תְּחִלַּת הָעוֹלָם בִּנְקִישַׁת מְצִלְתַּיִם,

רוּחוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת בְּאֹזֶן טֶבַע תִּינוֹקִי,

נִגּוּן צְלִיל אֶחָד, הַצְּלִיל הָעֲנָקִי

הַכָּבוּל בְּסֶלַע וּבְמַבּוּעַ עֲדַיִן.

רִאשׁוֹן כָּרַת בְּרִית בֵּין צְלִילִים אַדִּירִים

יוּבָל, שֶׁהֵכִין לַנּגּוּנִים מוֹלֶדֶת,

הִזְמִין הֵדִים מִמְּעָרָה סוֹלֶדֶת

וּבָנָה עִיר־עוּגָב בָּהּ יָשְׁבוּ, דַּיָּרִים.

שָׁם חִפְּשׂוּ זִוּוּג, בְּחֶמְדַּת הַסֻּלָּם

בַּס עִם צְלִיל דַּקִּיק וּבְתוּלִי הִתְחַתֵּן,

וּפָרוּ וְרָבוּ, הָלוֹךְ וְהִתְעַדֵּן,

וְיִשּׁוּבִים שֶׁל נֹעַם פָּשְׁטוּ בָּעוֹלָם.

אֶל לָאוּטָה וּוָיוֹל פָּנוּ מֵהֶם שְׁנַיִם,

אֲחֵרִים פָּנוּ לִתְקִיעַת חֲצוֹצְרָה,

מֵהֶם אִלְּפוּ רוּחַ, אִלְּפוּ מֵיתָר,

לָשִׁיר לָאָדָם וּבְמַקְהֵלָה לַשָּׁמַיִם.

וְאָז הַנִּגּוּן, פְּסֵיפַס הָאֲוִיר,

רָקַח מִכָּל אֵלֶּה תְּרוּעַת חֲגִיגָה

וְכָבַשׁ נְסִיכוּת בְּאֹזֶן נְסוֹגָה

מֵאֶרֶץ עַד גַּלְגַּל־רָקִיעַ שָׁבִיר.

צְלִילִים כּוֹבְשִׁים! בֶּרֶךְ כִּרְעוּ־נָא

לִמְנַצֵּחַ־מִזְמוֹר עֲדִין־מֶזֶג מִכֶּם:

הוּא מִתְּהִלִּים מְזֻיָּפִים יִתְעַלֵּם,

שִׁירָתוֹ הַלְלוּיַת־אֲצִילוּת־עֶלְיוֹנָה.