בְּחֶלְקִי שָׂמַחְתִּי / וְחָכְמָה נִמְזַחְתִּי1
וְאוֹתָה לָקַחְתִּי / בְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי
יְמִינָהּ תִּקְוָתִי / שְׂמֹאלָהּ הַדְרָתִי
אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְאִמִּי גַם אָבִי
סְפָרֶיהָ גַּנִּי / וְטִירַת אַרְמוֹנִי
וְשִׁירֶיהָ הוֹנִי / וְכַסְפִּי וּזְהָבִי
חֲמוּדַי חוֹמְדֶיהָ / וְדוֹדַי דּוֹדֶיהָ
וְלִי עַל בּוֹגְדֶיהָ / שְׁאָגָה כַלָּבִיא
-
II חכמה נמזחתי = חכמה חגרתי לי כאזור למתני. – סוגר, קניתיה במחיר נפשי (קלאר). ↩