ לְפָנָיו וַיָּרָץ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְרֵעָיו וַיִּתְפָּאֵר לִפְנֵיהֶם וַיֹּאמַר: הֵן כָּל זֶה פְרִי קוּמִי בַבֹּקֶר, וְגַם מָחָר אֶעֱשֶׂה כְדָת הַיּוֹם וְאֶמְצָא שֶׁקֶל זָהָב אֲשֶׁר אֵין לֹו בְעָלִים וְאֶתְּנֵהוּ לְעָנִי. וְיַעֲקֹב אֲחִי יִצְחָק הַצָּעִיר שָׁמַע בְּהִתְפָּאֵר אָחִיו לִפְנֵי רֵעָיו וַיִּחַר לֹו וַיֹּאמַר: אַל נָא תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי מִי יוֹדֵעַ פֶּן כְּמִקְרֵה בַעַל הַשֶּׁקֶל אָז יִקְרֶךָ.

מח. אַרְבָּעָה כוֹסוֹת בַּמַּחֲזֶה.    🔗

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל בְּצֵאת נֹח מִן הַתֵּבָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיָּבֹא אֵלָיו הַשָּׂטָן וַיֹּאמַר: מָה הָעֵץ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹטֵעַ? וַיּאמֶר נֹחַ הֲלֹא גֶפֶן הוּא אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יְשַׂמַּח אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וַיֹּאמֶר הַשָּׂטָן אֶל נֹחַ: הָבָה וְאֶטַּע אִתְּךָ יָחַד, וַיֵּאוֹת אֵלָיו נֹחַ וַיַּעַבְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּכָרֶם. וַיְהִי כְּכַלּוֹתָם לָשִׂים אֶת הַזְּמֹרֹות בָּאֲדָמָה, וַיָּבִיא הַשָּׂטָן חַזִּיר וְקוֹף וַיֹּאמֶר לְנֹח: לֵךְ וְהֵבֵאתָ גַם אַתָּה, כֶּבֶשׁ וַאֲרִי, וַיַּעַשׂ נֹחַ כַּאֲשֶׁר צֻוָּה, וַיִּקַח הַשָּׂטָן אֶת אַרְבַּעַת הַחַיּוֹת וַיִּשְׁחַט אוֹתָן וַיָּשֶׂם אֶת דְּמֵיהֶן בַּסָּף, וַיַּשְׁק בָּהֶם אֶת הַגְּפַנִּים. וַיִּפָּלֵא הַדָּבָר בְּעֵינֵי נֹחַ, וַיּאֹמַר לַשָּׂטָן: הֲלֹא תַגִּיד לִי מָה אַתָּה עֹשֶׂה? וַיֹּאמֶר הַשָּׂטָן: זֹאת אוֹת הַבְּרִית בֵּינִי וּבֵינְךָ, וְזֶה מִשְׁפָּטֵנוּ מֵאֵת הַכָּרֶם; כִּי יִגְמוֹל פִּרְיוֹ וְהָיָה בַיַּיִן שְׁתֵּי הַיָּדוֹת לְךָ וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת לִי, וְשָׁתִיתָ כּוֹסְךָ הָרִאשׁוֹן וְהָיִיתָ כְּכִבְשָׂה תַמָּה מְלֵאָה חֶסֶד וְרָצוֹן, וְשָׁתִיתָ כּוֹסְךָ הַשֵּׁנִי וְהָיָה לִבְּךָ כְלֵב הָאֲרִי עָשׂוּי לִבְלִי חָת, אַךְ הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁלַח יָדְךָ לִנְגֹועַ בַּאֲשֶׁר לִי, כִּי כוֹס הַשְּׁלִשִׁי וְהָרְביעִי לִי הֵמָּה, וְהָיָה בִּשְׁתוֹתְךָ אֶת מְנַת כּוֹסִי רִאשׁוֹנָה וְהִתְגּוֹלַלְתָּ כַּחַזִּיר בְּקִיאֲךָ, וְאִם תּוֹסִיף וְשָׁתִיתָ עוֹד כּוֹס אֶחָד וְסָר מִמְּךָ צֶלֶם הָאָדָם וְהָיִיתָ כְאַחַד הַקּוֹפִים.

מט. חָכְמַת לוֹט.    🔗

וַיְהִי בַּהֲפוֹךְ יְיָ אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת לוֹט בֶּן הָרָן אֲחִי אַבְרָהָם הָעִבְרִי וַיַּחֲמֹל עָלָיו, וַיִּשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו לְהַצִּילוֹ וַיָבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּדוּ לְלוֹט לְמַהֵר לְהוֹצִיא אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹו מִן הָעִיר כִּי מַשְׁחִיתִים הֵם אֶת כָּל הַכִּכָּר, וַיְמַהֵר לֹוט וַיֶּאֱסוֹף אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וַיִּקּחֵם אִתּוֹ, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַיַּרְדֵּן לְהַטְמִינָם בְּקַרְקַע הַנָּהָר הַזֶּה וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא אָז עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וַיִּקַח לֹו סִירַת דּוּגָה אַחַת וַיֵּרֶד בְּתוֹכָה וַיָּבֹא אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר וַיּוֹרִיד אֶת סְגוּלוֹתָיו הַמַּיְמָה וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיָּשֶׂם אוֹת בְּיַרְכְּתֵי אֳנִיָּתוֹ, כִּי שָׂרַט שָׂרָטֶת בְּדֹפְנָהּ לְמַעַן יִמְצָא אַחֲרֵי כֵן אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טָמַן שָׁם אֶת אוֹצָרוֹ.

נ. נֵטִיבָה דְרָכֵינוּ.    🔗

וּלְהַנַּעַר אֶבְיָתָר לֵב לְהָבִין בַּלִּמּוּדִים, אוּלָם כַּעֲזוֹב אוֹתוֹ הַמּוֹרֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לְבִלְתִּי הוֹכִיחֵהוּ וְהִשְׁחִית הַנַּעַר אֶת דַּרְכּוֹ וְהִתְהוֹלֵל בַּחוּצוֹת. וַיְהִי כְדַבֵּר אֵלָיו הַמּוֹרֶה יוֹם יוֹם וַיּוֹכִיחַ אֶת מְשׁוּגָתוֹ עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ: לָמָה זֶּה יִגָּרַע חֶלְקִי מֵחֵלֶק חֲבֵרַי? לָהֶם יִמְשֹׁךְ הַמּוֹרֶה חֶסֶד וּבִי יֶחֱרֶה אַפּוֹ כָּל הַיוֹם, הֵן יֶתֶר שְׂאֵת לִי עֲלֵיהֶם בְּדֵעָה וְהַשְׂכֵּל, וַיִּתְעַצֵּב הַנַּעַר אֶל לִבּוֹ מְאֹד. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְּרָא בַּסֵּפֶר וַיִּמְצָא בוֹ מָשָׁל כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

רָתֹם רָתַם אִישׁ אֶת סוּסוֹ, וַיִּסְגֹּר רִסְנוֹ בְטַבָּעוֹת בַּרְזֶל וַיָּשֶׂם מֶתֶג בְּפִיו וַיִּקְשֹׁר אֶת הָאֻכָּף (הַכַּר) בְּחַבְלֵי עוֹר וַיִּרְכַּב עָלָיו וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ. הֵמָּה בַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה חֲמוֹר עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם וְּבָעָליו רֹכֵב עָלָיו, וּבַחֲבָלִים דַּקִּים יְנַהֲגֵהוּ וַיִּשְׁאַל הַסּוּס לִשְׁלוֹם הַחֲמוֹר וַיְקַנֵּא בוֹ וַיּאֹמֶר אֵלָיו: אֱמוֹר נָא לִי דוֹדִי, בַּמֶּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנְךָ לְהֵטִיב עִמָּדְךָ לֶאֱסָרְךָ בַעֲבוֹתִים קַלִּים וְדַקִּים, אַתָּה הֲלֹא רַגְלֶיךָ בִכְבֵדֻת תִּתְנַהֵלְנָה וְהוֹעֵל לֹא תוֹעִיל לִבְנֵי הָאָדָם כָּמוֹנִי אָנִי וְלָמָּה יִתְעַמֵּר בִּי הָאָדָם בְּמֶתֶג וָרֶסֶן וּלְעֶבֶד עֲבָדִים יַחְשְׁבֵנִי, הֵן טוֹב טוֹב אֲנִי לוֹ מֵעֲשָׂרָה חֲמוֹרִים כָּמוֹךָ, כִּי עֶשֶׂר יָדוֹת לִי מִמְּךָ בִגְבוּרָה וּבְכֹחַ אַף כִּי קַל אָנֹכִי בְרַגְלַיִם מִמָּךְ!

וַיַּעַן הַחֲמוֹר וַיּאֹמַר: אָמְנָם צָדַקְתָּ כִּי קַל אַתָּה לָרוּץ מִמֶּנִי, אוּלָם כִּמְעַט תִּתְפָּרֵץ מִפְּנֵי אֲדוֹנְךָ וְנָטִיתָ מִן הַדֶּרֶךְ וְכָל כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ יוֹעִילוּ רַק לְהַוָּתְךָ, וְאֶת רוֹכְבֶךָ תַפִּיל אָחוֹר, כִּי עַל כֵּן יְכַלְכֵּל הָאָדָם אֶת דְּבָרְךָ בַמִּשְׁפָּט, יְכַבֶּדְךָ כְּמוֹ נָגִיד וְיֶאֱסָרְךָ כְבֶן פָּרִיץ.

וַיְהִי כִּכְלוֹת אֶבְיָתָר לִקְרֹא אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ וַיֹּאמַר: אָכֵן קָצר קָצְרָה יַד הַסּוּס מֵהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת זְדוֹן לִבּוֹ אַךְ מִי יַעֲצֹר בַּעֲדִי מֵהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי אֶת רוּחִי הָרָעָה? וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וַיֵּיטִב אֶבְיָתָר אֶת דַּרְכּוֹ וַיְשַׁנֶּה אֶת טַעֲמוֹ לְטוֹב וַיָשָׁב לֵב הַמּוֹרֶה אֵלָיו, וַיְקָרְבֵהוּ וַיֶאֱהָבֵהוּ מְאֹד מְאֹד.