1.    🔗

רֵעִי כְּאָח, הַטּוֹב שֶׁבִּידִידַי:

לְמַעֲנוֹ — בָּאֵשׁ וּבְמַיִם רַבִּים.

וְיוֹם אֶחָד הִרְגַּשְׁתִּי צְבָא־עֵינַיִם

בְּעָרְפִּי, וְהוּא אָמַר: "הַלְוַאי

שֶׁתָּמוּת". הוֹ, מַלְאָכִים עָלוּ וְיָרְדוּ;

פָּרָה — עֵירֻמָּה! — זוֹרְרָה עַל הַגָּג; רִמּוֹנִים

פָּקְעוּ כְּרַעַם; גְּפָנִים עוֹרָם

הִשִּׁילוּ; יָם־סְנַפִּירִים קָפָא כְּאֵפֶר.

יְדִידִי הַטּוֹב, בָּן לְרֵעִי כְּאָח:

חַדְרֵי לִבִּי — פְּתוּחִים לוֹ לָרְוָחָה;

יוֹצֵא וּבָא; שׁוֹתֵל בִּי חֲלוֹמוֹת;

שׁוֹאֵל, פּוֹתֵר; שׁוֹאֵל נַפְשִׁי לָמוּת.

מֵאָז אֲנִי נִזְהָר מְאֹד: בַּמִּטְבָּח,

בַּבְּרֵכָה, וּבְמַעַבְרֵי־הַחֲצָיָה.

2.    🔗

מַה תַּעֲשֶׂה, יְדִידִי הַטּוֹב,

אִם הַשְּׁחָפִים יִקְרְבוּ אֵלֶיךָ?

הַאִם תָּסֵב לָהֶם גַּב מְבֹעָת וְקָטֵן?

הַאִם תַּחֲשֹׂף אֶת עֵינֶיךָ וְתֹאמַר:

קְחוּ, קְחוּ, בֵּין כֹּה וָכֹה

כְּבָר אֵין בָּהֶן חָדָשׁ.

אוֹ שֶׁמָּא תַּכְנִיס אֶת יָדֶיךָ לַכִּיסִים

וְתֹאמַר: רֶגַע אֶחָד, רֶגַע אֶחָד,

נַגְּנוּ לִי שׁוּב אֶת הַצְּרִיחָה הַזֹּאת,

חוּגוּ מֵעָלַי וּמִסְּבִיבִי,

וּקְצָת יוֹתֵר יָם,

בְּבַקָּשָׁה.

עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּעֵינֶיךָ מִקָּרוֹב,

אֲנִי יוֹדֵעַ, יְדִידִי הַטּוֹב,

שֶׁאַתָּה תִּתֵּן לָנוּ דְּמֵי־שְׁתִיָּה.

* החלק הראשון של השיר מופיע, באותו נוסח, ב“הים האחרון” (העורך).