שיר ראשון    🔗

לֵילוֹתַי עֵרִים מִיּוֹם — וְרוֹחֲשִׁים, וְרוֹחֲשִׁים.

אַף בִּשְׁנָתוֹ —

מַרְסֶל שׂוֹרֵט אֶת צַלַּקְתִּי,

מִסְתּוֹדֵד, בַּהֲבָרוֹת־חֲלוֹם פְּצוּרוֹת,

עִם כָּל הַנּוֹעֲצִים בִּי אֶת אֶלְמָם.

(אָבִי?

אָמְרוּ: הִפְלִיג מֵעֵבֶר לַיַּמִּים.)

לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ,

כְּרוּב שְׁמַנְמַן, סְמוּק־לְחָיַיִם,

שָׁט בֵּינוֹת עָבִים צְמִירִים;

וְרַק אֲנִי,

בֵּין לְחִישׁוֹת הַלַּיִל,

שׁוֹמֵעַ אֶת כַּנְפֵי־הַלַּעַג.

(וּלְיָמִים —

אָבִי?

אָמְרוּ: לֹא יָשׁוּב לְעוֹלָמִים.)

לֹא־אִמִּי,

עוֹבֶרֶת בֶּאֱשׁוּן־הַכְּפוֹר,

תַּחְתֹּם חֻמָּהּ בְּכָל הַמְּצָחִים,

לְבַד מִצְחִי שֶׁלִּי.

(וּלְיָמִים —

אָבִי?

שָׁתְקוּ.)

וְהַבַּמְבּוּק,

לִבְלֵב מוּלִי יָהִיר בְּאוֹר־חַמָּה,

לְמַעֲנִי אוֹצֵר רַק צְרִימַת־אֵיבָה

בּוֹקַעַת וְעוֹלָה…

(יוֹמָם שָׁתְקוּ וְלֹא עָבְרוּ סִפִּי.

וְלַיְלָה — צָבְטוּ לִי בְּאַפִּי.)

שיר שני    🔗

עַתָּה אֵדַע:

אָבִי בָּגַד.

מוּל לֹעַ־הַקָּנֶה

וְהָרָעָב בִּשְׁדֵי־אִמִּי וּבְעֵינַי —

כָּרַע לָאֲדָמָה,

נָעַל סֻלְיוֹת אִלְּמוֹת,

חָבַר אֶל מִפְסָעָם הַחֲרִישִׁי

בַּמִּשְׁעוֹלִים, בַּסִּמְטָאוֹת.

אָבִי בָּגַד.

מוּל לֹעוֹת קָנִים בּוֹרְקִים

וְרַעֲבוֹן נָקָם לוֹהֵט —

נוֹרָה בִּידֵי אֲבוֹתֵיכֶם,

נֹאַץ בְּפִי אֲבוֹתֵיכֶם;

עַד יֻתַּמְתֶּם אַתֶּם

בַּמִּשְׁעוֹלִים, בַּסִּמְטָאוֹת.

בָּנִים לַאֲבוֹתֵיכֶם,

בֵּן לְאָבִי —

עַל שְׁנָתֵנוּ יָסֹכּוּ אוֹתָם כְּרוּבִים וְרַדְרַדִּים,

אַךְ מִידֵיכֶם זוֹ הַצַּלֶּקֶת בְּאַפִּי;

נִבְצַע אוֹתָהּ הַפַּת יַחְדָּו,

אַךְ אֶת בְּשָׂרִי תָּדוּשׁוּ בְּשׁוֹט־שְׁתִיקַתְכֶם;

וּלְעֵינֵינוּ הַבַּמְבּוּק מְחוֹלֵל לְרוּחַ־הַשֶּׁוְרוֹז,

אַךְ מְחוֹלְכֶם לֹא יָחֹן אֶת צְעָדַי —

פִּגְיוֹנַי מוּל שׁוֹטֵיכֶם!

בְּחַבְּקִי אָמִיר,

הַשֶּׁוְרוֹז שׁוֹלֵף שְׁלַל־פִּגְיוֹנִים

וְאִיּוּמִי נוֹעֵץ חֻדּוֹ בְּכָל הַלְּבָבוֹת;

בַּהֲרִיעִי מֵרֹאשׁ אִילָן,

מִי לֹא יִשָּׂא עֵינָיו אֵלַי,

לֹא יַצְמִידֵן אֶל הַצַּלֶּקֶת בְּאַפִּי?

עַתָּה כֻּלְּכֶם מְפַלְלִים אֵלַי לִשְׁכֹּחַ

שׁוֹט יוֹמְכֶם בִּשְׁתִיקָתוֹ,

עַקְרַב לֵילְכֶם בִּלְחִישָׁתוֹ —

וְשֶׁמָּא לֹא אֶשְׁמַע מֵרוּם אָמִיר?

כֹּה גָּבוֹהַּ הָאָמִיר.

עַתָּה כֻּלְּכֶם דּוֹבְרִים אֵלַי

(כְּאִלּוּ מֻכָּרִים קוֹלוֹתֵיכֶם)

בִּנְשִׁימַתְכֶם הַקְּטוּעָה,

בְּעֵינֵיכֶם הַנְּשׂוּאוֹת —

וְשֶׁמָּא לֹא אָשִׁיב מֵרֹאשׁ אִילָן?

כֹּה רָחוֹק הוּא הָאִילָן.

עַתָּה תּוֹרִי לִשְׁתֹּק מֵעֲלֵיכֶם:

לִשְׁתֹּק

לִצְפּוֹת

לְהַאֲזִין.

מַרְסֶל,

חֲרוֹנְךָ נִכְלָם בְּאָזְלַת־יָדוֹ.

קְצָרוֹת יָדֶיךָ, לֹא תַּגַּעְנָה אֶל פָּנַי.

כֹּה קְטַנּוֹת יָדֶיךָ, עֲלוּבוֹת, מִמְּקוֹם נוּעִי בָּרוּחַ.

קוֹלְךָ נִמְרָץ, פּוֹקֵד:

— רֵד!

אַךְ הָאָמִיר וְהַשְּׁחָקִים אֵינָם קִיטוֹן־לְלֹא־מִפְלָט.

בְּרֹאשׁ אִילָן עֵינַי חַדּוֹת:

אֲנִי רוֹאֶה כֵּיצַד חֹד־אִיּוּמִי

נִנְעָץ בִּבְשַׂר־לִבְּךָ.

בְּרֹאשׁ אָמִיר אָזְנַי עֵרוֹת.

אַנְדְּרֵי, זַ’נִּין, רְנֵי —

אֲנִי שׁוֹקֵל כָּל הֲבָרַת־תַּחֲנוּן,

לוֹמֵד, לְאַט, קוֹלוֹתֵיכֶם.

וְאַף אַתֶּם מְשַׁנְּנִים שִׁירִי־אֵין־אֹמֶר

עַל צַלֶּקֶת,

אוֹת־קָלוֹן,

וְאָמִיר הַמָּט לְהִשָּׁבֵר…

לֹא־אִמִּי,

גַּם דָּמִי צָלוּל לְמַגַּע־רוּחוֹת־אָמִיר,

וְחָשׁ אֲנִי אֶת כָּל גּוּפֵךְ בְּסֵתֶר־הַחַלּוֹן

וְעָצְמַת הַקֶּשֶׁב בָּךְ תִּפְעַם.

אַתְּ לֹא תֹּאמְרִי דָּבָר.

אַף אִם אֶצְעַק:

— אֲנִי קוֹפֵץ!

מַחֲרִישָׁה, תַּמְתִּינִי.

אַךְ אַתְּ יוֹדַעַת כִּי אֶשְׁמַע קִשְׁבֵּךְ,

כִּי הַנּוֹשֵׁם עִם חֹד־אָמִיר

נוֹשֵׁם גַּם עִם חָזֵךְ.

עַתָּה כֻּלְּכֶם,

כֻּלְּכֶם דּוֹבְרִים אֵלַי,

נוֹשְׂאִים אֵלַי נְשִׁימַתְכֶם.

אֵין אוֹטֵם אָזְנָיו בִּפְנֵי שִׁירִי

וְאֵין עוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּצַלַּקְתִּי —

עַל אָמִיר הַנָּע וָנָע לְרוּחַ־הַשֶּׁוְרוֹז.