זֶה לִבִּי בִּבְשָׂרוֹ הַנָּחוּשׁ כְּשִׁרְיוֹן הַפְּלָדָה הוּא הַפַּעַם.

כָּל הָרְמַ“ח וְהַשְּׁסָ”ה לְגוּפִי יְחַשֵּׁל בִּי שִׂכְלִי הַקִּשַּׁח.

אַל תְּקַו עוֹד לִרְאוֹת בְּעֵינַי כָּל דִּמְעָה שֶׁל מַכְאוֹב וְשֶׁל זַעַם,

כָּל עֲוִית שֶׁל יִרְאָה, כָּל נִסְיוֹן יְשׁוּעָה־מִמַּטְבֵּחַ.

בְּרוֹבִים הוֹבִילוּם לְטִבְחָה אֶל מִשְׁטַח הַחוֹלוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד.

כָּל יְקוֹד שַׁוְעָתָם שֶׁל רֵעִים (הָהּ, רֵעִים־אֲהוּבִים!) תַּם לִגְווֹעַ.

אֵין שׁוּם אִישׁ פֹּה מוֹנֶה מִסְפָּרָם שֶׁל מֵתִים, חֲשׂוּפִים וְאֵין־בֶּגֶד,

רַק טַלִּית שֶׁל שְׁתִיקַת־אֲבֵלוּת עֲטוּיָה עֲלֵיהֶם בִּבְלִי־נוֹעַ.

שְׁעָתִי כִּי תַּגִּיעַ לָמוּת, הֵן סָמוּךְ וּבָטוּחַ הִנֵּנִי,

כִּי תִהְיֶה לִי, תִהְיֶה לְוָיָה, וְכִי לֹא יַעַשְׁקֶנָּה בְּלִיָּעַל:

חֶזְיוֹנֵי־עֲלוּמַי יְלַוּוּ, כָּל חֲלוֹם־טִפּוּחַי יְלַוֵּנִי,

וְשִׁירִי, שֶׁאִלְּמוּהוּ זֵדִים, הַשָּׁמַיִם יַבְקִיעַ וְיַָעל.