פָּתַחְתִּי חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת

לִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר שֶׁל אִי רָחוֹק,

דִּמִּיתִי לְחַוּוֹת אֶת רוּחַ הַזְּמַן שֶׁלֹּו,

אֲבוֹי…

לֹא הָיָה זֶה כִּי אִם

רוּחַ פְּרָצִים,

זֶרֶם חַשְׁמַלִּי,

פֶּרֶץ שֶׁל סְעָרָה, שֶׁל גֶּשֶׁם וְרוּחַ,

מַשַּׁב חַמְצָן מְרַעֲנֵן,

רֶגַע שֶׁל סִחְרוּר

וְאָז מְאוּם.

סָגַרְתִּי חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת

וְחָזַרְתִּי לָאִי הַצָּף שֶׁלִּי

שֶׁהוּא אָהַב כָּל כָּךְ.