1.    🔗

טוֹב,

הֲלֹא בַּסּוֹף גַּם אַתָּה תִּהְיֶה רְחוֹב.

רְכָבִים בָּךְ יְרוּצוּן כְּגַלְגַּלִּים,

אוֹפַנּוֹעִים יְעוֹפְפוּ כְּאוֹפַנִּים.

שִׁמְךָ יִזְדַּהֵר בַּלַּיְלָה

כְּנֹגַהּ הַצָּפוֹן

וְהָעָם יְהַלֵּךְ לְאוֹרֶךָ.

טוֹב,

זֶה בַּסּוֹף, אֲבָל בֵּינְתַיִם

אַתָּה עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה,

רוֹעֵד,

וְעֵינֶיךָ כָּלוֹת אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

אִלּוּ יָדְעוּ הַלָּלוּ מַה טּוֹמֵן הֶעָתִיד,

הָיוּ נִצָּבִים כְּנֵד.

2.    🔗

לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הִתְרַחֵשׁ הַנֵּס:

גִּידָיו הִשְׂתָּרְגוּ לְחוּטֵי מֶתַח גָּבוֹהַּ;

שְׂעָרוֹ הַמְטֻפָּח תָּפַח,

כִּסָּה אֶת הָרַחֲבָה בְּדֶשֶׁא עָנֹג;

עֵינָיו הַבּוֹרְקוֹת נָסְקוּ לִמְרוֹמֵי הָאַנְטֶנָּה;

יָדוֹ הַיְמָנִית הָיְתָה לְ“עֲצֹר!”

וְהַשְּׂמָאלִית לְחֵץ;

נְחִירָיו רָחֲבוּ לְמַעֲבָר תַּת־קַרְקָעִי,

טַבּוּרוֹ הִתְנַשֵּׂא כְּאִי־תְּנוּעָה —

וְרֹאשׁ הָעִיר גָּזַר אֶת הַסֶּרֶט!

כָּל חַיָּיו חָלַם לִהְיוֹת רְחוֹב:

לֹא דֶּרֶךְ, לֹא שְׂדֵרוֹת, וְלֹא סִמְטַת.

רְחוֹב, רְחַב־יָדַיִם וְנוֹהֵר,

עַמּוּד עָשָׁן בַּיּוֹם

וְאֵשׁ בַּלַּיְלָה.