א 🔗
רִבּוֹן חַיַּי,
בַּאֲשֶׁר אַתָּה שָׁם,
נָא, רְאֵה שֶׁחַיַּי
לֹא יַחֲלֹפוּ לַשָּׁוְא.
לֹא עוֹד אוֹקִירֵם,
לֹא עוֹד אֶנְצְרֵם,
וְלֹא עַל סִבְלָם
אֶתְבַּע גְּמוּלָם.
רַק לָזֹאת אֲפַלֵּל –
בַּמִּשְׂחָק הַנּוֹרָא,
שֶׁיּוֹפִיעַ אַךְ צֵל,
מִמַּה שֶׁנִּקְרָא
וּמְכֻנֶּה מַטָּרָה,
וְלוּ רַק סִמּוּן,
וְלוּ רַק כִּוּוּן,
לוּ רֶמֶז וָאוֹת
לִנְתִיב הַבָּאוֹת.
ב 🔗
מִיִּסּוּרִים לֹא אֲפַחֵדָה,
מִבְּשָׂרִי אוֹתָם אֶחֱזֶה,
לִי שְׂמָחוֹת רָמוֹת הִקְרֵיתָ
גַּם מִזֶּה וְגַם מִזֶּה!
הִתְנַכְּלוּ בִּי מִכָּל עֵבֶר
לְדַכְּאֵנִי עַד עָפָר,
עַל אִחוּי קְרָעִים וָשֶׁבֶר
אֶת הוֹנִי בִּזְבַּזְתִּי כְּבָר…
עַל סוּפוֹת רַבּוֹת גָּבַרְתִּי,
עֵת פֻּזַּר כֹּל לָרוּחוֹת, –
עֵת עַל חֳרָבוֹת דָּרַכְתִּי
הֶאֱמַנְתִּי בְּתִקְווֹת.
וּבִפְרֹץ סוּפָה רוֹעֶמֶת,
הֶעֱלַמְתִּי בְּנִבְכִי
אֶת זְרוֹעִי הַמִּתְקוֹמֶמֶת
וְאֶת סַעֲרַת רוּחִי…
אֱלֵי תְהוֹם נָא הַשְׁלִיכֵנִי,
רִבּוֹנִי, בִּשְׁלֵמוּתִי:
אַף הַתְּהוֹם דַּרְכִּי תַּתְוֵנִי
בְּשוּטִי אֶל אַחְדוּתִי!
ג 🔗
כָּל שְׁנִּתַּן לִי כְּשַׁי,
כָּל שַׂרְעַפַּי, תְּחוּשׁוֹתַי –
וּלְוַאי – יִמָּשְׁכוּ עַד בְּלִי דַי!
דַּע, בְּלִי־חָת אֲחַכֶּה כְּבָר לָעֵת,
לִנְתִיבִי הָאַחֲרוֹן הַמּוֹעֵד,
עֵת תֹּאמַר: הִנֵּה תַּם הַמּוֹעֵד!
הֵן יָדַעְתָּ, רִבּוֹן כָּל חַי,
כִּי לֹא אֲבַקֵּשׁ מְנוּחָה,
אֲבַקֵּשׁ רַק – בְּבַת־אַחַת קְחָה…
כְּהֶרֶף־עַפְעָף הַמָּהִיר,
לְךָ הַכֹּל אַחֲזִיר
בְּאֹשֶׁר צָלוּל וּבָהִיר:
זֹךְ שֶׁל דִּמְעָה עֲנֻגָּה,
תִּפְאֶרֶת הָגוּת עֲמֻקָּה,
מֵיטָב שֶׁנַּפְשִׁי מְפַכָּה…
ד 🔗
הֵן יָדוֹעַ תֵּדַע, אֱלֹהִים,
כֵּיצַד בְּעִיֵּי־מַפּוֹלוֹת
יָכֹלְתִּי חַפֵּשׂ וּלְגַלּוֹת
אוֹרָה הַנּוֹשֵׂאת נִחוּמִים.
אַהֲבָה בִּתְמוּרַת תַּנְחוּמוֹת,
אַף רֵעוּת – הֵן מָסַרְתִּי עַד תֹּם.
רִבּוֹן עוֹלָמִי בַּמָּרוֹם,
מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ כָּל זֹאת?
הַכֹּל שֶׁהִפְקִיד בִּי עַמִּי –
אִוּוּיֵי תְּעֻזָּה וְגָאוֹן,
אוֹתָם –
כָּל דּוֹרוֹן וְדוֹרוֹן,
מֵהַמָּוֶת אֶרְצֶה לְהַחְבִּיא.
ה 🔗
אֵי הַמָּוֶת לֹא יָנוּעַ,
אֵימָתַי זֶה לֹא יִקְרֶה, –
בָּא הַשִּׁיר – אִוִּיתִי שְׁמֹעַ,
נוֹף אֶרְצֶה בּוֹ, גַּם אֶרְאֶה.
כֹּה אֶשְׁמַע מִגַּיְא וְגֶבַע
קוֹל שִׁירַת הַגְּאֻלָּה,
שֶׁבִּלְשׁוֹן כָּל עַם וְגֶזַע
סָלְלָה אֶת מַסְלוּלָהּ.
עַל נְאוֹת מִישׁוֹר וְגֶבַע
תְּלַבְלֵב הֲוָיָתִי,
וּבְשִׁירַת כָּל עַם וְגֶזַע
אֶשְׁמַע גַם הֵד מִשִּׁירָתִי…
ו 🔗
פֹּה, בְּעַל־כָּרְחִי אֲנִי עַל אֶרֶץ זֹאת,
אַךְ מֵרָצוֹן לֹא אֶעֱזֹב אֶת אַדְמָתִי!
חוֹבָתִי כָּעֵת – לִהְיוֹת רָאוּי לִחְיוֹת,
נַשֵּׁק הָאָרֶץ שֶׁרָוְתָה אֶת זֵעָתִי.
עַל־אַף אַדְמַת הַשְּׁחוֹר, כְּלָל לֹא אָחוּשׁ אֵימָה,
אַף עִם כְּמִיהָה קָשָׁה, אֶרְצֶה עֻלָּהּ לָשֵׂאת,
וּמַעְיָן כָּסוּף יְפַךְ בַּלֵּב תִּקְוָה
כִּי לְעָתִיד קָרוֹב וְטוֹב תַּגִּיעַ עֵת.
אוֹצָר יָחִיד נָפַל לִי פֹּה בְּגוֹרָלִי:
לִבִּי, שֶׁהִתְאַהֵב בְּכָל שֶׁפֹּה כָּרוּךְ:
וּכְדֵי לִקְרוֹא פֹּה דְרוֹר לְאַדְמָתִי שֶׁלִּי –
נָכוֹן אֲנִי אַף לְזָרְקוֹ לְכוּר־הִתּוּךְ.
לֹא בִּקַּשְׁתִּי כְּלָל, וְעַל כָּרְחִי – לִחְיוֹת,
אַךְ מֵרָצוֹן לֹא אֶעֱזֹב אֶת הַקַּרְקַע…
חוֹבְךָ יָחִיד, אָדָם, פֹּה מִיצִירָה לִדְלוֹת,
וּשְׁקָה לָאָרֶץ שֶׁרָוְתָה אֶת זֵעָתְךָ.