א.    🔗

כָּל שְׁנוֹת־הָאוֹר כָּבוּ

הַמַּיִם הָרַבִּים כָּבוּ

הֵד קָדוּם אוֹמֵר לִי

כִּי דָּמִי זוֹרֵם עֲדַיִן

אַךְ אִם אוֹסִיף לָשֶׁבֶת כָּאן

גְּלוּי־עֵינַיִם

כְּהֶרֶף־עַיִן

אֵהָפֵךְ לִמְאֻבָּן.

ב.    🔗

יֶלֶד יָרִים אוֹתִי,

כְּשַׁבְּלוּל,

וְיֹאמַר:

הִנֵּה, רוֹאִים אֶת חֲרִיצֵי צְחוֹקוֹ.

אִשָּׁה שְׁבִירָה, יוֹדַעַת חֵן,

תָּשִׂים אוֹתִי עַל אִצְטַבָּא בֵּין

חֲרוּזֵי־עִנְבָּר וַאֲגַרְטָל

וּמַזְכְּרוֹת־הַטַּל.

הָאוֹרְחִים יִשְׁתָּאוּ:

כָּל־כָּךְ צָעִיר, וּכְבָר מְאֻבָּן!

ג.    🔗

הַאִם לֹא אוּכַל לָקוּם,

לָצֵאת מִן הַבְּאֵר הַזֹּאת,

לְהַבְעִית עוֹבְרִים־וְשָׁבִים

בְּנִחוּשֵׁי־אֵזוֹב?

מְאֻחָר מִדַּי.

הִשָּׁאֵר כָּאן.

שְׂעָרְךָ הָפַךְ לָבָן.