לתמרה

1.    🔗

אוֹר רַךְ, יָרֹק

שֶׁל צַמָּרוֹת: יָרֹק אֶחָד.

הַבְּרוֹשׁ, אַחֵר —

הָאֹרֶן. קֵן גָּדוֹל, כָּחֹל בַּתָּוֶךְ

לְפַעֲמוֹנֵי הַבֹּקֶר: פַּעֲמוֹן

לַבְּרוֹשׁ, וּפַעֲמוֹן אַחֵר

לָאֹרֶן.

זֶה מַה שֶּׁהָעֵינַיִם רוֹאוֹת,

זֶה מַה שֶּׁהָאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת

בַּחַלּוֹן הַצְּפוֹנִי. אֵין,

אֵין כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם

שֶׁבָּהּ הַמֶּרְחָק הַזֶּה אוֹמֵר

מַשֶּׁהוּ סָתוּם מְאֹד

וּמְפֹרָשׁ.

הַצִּפֳּרִים רוֹאוֹת אֶת הַקּוֹל,

אִשְׁתִּי רוֹאָה אֶת הַצִּפֳּרִים,

וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְשַׁקֵּר לָהּ.

אֵין.

2.    🔗

יֶלֶד, יֶלֶד, פֶּרַח שֶׁלִּי,

הַאִם כְּבָר אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתְּךָ בְּמִלִּים?

אִם אֹמַר לְךָ שֶׁהַפַּח הוּא פַּח,

שֶׁהַכַּפְתּוֹר פּוֹתֵחַ וְאֵין סוֹגֵר,

שֶׁהַפֶּרַח נִסְגָּר וְאֵין פּוֹתֵחַ —

לֵךְ עַל יָדִי.

גַּם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת,

אַל תֵּלֵךְ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.

כְּשֶׁהַפַּנָּס לְפָנֵינוּ,

שִׂים אֶת צִלְּךָ בְּצִלִּי;

כְּשֶׁהַפַּנָּס מֵאֲחוֹרֵינוּ,

אֶת יָדְךָ בְּיָדִי.

הִשָּׁאֵר גָּלוּי מְאֹד,

בִּמְטַחֲוֵי עַיִן וָקוֹל,

וַאֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מִשְׂחֲקֵי־מַחֲבוֹאִים.

3.    🔗

עֵירֹם. עֵירֹם וְעֶרְיָה וְעֵירֹם.

הַצּוֹפָרִים שׁוֹאֲבִים מִתּוֹכֵנוּ אֶת הַדָּם,

הָאֲוִיר קוֹצֵף בְּיַרְכְּתֵי קוֹלָם.

פָּעוּר. עָפָר עִוֵּר וָאֵפֶר.

הַשְּׁמָשׁוֹת פִּנּוּ מָקוֹם לָעֵינַיִם,

הָעֵינַיִם — לְקוֹל הַצּוֹפָרִים.

זֶה כָּל הָאָדָם בְּרֶגַע זֶה.

הִתְפַּשְּׁטִי.

אֲנִי מֻכְרָח לִנְגֹּעַ בָּךְ.

בְּרֶגַע זֶה.

*

*

4.    🔗

כֻּלָּם אוֹמְרִים שִׁירָה:

חוֹשְׁבִים דָּבָר אֶחָד,

וְאוֹמְרִים דָּבָר שֵׁנִי;

אוֹמְרִים דָּבָר אֶחָד,

וְחוֹשְׁבִים.

נוֹף הַחֹרֶף מָלֵא שְׁעוֹנִים.

אָדָם לוֹבֵשׁ אֶת חִיּוּכוֹ כְּמוֹ מְעִיל.

אַל תִּסְתַּכֵּל בַּבִּטְנָה.

הָרַעַשׁ הוּא שַׁעַר.

הַפַּחַד הוּא דַּחַף.

הַנֶּפֶץ הוּא צֹפֶן.

אֵין לְךָ דָּבָר

שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת הֶפְכּוֹ.

דִּקְדּוּק שֶׁל מוֹרָאִים.

הַכְּלָלִים — פִּתְאֹמִיִּים מְאֹד

וְקָשֶׁה לְדַבֵּר.

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

כֻּלָּם מְשַׂחֲקִים.

וְדָבָר אַחֵר:

אַתָּה לֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

5.    🔗

עַכְשָׁו, מָחָר, וַדַּאי יָבוֹא,

בְּחַלּוֹנִי.

וְהַקִּירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם חַלּוֹן?

הַחַלּוֹנוֹת שֶׁנִּרְקְמוּ בְּאֶבֶן?

אִשְׁתִּי רוֹאָה אֶת הַצִּפֳּרִים,

סְמוּיוֹת,

גְּלוּיַת־עֵינַיִם.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת אִשְׁתִּי

בְּצָהֳרֵי הַלַּיְלָה:

כִּפָּה שֶׁל כֶּסֶף מִימִינָהּ —

וּבֶאֱשׁוּן־הַיּוֹם:

מִשְּׂמֹאל, כִּפַּת זָהָב.

צוֹפָרִים בָּעֵינַיִם

וְאֶבֶן מִקִּיר.

(אִבְחַת קַרְנַיִם אֲחוּזוֹת.

הִבְהוּב מַסְמֵר בְּשֶׁמֶשׁ רוֹמָאִית.)

אֶבֶן עוֹלָה

כְּעָנָן זָעִיר —

יֶלֶד, יֶלֶד,

כַּף יָד קְטַנָּה,

הַאִם כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמַר לְךָ יְרוּשָׁלַיִם,

אוֹר רַךְ, מָחָר, יָרֹק אַחֵר.

1969