מָה רוֹצִים הַיְּצוּרִים הַלָּלוּ,

אֵלֶּה שֶׁהָיוּ,

אֵלֶּה שֶׁאֵינָם עוֹד,

הַנִּדְחָפִים בְּתֹכִי

מָשָׁל הָיִיתִי בָּלוֹן חַמְצָן

מָשָׁל הָיִיתִי הָעוֹלָם,

מָשָׁל הָעוֹלָם הָיָה אָצוּר בִּי.

אֵינִי יוֹדַעַת עוֹד.

לֹא לְבַקֵּשׁ,

לֹא לְחַפֵּשֹׂ,

לֹא לַחְשׂב.

וּמָה אָז?

Cogito ergo sum,

הֶבֶל!

הָרֹאשׁ הַזֶּה הָרֹשֶׁם,

הַגּוּף הַזֶּה הַנָּע תָּמִיד,

הַלֵּב הַזֶּה הַפּוֹעֵם,

הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת הַמַּבְעִירָה מֵחָדָשׁ

כְּמוֹ מַפּוּחַ אֶת אֵשׁ הַתָּמִיד

שֶׁל הַהֲוָיָה,

שֶׁל הָרָצוֹן,

שֶׁל הַחִפּוּשׂ.

וּמָה אָז?