א. בדרך לירושלים    🔗

נָסַעְתִּי,

חֲסַר־תּוֹעֶלֶת לְעַצְמִי

כְּמוֹ סֵפֶר שֶׁנִּשְׁכַּח לְיָדִי עַל הַמּוֹשָׁב

בַּמְּכוֹנִית הַמְּאַחֶרֶת

לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת,

עִם הַגֶּשֶׁם הַתּוֹקֵעַ טְרִיז כָּחֹל־עָצוּב

בֵּינִי וּבֵין הָעִיר;

וְרָאִיתִי רַק אֶת מַגְּבֵי כְּלִי־הָרֶכֶב

הַנֶּאֱבָקִים עִם טִפּוֹת הַמַּיִם עַל הַשִּׁמְשָׁה

נִיעַ לְיָמִין, נִיעַ לִשְׂמֹאל,

וּכְמוֹ מְצַנְזְרִים אֶת נוֹף בֵּין־הַשְֹׁמָשׁוֹת:

קֶטַע שֶׁל בָּהִיר וְקֶטַע שֶׁל כֵּהֶה

בְּעוֹד הַמַּרְאֶה מִתְקַשֶּׁה לִלְבֹּשׁ קְדֻשָּׁה –

וְאוּלַי בְּאַשְׁמָתִי

עַל כִּי מָלֵא אֲנִי חֻלִּין כָּל־כָּךְ

כְּאִלּוּ תְאוּרַת־נֵיאוֹן דּוֹלֶקֶת בֵּין דָּפְנוֹת גּוּפִי,

עַל־אַף הֶחָג הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא

בְּעִקְבֵי הַמְּכוֹנִיּוֹת הַנּוֹסְעוֹת מוּלִי בִּמְהִירוּת־יֶתֶר

וּבְחָלְפָן עַל פָּנַי הֵן נוֹפְלוֹת לְתוֹךְ הָאַיִן;

וְנֵרוֹת הַשַּבָּת כְּבָר דָּלְקוּ אֶל־נָכוֹן בְּחַלּוֹנוֹת שֶׁל בָּתִּים

כְּשֶׁנֵּעוֹר בִּי רָצוֹן לִשְׁלֹחַ יָד אֶל הַגֶּשֶׁם

הַמְּלַחֵשׁ בְּלִי־הֶרֶף אֶל גַּג הַמְּכוֹנִית

וְּמְקַשֵּׁר בֵּין מַעְלָה וָמַטָּה,

וּמְאֹד בִּקַּשְׁתִּי

דְּבַר־מָה לְהַגִּיד

לוּלֵא רוּחַ־הַפְּרָצִים

שֶׁהִרְעִידָה אֶת גּוּפִי עֵת סוֹבַבְתִּי אֶת יָדִית הַשִּׁמְשָׁה,

וְנִרְתַּעְתִּי,

וְהָיִיתִי כְּסֵפֶר שֶׁנִּטַּשׁ עַל הַמּוֹשָׁב

וַאֲשֶׁר פָּתוּחַ אֶל עַצְמוֹ בִּלְבָד,

בִּכְלִי־הָרֶכֶב הַלֵּילִי, הַמְאַחֵר תָּמִיד לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת – –

ב. ציפייה    🔗

אִם כֵּן,

אוֹתָהּ שָׁעָה חֲלוּלָה,

קֹדֶם שָׁנִים,

אוֹתָם הִמְצֵאתִי, כְּפִי הַנִּרְאֶה,

לְצַד הַדֶּרֶךְ

וַאֲנִי מַמְתִּין לִכְלִי־רֶכֶב שֶׁיֵּאוֹת לְהַסִּיעַ אוֹתִי,

מִן הַנְּקֻדָּה שֶׁל אָבְדַן עַצְמִי

בְּשׁוּלֵי עֶרֶב־שַׁבָּת נֻקְשֶׁה,

כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ כְּבָר מִלֵּא עַד אֶפֶס מָקוֹם

אֶת בּוֹרוֹת הָאַסְפַלְט

וְאֶת כַּפּוֹת־יָדַי הָרֵיקָנִיּוֹת,

עֵת רָאִיתִי מְכוֹנִית חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי

וְהַפָּנָס נָע וְנָד עִם כַּנְפֵי כְּלִי־הָרֶכֶב הָאֲחוֹרִיּוֹת

בִּתְאוּרַת־פֶּתַע זַרְחָנִית

כְּמוֹ לְקֶצֶב הָרוּחַ וְהַחוֹל

הַבּוֹרְחִים מִמֶּנִּי וָהָלְאָה,

וְשִׁיר עוֹלֶה מִתָּא־הַנֶּהָג – אִשָּׁה וְגֶבֶר

אוֹסְפִים לְקִרְבָּם כָּל שִׂמְחָה כְּמוֹ בִּסְפוֹג

הַמּוֹחֵק וּמוֹתִיר אֶת הַלַּיְלָה כְּעֵין לוּחַ־חָלָק

בְּלִי שֶׁמֶץ תִּקְוָה לַזּוּלַת,

וַאֲנִי בְּשׁוֹלֵי עֶרֶב־הַשַּׁבָּת עוֹמֵד,

חוֹשֵׁב עַל מוּעֲקַת עַצְמִי,

עַל כַּף־יָדָה שֶׁל אֶרֶץ זָרָה

וּמַמְצִיא אוֹתָךְ כְּדֵי לְהִתְנַחֵם – –

ג. חיפשתי דלת    🔗

הוֹלֵךְ־סוֹבֵב

בְּתוֹךְ הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד אִטִּית

כְּקוֹל דִּפְדּוּף שֶׁל סֵפֶר אֵין־סוֹפִי,

וּלְרַחַשׁ מְעִילִים הַמְטַפְטְפִים זָרוּת

חִפַּשְׂתִּי

דֶּלֶת

פְּתוּחָה אֶל בּוֹא הָחָג,

וּבֵין בָּתִּים

רָאִיתִי בִּגְנֵבָה אֵיךְ מִשְׁפָּחוֹת יוֹשְׁבוֹת

לְשֻׁלְחֲנוֹת־הַסְּעֻדָּה,

שָׁרוֹת

בְּלִי שֶׁאֶשְׁמַע קוֹלָן, מֵעֵבֶר לַכְּתָלִים,

מִחוּץ לַגֶּשֶׁם הַמַּחְלִיק מֵעַל גּוּפִי –

וּבְעַל־כָּרְחִי הוֹסַפְתִּי לְהַלֵּךְ

הַרְחֵק מִתְּחוּם־הַשַּבָּת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי,

פּוֹנֶה אֶל בֵּית־קָפֶה בִּקְצֵה הָעִיר,

יוֹשֵׁב וּמְנַגֵּב אֶת מִשְׁקָפַי,

אֶת בָּבוּאַת פָּנַי הָעַכְרוּרִית,

מוֹחֵק עַצְמיִ לַשָּׁוְא,

בֵּין אֲנָשִׁים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים –

עַד כִּי גַּם הֵם

הָלְכוּ וְנִמְהֲלוּ בִּמְהֵרָה

בַּגֶּשֶׁם חֲסַר־הַזִּכָּרוֹן.