לוגו
שאלת חכמי צרפת ותשובת הרמבם ז"ל
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

על דבר האמונה במזל הכוכבים

(נדפסה בשלמותה מתוך כ"י הסמינר בנוירק על ידי הפרופ. אלכסנדר מרכס בספר השנה הסינסנטי כרך ג' צד 358 – 343).


לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לכו ונעלה עד הראה ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, לדעת לעות את יעף דבר, ולברר התבן מן הבר. וחלפו זמנים בצוק העתים, וגרמו העונות ונהרסו ממגורות החכמות. ונפלו המדרגות. ותשאר החכמה סורה וגולה, אין מנהל לה. עד אשר שלח האלהים מושיע, מעגלי צדק מודיע, ויבן מגדל השכל והתבונה, ואין קצה לתכונה. אז יצאה החכמה ותלבש בגדי מלכות ורקמה. כי הצור ריחמה, ויתן לה הריון, לאות ולחזיון ותלד בן יקיר, אשר יגדיל תורה ויאדיר. פלא גבור אבי עד שר שלום שמו. ותהי המשרה על שכמו. והיה צדק אזור מתניו. והאמונה אזור חלציו. ויפתח חדרי התורה להאיר עינים. ועשה לה אזנים. הקים בחוניה. פסג ארמונותיה. שם ינוחו יגיעי כח. וימצאו מנוח. אל ההר הטוב הזה והלבנון אשר שם עץ הדעת. ותארכנה פארותיו. וייף בגדלו באורך דליותיו. מים גדלוהו. תהום רוממתהו. שם ירבצו עניי הצאן הנדחה והצולעה. כי זאת המרגעה. וכל הלשונות כבידות. והשפתים עמוקות. להאריך ולהעריך את יקר תפארת מורנו ורבנו משה החכם המופלג בן הרב הגדול רבינו מימון זצ"ל אשר אין קץ לשבחיו. ואין מספר לגדודיו. מעלותיו וגזרת ספיר ספריו. הן הן שלוחיו. הן הן עדיו. אלהים שלחו למחיה. להצמיח ולהפריח ארץ ציה ברביב חכמתו. ויורה צדקו. המקום ברחמיו יאריך ימיו ושנותיו וימלא משאלותיו.

ועתה רבינו אדונינו גאונינו נר ישראל מאיר עיני הגולה הנה עבדיך אלה השוכנים באהלי ארץ אדום באו מארץ רחוקה לשבור אוכל מאוצר חכמתיך ולשאוב ממעין תבונותיך. ועלה על לב קצת מבני חבורתינו לשאול מלפני אדונינו על מה שאמרו רבותינו ז“ל אין מזל לישראל וראינו לר' שרירא ולר' האיי ז”ל בתשובת שאלה1 כלשון הזה ובעלי אסטגנינות החוזים בכוכבים אינון תרין גוני. אית מנהון מאן דתאלי כל מילי במזל ואמרין אפילו תנודות של אדם ואפילו רחשישי לבו תליין במזל ומן התם הוא דנחתי להכא ולפום מא דאית התם אית הכא וכל עיסקי דארעה כמין מטבע של שעוה דמונח להחתם. ומזלות שמים כמין חותם שמכניס אותם וטבען בדיוקני שלו דלא מוסיף [ולא גארע]. ואילין לית בהון מאן דמודה בהקב“ה ומובדלים הם מדברים שלנו. ואיכא מנהון גונא אחרינא דאמרין אדם עושה בחכמתו דברים שלא המזל גרמן ויכול בדעתו לכוף מאי דגרם המזל. והוו נמי תרי גוני מנהון, מאן דתאלי לה למילתא בנפשו של אדם ואומ' שנפשו ורוחו של אדם עליונית היא וגוהר שלה ועיקרה למעלה מן הכוכבים והמזלות ויכולה היא ואף הוא יכול בכוחה לשנויי מה דגרם מזל. ומנהון מאן דתאלי למילתא ברבון העולמים ב”ה ואמר דברא באדם יכולת לכוף מה שגרם מזלו. ובין להני ובין להני דהאי גיסא אחרון דגרים מזל חם אתי בעידניה לאילין יכול אדם למשתי מקראני ומצטנן בהון ולאילין דהקב"ה כדניחא קמיה לאציליה ולמדחי מיניה דחי.

וכן ראינו בתשובת הגאונים ז“ל אשר הזכרנו לפני רבינו וכלשונה נאמרה. ויש מתחכמים בדבר ואומרים כדברי הגאונים ז”ל ולא נאמרו אלא במי שראוי לבוא עליו חולי חם בזמן ידוע כפי מערכת כוכבי מולדו ויכול קודם לכן להשמר ולשתות משקיות קרים לצנן ולישר תולדות גופו. אבל מי שנגזרה עליו מיתה ביום ידוע כפי מערכת כוכבי מולדו לא תועיל שמירה קודם לכן.

ודבר זה לא תסבול דעתנו ולא תכלכל מחשבותינו כי לפי דבריהן יהיה ענין גזרות הכוכבים והמזלות כאחד ממנהגי התולדות המתוקנות בעולם למן היום אשר ברא אלהים אדם אין להוסיף ואין לגרוע. ולעניות דעתינו ומיעוט שכלינו מי שעומד על זאת הסברא מניא לב אנשי התורה ונועל דלת בפני בעלי התפלה כי כל אחד ואחד בלבו ישית איך ישתנו עליו סדרי בראשית לצאת מגבול גזרות מערכות הכוכבים והמזלות וישים בקרבו מחשב לדמות [ל]אותן שאמר, ז"ל הרי זו תפלת שוא.

ובעוונותינו אין הדורות האלה ראויין לכך שישנה השם תולדות העולם בעבורם. ואם יעברו תחת שבט הכוכבים ומבטם הלמתים תעשה פלא לחיותם על דברת בני האדם אשר תולדותם חלושה מיום הולדם ואין בטבעם שיחיו שנים רבות. לא דברנו רק על מיתה הנגזרת על גוף האדם במשפטי הכוכבים וטבעו חזק ובריא ויורו עליו הכוכבים מיתה משונה או מיתה עצמה או שאר מקרים קשים. ואין ראוי שיבוא עליו כי אם על ידי סבה או פשיעה ולא מחלישות תולדות גופו אשר ביום הבראו כוננו.

על דבר זה הציקתנו רוח בטנינו ותמהנו מה נשתנה דבר חכמת המזלות משאר החכמות כי בחכמות הרפואות יש יתרון גדול בעולם אבל בזאת החכמה רב כעס. ולא עוד אלא שאלה החכמים הורסים יסודות האמונה אם ישימו ענין המזלות כיתד שלא תמוט. לפי דבריהם ידמו קצת בני אדם תפלתם לאותן שאמרו רבותינו ז“ל הרי זו תפלת שוא. לפי שאין אדם עושה צדקה ומתפלל על המת שיחיה. ולפי סברתם קצת הנבראים קרואים מתים בחיים. ואמנם החיים. והעושר והשמחה מאת הבורא יבוקשו. ואע”פ שיש בדבר רבותינו ז“ל חיי ובני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, אין דעתינו רחבה כל כך להבין דבריהם ולפרוק משא הקושיות אשר בתלמוד נמצאות. ובכמה מקומות בתורה בנביאים ובכתובים ובדברי רבותינו ז”ל נמצא כי הזכות תועיל בעולם הזה ובעולם הבא. וראינו בדברי רבינו שרירא ורבינו האיי גאון ז"ל בתשובה שסמכו על מי שאמר אין מזל לישראל2.

על כן משתדלים אנו לחקור מלפני רבינו גאונינו להודיענו האמת על כל הרע שיורינו חכמי המזלות. אם יודעים לכל זמן ואם אפשר להשמר קודם לכן על פי חכם. כי נמצא בספרי החכמים אם תהיה מערכת כוכב פלוני ופלוני במקום פלוני יארע לו כך ואם כוכב פלוני יארע כך. ויש בהם שפירושו הנזק. ויש שלא יפרשו הנזק מה הוא ומאין יבוא ומתי יהיה.

ובאנו לכתוב קצת מפרטיהם ואלו הן: ימות בחולים משונים. ימות [על ידי] הלסטין. יעמוד בבית הסהר. ימות עם אנשים רבים במיתה משונה. מום קבוע יהיה לו. יוקח ממונו. יסבב סבות ויהרוג עצמו. ילקח בדרך. ילך בשביה. יבוא עליו הרע בחצי ימיו. אחריתו אל טובה. צרות רבות יעברו עליו. לעולם יהיה עני. יעמוד כל ימיו בשממון ובדאגה ובפחד המות. או חולי קבוע יהיה באחד מאחיו. ימותו כל אחיו בחייו. ימותו רוב בניו. ויש כמה מקרים אחרים. חרב. אש. ומים. חיות רעות. מפולת. נפילה ממקום גבוה וכמה ענינים רעים.

ועליהן ועל אלה אנו חוקרין מלפני רבינו אדונינו אם יכול חכם לדעת תחלת הפורענות בכל אלה העתידות אשר הזכרנו. ואם יש תועלת להציל אדם מדעתו בכל גזירה לפי ענינה. וגם כי ידי חכמי המזלות יסודין אם יוכלו להבחין אם יבואו בידי אדם או בידי שמים. ולענין הצרות והעניות והשממון והדאגה ופחד המות אשר הזכרנו לפני אדונינו, יודיענו אם יש רפואה לדברים הללו.

ונמצא בספרי החכמים כי במולד הבן יכירו מזל האב בכרת חיו ומקריו. ויודיענו מרינו אם יכירו כל עניין אחי הנולד הן לטובה הן לרעה כמו שיכירו עניין אבי הנולד ובניו. כוכב פלוני יורה על הגדולים פלוני על האמצעיים ופלוני על הקטנים ואלו באח מה יורו. וגם אנו שואלים כי יקרה לפניכם מערכת כוכבים פלוני שיורו שימותו כל אחיו בימיו או ימותו רוב בניו אם יוכלו לדעת באיזו מיתה. אם יבינו סדר מיתתם הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו מתי ימות זה ואחר כך ימות זה. וגם כשידינו חולי קבוע יהיה באחד מאחיו אם יבינו מה הוא ומי הוא ומתי יהיה.

וגם אנו חוקרים אם מה שיכירו באחים יכירו באחי האב כי נרמז בספריהם הבית השלישי יורה על הקרובים והחתנים ולא פירשו יותר. גם נזדמן בספרי חכמתם בבית הרביעי גורל האב וגורל אבי האב. ואחרי כן כשהרויחו לפרש כל ענין האב לא דברו מאומה. ועל זה אנו שואלים אם יכירו כל ענין אבי האב כמו ענין האב.

ויודיענו רבינו גאונינו מאור עינינו אם יש תועלת והצלה בכל אלה שהזכרנו על פי חכם לפי שיודע מזלו כדי שנוכל לומר על מי שאינו יודע מזלו שלא תדמה תפלתו לאותן שאמרו רבותינו ז"ל הרי זו תפלת שוא.

ושמענו בשם חכמי המזלות כי מי שנולד במערכת רעה יועיל לו שינוי מקום. ואם אמת הוא יודיענו אדונינו אם אפשר שינצל מכל הרע הנגזר עליו כפי מערכת כוכב מולדו בשנוי מקומו. וגם יודיענו מורינו אם המרחק שוה לכל המזלות אשר הם במערכת רעה או אם יש מולד אחד שצריך להרחיק יותר ממולד אחר. ואם אמת נכון הדבר יודיענו אדונינו המרחק הראוי להיות שוה לכל.

וגם שמענו בשם פילוסוף אחד ישמעאל אשר היה בארצנו שאמר אין כח בשום חכם מחכמי המזלות לגזור על בירור כך וכך יהיה. לפי שיש לגלגל העליון כחות משתנים לרגעים על הנבראים כמו שיש לכוכבים ולמזלות. ואין אדם יכול לעמוד בהן. ופעמים שכוחות גלגל העליון יחליפו כח הכוכבים להפך. ודבר זה לא נמסר להבחין לשום חכם בעולם. על כן לא יוכל אדם לדון במשפטי הכוכבים דבר נכון ומאדוננו לא נעלם דבר. והוא יודע סוף דברי הפילוסוף אם יש ממש בדבריו.

וגם שמענו שיש מחכמי המזלות שידינו על פי שאלת אדם אע"פ שלא ידעו מולדו, ויש מן החכמים שאמרו כי השאלות אין בהם ממש. וזה טעמם כי כל מה שיקרה בתחתונים הוא בעבור תנועות העליונות על הנבראים כפי תולדותם. ובעבור שנשמת האדם עליונה יוכל להשמר ולהוסיף וגם לגרוע על כן לא יורו העליונים על כל השאלות שתעלה על לב האדם. ויש חכמים אחרים שאמרו כי דיני השאלות בכוכבים [יש בהם ממש] וזה טעמם כי מחשבות הנפש תשתנה כפי השתנות תולדות הגוף. והנה כח הנשמה יתהפך כפי התהפך כח הגוף ואחר שהכוכבים יורו על תולדות הגוף והתהפכו הנה נוכל לדעת המחשבות והשאלות.

ויורינו מורינו דעתו אם יש ממש בדיני השאלות ואם יש אדם שגמר בלבו וגלה דעתו שאין רצונו לשאול ולדעת מזלו מטוב ועד רע. ואחרי אשר ידעו אנשים שאין רצונו בכך יבואו וישאלו עליו שלא בפניו. לולי שידעו שכך דעתו לא היו שואלים עליו. יגיד לנו מורינו אם השאלה ההיא נכונה כשאר שאלות לפי דעת החכמים המורים בדיני השאלות.

וגם באנו לחקור מלפני רבינו מאור עינינו על דבר אחר כי יש חכמים אשר יגידו הרע הראוי לבוא במשפטי הכוכבים אבל אין חכמתם רחבה כל כך לדעת שורש דבר ותחלת הפורענות מתי תהיה לא בדיני השאלות ולא בדיני המולדות. ואם יתכן בעיני מורינו להורות ולהראות כלל אחר אשר ממנו יצא תלמוד לכל הגזרות מתי תבואנה יבוא דבר אדונינו אולי יועיל להסתר ביום אף ה'.

אם דבר זה הוא עמוק שלא נוכל להתבונן יכתוב אדונינו בלשון חכמתו. אולי יבינו וילמדו חכמי ארצנו אשר דרכו בדרך החכמה הזאת. ואנחנו הכותבים לפני רבינו לא נסינו ללכת בדרך אלה החכמות ולבנו קטון מהכיל העולה על לב החכמים. וכל מה שהזכרנו לא הזכרנו רק על פי השמועה וכל מה שיתכן לפני מורינו להביננו מכל מה ששאלנו יבאר לנו באר היטב.

והוזקקנו רבינו לשאל מלפני כבודך בכל אלה לישר אורחינו ולאור עינינו ולחכמינו. כי אתה רגלים לפסח ועיני עור תפקח. ומושכות כסיל תפתח. וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח. ואשרי אנשיך העומדים לפניך השומרים את חכמתך תשקם מטל עדניך והיו באוכלי שולחניך.

מכנף הארץ זמירות [שמענו] שמעך. וכל העולם מכריז טבעך. הוד והדר עטריך. ותורה וחכמה וענוה כתריך. אתה חותם תכנית מלא חכמות עצומות ותמצא כקן ידיך לאסוף בגנזי שכלך כולם נקבצו אליך. ועתה רבינו אדונינו גאונינו מחול על כבודך ויבוא נא דברך הטוב לנו. והנה ממך תצא תורה להורות הדרך הישרה. ומסור לנו מפתח אחד על כל מה ששאלנו והיה לפתח ולתועלת גדולה להסיר כמה ספיקות ולהשקיט שאון תמהון הלבבות. וחבר לנו רבינו הדברים האלה כללים ופרטים מפורשים כדי שנוכל להבין.

ואם נא מצאנו חן בעיניך השיבנו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ולא יחסר דבר. והנה כתבנו לפני אדונינו בענין המולדות דברים. ושאלנו מלפניו אם יש תועלת להנצל מהם ומכל רע אשר יורו חכמי המזלות. וגם הזכרנו לפני רבינו שאם יתכן לפניו להורות כלל אחד ללמוד ממנו דרך התועלת לכל גזרה וגזרה לפי ענינה יכתוב אדונינו בלשון חכמתו. ואם לא נבין אנחנו אולי יבינו חכמי ארצינו. וכל מה שיתכן לפני מורינו להשיב על כל מה ששאלנו מפורש ושום שכל ישיב כדי שנוכל להבין כי לא נסינו ללכת בדרך זו החכמה והיא רחוקה ממנו. וגם שאלנו מלפני גאונינו אם יועיל שינוי מקום וגם הזכרנו דברי הפילוסוף. וגם חקרנו בדברי דיני השאלות שני דרכים. וכתבנו דברים בענין אחי הנולד ובניו וענין אחי האב אם יבינו מדת ימיו ומקריו על העתיד כמו מן האב וגם מאבי האב נשאל אם יכירו.

על הכל יתן עינו אדונינו הרב הגדול מאיר עינינו להשיב על כל דברי האגרת הזאת. כי עבדיך באו מארץ רחוקה לשאול מלפני כבודך. על כן אדונינו מחול על כבודך והשיבנו על כל שאיתלינו בכתב רשום אמת ולא יחסר דבר כדי שלא נצטרך לשאול פעם אחרת.

וכמה דברים נשאלו מלפני הגאונים הראשונים זכרם לברכה והם ענו את הכל וגם אתה תתן בידינו ותבוא נא שאלותינו כי עיני כל ישראל עליך. ואשרי המחכה ויגיע לראות תשובתך היקרה והמאירה. והיה זה שלום כי תעבור בארצינו ותנוח לגורלינו. וחיים רב לאדונינו הרב הגדול לעולם אשר ממנו דבר לא נעלם דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.

כבר שלחנו איגרות אחרות לפני רבינו ולא ידענו אם הגיעו לידו ויש באגרת הזאת דברים שלא היו באחרות. והיו באחרות דברים שאנו מסתפקין אם יתכן בעיני מרינו להשיב עליהן. והוא ענין אשר נמצא בספרי חכמי המזלות. וכן אמרו לעולם במולד אדם מקום הלבנה ברגע המולד היא המעלה הצומחת ברגע רדת הטפה ברחם. [ובמעלה] הצומחת ברגע המולד שם היתה הלבנה ברגע [רדת] הטפה. על כן לו ידענו רגע הטפה נוכל לדעת רגע המולד. ואם ידענו רגע המולד נוכל לדעת מתי היה רגע הטפה. ואמרו חכמים רובי הנולדים הם בקרוב מתשעה חדשים ומעמד הקצר רנ“ט. והאמצעי רג”ע. והארוך רפ“ז. ופעמים רפ”ו ופעמים ר"ף. והרויחו בחכמתם ונתנו פנים בכל זמן וזמן וכתבו דברים אחרים ארוכים שאין בנו כח להבין וחכם אחד הוסיף מדעתו והראה שני דרכים בחכמת הכוכבים ואמר כי פעמים שיצא הנולד קודם שבעת ימים מימי המעמד והאריך בדברי החכמה אשר פליאה דעת ממנו נשגבה לא נוכל לה.

ויודיענו אדונינו אשר ממנו לא נכחד כל דבר אם יוכל חכם בחכמת החזיון לבחור בעת היריון שעה ידועה או חצי שעה או שליש שעה פנויה מכל נזק תחלת יום או תחלת [לילה] שהיא שעה שאדם יכול לעמוד בה שתהיה ראוי לה תחלת כל דבר. ויוכל לכוין שיבוא המולד בעת רצון. וטוב הדבר מאד אפילו לא יוכל לבחור אלא יום אחד בכל שנה ושנה לבני דורו למספר השנים הבאות עד שבעים שנה או פחות או יתר כפי אשר תשיג חכמתו לחשבון הצריך לו לכל הזמנים הראויים למעמד הולד. והנה הורנו (רבנו) ז"ל להשמר מן הכוכב המזיק בעת משלו.

ואם יתכן בעיני רבינו להשיב על זה ישיב ויכתוב בכתב אחד בפני עצמו בדבר אין ראוי למסור אלא לצנועים. ואם ישר בעיני רבינו מענה כן ישלחנו מנאמן שיבוא לנאמן עד בואו למקום אחד ששמו מונטפשליר הסמוך לעיר נרבונא ועיר מרשיליא. ואם יאבה השם למלאת תאותינו שנראה כתב מאדונינו יהי נכתב ונחתם לאות אמת בשם הרב ר' יהונתן מרבני ארצינו וחסידיה.

ואם בדבר שאלותינו תחת דברי פינו סכלות ואחרית דברינו כסילות והעתרנו דברים לפני רבינו ולא דברנו כראוי לפניו הוא בחסדו ימחול על כבודו, על מה שיתכן בעיני מורינו להשיב ישיב דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת על כל מה ששאלנו להאיר עינינו ולשמח נפשינו. ויראה לנו דרך שלא נחוש לנסיוניות חכמי המזלות. כי יש בינינו מי שגבר עליו מרה שחורה במחשב על אלו השאלות אשר שאלנו באגרת הזאת ועל הכל ישלח דברו אדונינו לא יחסר דבר.

ואחרי אשר ימתיק בסוד דבריו הנעימים ונשמע מאתו האמת נסמוך עליו מן הכל ונקבל כהלכה למשה מסיני. ויהיו דבריו לששון ולשמחת לבב ותהי לשון חכמינו מרפא לקיים עולם מלא ועל מרינו גאונינו החיים והשלום.

ויודע לפני רבינו כי כתב אחד הובא בארצינו מענין ביאת המשיח3 שיבוא במהרה בימינו ונאמרו הדברים בשמך אשר באו אליך אנשים מארץ מרחק להגיד לך כי שם קם נביא בישראל ודבר על ביאת הגואל ואתה הודעת הדברים לבני פאס בכתב. ולשון כתבך אשר שלחת אליהם נראה בגבולינו וקול התור נשמע בארצנו ולא ידענו אמיתת הדברים. ועתה רבינו גאונינו מחול על כבודך והודיענו העיקר לבשר טוב ולהשמיע שלום. וברכות יעטה מורינו מאת אדון השלום. בימיו תושע יהודה וישראל וישראל ישכון לבטח.


תשובת הרמבם ז"ל לחכמי צרפת    🔗


מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות. הגיעה שאלת אלופינו ומיודעינו החכמים המבינים יודעי דת ודין הדרים במונטשפליר יגן השם בעדם וירבה חכמתם ויגדיל תורתם ויצו אתם את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם כחפץ אחיהם ורעיהם המתפלל בעדם השמח בשלותם משה בר' מימון זצ"ל הספרדי:

והיא העידה על טוהר נפשם ויפי דעתם ושהם רודפים אחרי החכמות ומחפשים בחדרי התבונות ורצים לעלות במעלות הידיעות למצא דברי חפץ וכתוב יושר ולהבין הדבר והפשר. תהי יד ה' לעזרם ולפתוח להם כל סתום ולישר כל עקוב אמן:

הבנתי באותה השאלה אף על פי שענפיה מרובין כל אותם השריגים אילן אחד הוא עקרם והוא כל דברי הוברי שמים החוזים בככבים. והדבר ידוע שלא הגיע אליכם החבור שחברנו במשפטי התורה שקראנו שמו משנה תורה. שאלו הגיע אליכם מיד הייתם יודעים דעתי בכל אותם הדברים ששאלתם. שהרי בארנו כל זה הענין בהלכות עבודה זרה וחוקות הגוים (פרק י"א הלכה ח'). וכמדומה לי שיגיע אליכם קודם תשובה זו, שכבר פשט באי סקיליא כמו שפשט במזרח ובמערב ובתימן. ועל כל פנים צריך אני לבאר לכם:

דעו רבותי שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים. הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון והגמטריאות והתקופות. והשני דבר שישיגנו האדם באחד מחמשת הרגשות כגון שידע בודאי שזה אדום וזה שחור וכיוצא בזה בראיית עינו. או שיטעם שזה מר וזה מתוק או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צרוד וזה קול הברה או שיריח שזה ריח ערב וזה ריח באוש וכיוצא באלו. והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים או מן הצדיקים:

וצריך כל בעל דעה לחלק בדעתו ובמחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם ויאמר שזה האמנתי בו מפני הקבלה. וזה האמנתי בו מפני ההרגשה וזה האמנתי בו מפני הדעה. וכל מי שיאמין בדבר אחר שאינו משלשת המינים האלו עליו נאמר (משלי י“ד ט”ו) פתי יאמין לכל דבר:

וכן צריכים אתם לידע שכבר חברו הטפשים אלפי ספרים בהבל וריק. וכמה אנשים גדולים בשנים לא בחכמה אבדו כל ימיהם בלמידת אותם הספרים ודמו שאותן ההנליות חכמות. ועלה על לבם שהם חכמים מפני שידעו אותן החכמות. שהדבר שטועין בו רוב העולם או הכל אלא אנשים יחידים השרידים אשר ה' קורא הוא הדבר אשר אני מודיע אתכם. והוא החלי הגדול והרעה החולה שכל הדברים שימצא האדם אותם כתובים בספרים יעלה על לבו בתחלה שהם אמת. וכל שכן אם היו הספרים קדמונים. ואם נתעסקו אנשים רבים באותם הספרים ונשאו ונתנו בהם מיד יקפוץ דעתו של נמהר שאלו דברי חכמה ויאמר בלבו וכי לשקר עשה עט סופרים ובחנם נשאו ונתנו באלו הדברים?

וזו היא שאבדה מלכותנו והחריבה היכלנו והגיעתנו עד הלום שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים שדברים אלו הם עקר עבודה זרה כמו שבארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן ודימו שהן חכמות מפוארות ושיש בהן תועלת גדולה. ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם. ולפיכך קראו אותן הנביאים סכלים ואוילים. ודאי סכלים היו ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו:

דעו רבותי שאני חפשתי בדברים אלו הרבה ותחלת מה שלמדתי היא חכמה זו שקורין גזרת הכוכבים כלומר שידע ממנה האדם מה עתיד להיות בעולם או במדינה או במלכות זו ומה יארע לאיש זה כל ימיו. וגם קראתי בכל עניני עבודה זרה כולה כמדומה לי שלא נשאר חבור בעולם בענין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותו משאר לשונות עד שקראתי אותו והבנתי עניניו וירדתי עד סוף דעתו. ומאותם הספרים נתברר לי טעם כל המצות שיעלה על לב כל אדם שאינן דברים שיש להם טעם אלא גזרת הכתוב. וכבר יש לי חבור גדול בענין זה בלשון ערבי בראיות ברורות על כל מצוה ומצוה ולא לכך הוצרכנו עתה. ואני חוזר לענין שאלתכם:

דעו רבותי שכל אותן הדברים כולן של גזרת הכוכבים שהם אומרים יארע כך ולא יארע כך ומולדו של זה ימשוך אותו שיהיה כך ויארע לו כך ולא יארע כך, כל אותן הדברים אינן דברי חכמה כלל וטפשות הם, וראיות ברורות שאין בהן דופי יש לבטל כל עקרי אותן הדברים ומעולם לא נתעסק בענין זה ולא חבר בו אחד מחכמי האומות שהם חכמים ודאי ולא חברו אותם החבורים כלם ולא עשו אותה הטעות שקראו אותה חכמה אלא הכשדים והכלדיים והכנעניים והמצרים. וזו היתה דתם באותם הימים:

אבל חכמי יון והם הפלוסופים שחברו בחכמות ונתעסקו בכל מיני מדע מהתלים ושוחקים ומלעיבים באלו הארבע אומות שאמרתי לכם ועורכים ראיות לבטל כל דבריהם שרש וענף. וגם חכמי פרס הכירו והבינו שכל אותן החכמות שעשו הכשדים והכלדיים והמצרים והכנעניים הם שקר וכזב. ואל תדמו שאותן הדברים אין שם ראיה להם לפיכך לא נאמין בהם אלא ראיות ברורות ונכונות אין בהם דופי יש לבטל כל אותן הדברים ולא ידבק באותן הדברים אלא פתי שיאמין לכל דבר או מי שירצה לרמות את אחרים:

ודעו רבותי שחכמת הכוכבים שהיא חכמה ודאית היא ידיעת צורת הגלגלים ומניינם ומדתם ודרך הילוכם וזמן סביבת כל אחד ואחד ונטייתם לצפון או לדרום וסביבתם למזרח או למערב ומסלול כל כוכב ודרכו האיך הוא. בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חיבורים והיא חכמה מפוארה הרבה הרבה. וממנה יודע עלית לקיית המאורות ומתי ילקו בכל מקום וממנה יודע מאי זה עלה יראה הירח כך כקשת והולך ומתגדל עד שישלם ויחסר מעט מעט. וממנה יודע מתי תראה הלבנה או לא תראה. ומאי זה טעם יהיה יום ארוך ויום קצר. ומאי זה טעם יעלו שני כוכבים כאחד ולא ישקעו כאחד. ומאי זה טעם יום זה במקום זה שלוש עשרה שעות ובמקום אחר חמש עשרה או שש עשרה או עשרים והוא יום אחד. ובמקום יהיה היום והלילה שוים. ובמקום יהיה היום כמו חדש או שני חדשים או שלשה עד שימצא מקום שתהיה כל השנה יום אחד שש חדשים יום וששה חדשים לילה. וכמה ענינות המתמהין יודעו מאותה החכמה והכל אמת בלא ספק. וזהו חשבון תקופות שאמרו חכמים (שבת ע“ה ע”א) שהיא חכמה ובינה לעיני העמים. אבל אלו הדברים של הוברי שמים הטפשים שאינן כלום. והריני מבאר לכם ראשי פרקים מאלו הדברים שהם כבשונו של עולם:

דעו שכל חכמי אומות העולם והם הפלוסופים הגדולים בעלי השכל והמדע הסכימו כולם שיש לעולם מנהיג והיא מסבב הגלגל ואין הגלגל מסבב מאליו. ויש להם ספרים רבים להביא ראיה ברורה על זה ובזה לא נחלקו בעלי מדע. ויש ביניהם מחלקת גדולה בזה העולם כולו שהוא הגלגל ומה שבתוכו.

רובן אומרין שאינו הווה נפסד אלא כך עומד היה ויהיה לעולם ולעולמי עולמים. כמו הקב"ה שהוא מסבב אותו מעולם כך היה זה סובב וזה מסבב ושניהם ביחד לא היה זה בלא זה:

ויש מהם מי שאומר שזה הגלגל היה והאל בראו. אבל יש שם דבר אחד מצוי עם הבורא כמו החומר ביד היוצר. מאותו הדבר המצוי עמו הוא עושה כל מה שירצה. פעמים יעשה מקצת אותו החומר שמים ומקצתו ארץ. ופעמים אם ירצה יקח אותו המקצת שעשה ממנו שמים ויעשה ממנו דבר אחר אבל להוציא יש מאין אי איפשר:

ויש מן הפלוסופים מי שאומר כמו שאמרו הנביאים שהקב"ה ברא כל הנבראים מאין ושאין עם הבורא דבר אחר אלא הנברא שהמציאו. ובזה הדבר היא המחלקת הגדולה וזה הוא הדבר שהכירו אברהם אבינו. וכבר נתחבר בזה אלף ספרים בראיות שיערך כל אחד ואחד לחזק דבריו:

ועקר התורה היא שהאל לבדו ראשון והוא ברא הכל מאין וכל מי שלא יודה בזה כפר בעקר וקצץ בנטיעות. וכבר חברתי אני חבור גדול בלשון ערבי בענינות אלו. ובארתי הראיות הברורות על מציאות הבורא ושהוא אחד ושאינו גוף וגויה. ושברתי כל אותן הראיות שאומרין הפילוסופים שהן ראיות שהעולם לא נברא. וגם פרקתי כל הקושיות הגדולות שהקשו עלינו על שאנו אומרים שהאל ברא כל יש מאין:

וכל אלו השלש כתות של חכמי העולם מקודם ועד עתה בין אלו שאמרו שאין הגלגל נברא אלא כך היה ויהיה לסולם. בין אלו שאמרו שהאל בראו מאותו החומר המצוי אצלו תמיד. בין אלה שאמרו כמו שאמרו כל הנביאים שאין שם דבר אחר עומד עם האל אלא הוא לבדו וכשרצה הוא המציא עולם זה כרצונו מאין. כל אלו השלש כתות מסכימים לכל מה שיהיה בזה העולם התחתון מהיות כל נפש חיה וכל אילן וכל מין עשב וכל מחצב ממיני המחצבות הכל האל עושהו בכח שיבא מן הגלגלים והכוכבים. ושכח הבורא צף בתחלה על הגלגלים והכוכבים. ומן הגלגלים והכוכבים יצוף ויפשט בזה העולם ויהיה כל מה שיהיה. וכשם שאנו אומרים שהקב"ה עושה אותות ומופתים על ידי המלאכים כך אלו הפלוסופים אומרים שכל אלו הדברים הנעשים בטבעו של עולם תמיד על ידי הגלגלים והכוכבים הן נעשים. והם אמרו שהגלגלים והכוכבים בעלי נפש ומדע הם:

וכל אלו הדברים אמת הם. וכבר בארתי אני בראיות שכל אלה הדברים אין בהן הפסד בדת. ולא עוד אלא שהבנתי דברי חכמים מכל המדרשות שהם אומרים כּמו שאמרו הפלוסופים. ואין בין חכמי ישראל ובין הפלוסופים באלו הדברים מחלקת כלל כמו שבארתי באותם הפרקים:

וכל אלו השלש כתות של הפלוסופים שאמרו שהכל על ידי הגלגלים והכוכבים יעשה יאמרו שזה שיארע לכל אחד ואחד מבני אדם מן המאורעות הוא קרי ואין לו עלה מלמעלה ולא יועיל בו מולד ולא טבע. ולא שנה אצלם זה האיש שטרפו ארי כשפגע בו או זה העכבר שטרפו החתול או זה הזבוב שטרפו העכביש. ולא שנה זה שנפל עליו גג והרגו או אבן שנדלדלה מן ההר ונפלה על אילן ונשבר או על אבן אחרת ונשברה. כל זה יאמרו אקראי בעלמא הוא. גם אלו בני אדם הנלחמים זה עם זה על מלכות גדולה כמו עדת כלבים שנלחמים על הנבלה. ואין לזה סבה מן הכוכבים. גם היות זה רש וזה עשיר זה בעל בנים וזה עקור יאמרו כל הפלוסופים שהוא קרי. כללו של דבר יאמרו מאורעות כל אחד ואחד בין מן האדם בין בן הבהמה בין מן האילנות והמחצבות הכל קרי. אבל היות המונים כולם ודברים הכלולים בכל העולם שאין בו מעשה נפש היה הכל מכח הגלגלים שעקרו מעם הקב"ה:

ובזה היא המחלקת, שבעלי דת האמת והיא דת משה רבינו לא יאמרו שמאורעות בני האדם קרי אלא במשפט כמו שאמרה תורה (דברים ל"ב ד') כי כל דרכיו משפט. ופירש הנביא (ירמיה ל“כ י”ט) אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ועל זה הזהירה תורה והעידה ואמרה לישראל (ויקרא כ“ו י”ד) אם לא תשמעו לי ואביא עליכם פורענות. אם תאמרו שאותה הפורענות אינה יסורין על חטאתיכם אלא קרי ומאורע שמשאר מאורעות שאותה הפורענות אינה יסורין על חטאתיכם אלא קרי ומאורע שמשאר מאורעות שארעו בקרי אני אוסיף עליכן מאותו הקרי, זה הוא שכתוב (שם כ“א וכ”ח) ואם תלכו עמי קרי והלכתי עמכם בחמת קרי. וזהו עקר דת משה רבינו שכל מאורעות שאירעו בני אדם דין ומשפט. וכן אמרו חכמים (שבת נ“ה ע”א) אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון:

ודעו רבותי שעקר מעקרי דת משה רבינו וגם הפלוסופים כולם מודים בו שכל מעשה בני אדם מסור להם ואין שם כופה ולא מושך אלא אם ירצה אדם יעבד את ה' ויהיה חכם ויושב בבית המדרש יעשה. ואם ירצה לילך בעצת רשעים ולרוץ עם הגנבים ולצפון עם הנואפים יעשה. ואין שם מעשה ולא מולד שמושך אותו לאחד מן הדרכים כלל. לפיכך נצטוה ונאמר לא עשה כך ולא תעשה כך. וכמה דברים בארנו בענינות אלו ברב החבורים שיש לנו בלשון ערבי בפירוש המשנה ובשאר החבורים. וכן יש לנו לדעת שאין מאורעות בני האדם כמאורעות הבהמה כמו שאמרו הפלוסופים:

נמצא בדברים אלו שלש מחלקות. כיצד הגע עצמך שראובן זה בורסי ועני ומתו בניו בחייו. ושמעון בסם ועשיר והרי בניו לפניו. יאמר הפלוסוף על זה קרי. ואיפשר שיהיה ראובן בסם ועשיר ויהיו לו בנים ואיפשר שיעני שמעון ויחזור בורסי וימותו בניו וכל זה קרי בעולם. ואין שם טבע בעולם ולא כח מכוכב שגרם לזה האיש שיהיה כך או לא יהיה, אלו דברי הפלוסופים:

והדבר השני דברי בעלי גזרת הכוכבים ששמעתם דבריהם ופשטו הבליהם אצלכם שהם אומרים שאי אפשר שישתנה דבר זה לעולם. ולעולם לא יהיה ראובן אלא בורסי ועני ואין לו בן שכך נתן כח הגלגל בעת לדתו. וגם שמעון אי אפשר שיהיה אלא בסם ועשיר ויחיו בניו כמו שנתן כח הגלגל בעת לדתו:

ואלו שני הדרכים או אלו שני הדברים שקר הם אצלנו. דברי האצטגנינין שקר מפני הדעת שכל אותן ההבלים שאמרו כבר בטלה אותם הדעת הנכונה בראיות ברורות. וגם הם שקר אצלנו מפני קבלת הדת שאלו היה הדבר כן מה הועילה התורה והמצוה והתלמוד זה האיש. וכן כל איש ואיש אין כח בו לעשות כלום מדעתו והרי דבר אחר מושך אותו על כרחו להיות כך ושלא להיות כך ומה יועיל הצווי או התלמוד. נמצא דברי אלו הטפשים מבטלים עקרי דת משה רבינו יתר על שהדעת מבטלת דבריהם בכל אותן הראיות שאומרים הפלוסופים לבטל דברי הכשדים והכלדיים וחבריהם. וגם דברי הפלוסופים שאומרים שהדברים אלו קרי שקר הם אצלנו מפני קבלת הדת:

ודרך האמת שעליה אנו סומכים ובה הולכין היא שאנו אומרים שזה ראובן ושמעון אין שם דבר שמושך זה להיות בסם ועשיר וזה בורסי ועני. ואפשר שישתנה הדבר ויהיה הפך כמו שאומר הפלוסוף. אבל הפלוסוף אמר שזה קרי. ואנו אומרים שאינו קרי אלא דבר זה תלוי ברצון מי שאמר והיה העולם וכל זה דין ומשפט. ואין אנו יודעים סוף חכמתו של הקב“ה ולידע באיזה דין ומשפט גזר על זה להיות כך ועל זה להיות כך כי לא כדרכנו דרכיו ולא כמחשבותינו מחשבותיו. אבל חייבים אנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים. זה הוא עקר הדת. ואם יאמר אדם והרי רבים עשו זה ולא הצליחו, אין זו ראיה. היה להם עון הגורם או יסורין לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הקב”ה בבני האדם היאך הם בעולם הזה ולעולם הבא4:

ודאמרינן עלה מעקרא היא שכל דברי החוזים בככבים שקר הם אצל כל בעלי מדע. ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מן החכמים בתלמוד ובמדרשות שדבריהם מראים שבעת תולדתו של אדם יגרמו לו הככבים כך וכך. אל יקשה זה בעיניכם שאין הדרך שיניח אדם הלכה למעשה ויהדר אפכרי ואשנויי. וכן אין ראוי להניח דברים של דעת ושכבר נתאמתו בראיות וינער כפיו מהם ויתלה בדברי יחיד מן החכמים שאפשר שנתעלם ממנו דבר. או שיש באותן הדברים רמז. או אמרן לפי שעה ומעשה שהיה לפניו: הלא תדעו שהרי כמה פסוקים מן התורה הקדושה אינן כפשוטן. ולפי שנודע בראיות של דעת שאי אפשר שהיה הדבר כפשוטו תרגמו המתרגם תרגום שהדעת סובלת: ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו שהעינים לפנים הם ולא לאחור. וכבר הגדתי לכם את כל לבי בדבר זה:

על עסקי המשיח שהגיעו אליכם משמי לא היה כך המעשה ולא במזרח היה באספהאן. אבל בתימן עמד איש יש לדבר היום כמו שתים ועשרים שנים ואמר שהוא שליח מישר דרך לפני המלך המשיח ואמר להם שהמשיח בארץ תימן. ונתקבצו אנשים הרבה יהודים וערביים והיה מסבב בהרים. וכתבו לי אחינו שבתימן כתב גדול יודיעו לי דרכו ומשפטו וחדושיו שחדש להם בתפלות ומה שהוא אומר. ואמרו שכבר ראו מנפלאותיו כך וכך. ושאלו לי על זה: והבנתי מכל הדברים שאותו האיש העני חסר דעת וירא השם אבל אין בו חכמה כלל. ושכל מה שאומרים שעשה או נראה על ידו שקר וכזב. ופחדתי על היהודים אשר שמה וחברתי להם כמו שלש ארבע קונדרסים בענין המשיח וסימניו וסימני הזמן שיראה בו והזהרתי אותם שיזהירו זה האיש שמא יאבד ויאבד הקהלות: כללו של דבר לאחר שנה נתפש וברחו כל הנלוים אליו. ואמר לו מלך מן הערבים שתפשו מה זה שעשית. אמר לו אמת עשיתי וכדבר ה' עשיתי. אמר לו ומה המופת שלך. אמר לו תחתך ראשי ואני אחיה מיד. אמר לו אין לך אות גדול מזה. ודאי אני וכל העולם אאמין ואדע כי שקר נחלו אבותי. מיד הרגו אותו העני. תהא מיתתו כפרה לו ולכל ישראל: וענשו היהודים ברב המקומות ממון. ועד עתה יש שם חסרי דעת יאמרו עתה יחיה ויעמוד: כך היו הדברים ואם שמעתם שהגיע כתבי לפאס שמא אותן הדברים ששלחתי לתימן הועתקו והגיעו לפאס.

וכבר אמרתי לכם שכל דקדודי השאלות שלכם בענין זה שכולם שריגי אילן אחד הם. ואני אצוה לכם בדעתי גודו אלנא וקצצו ענפוהי וגו' (דניאל ד' י"א) ונטעו במקומו עץ הדעת טוב ורע ואכלו טובו ופריו ושלחו ידיכם וקחו גם מעץ החיים: הקב"ה יזכנו ויזכה אתכם לארות פריו ולשבוע מטובו עד אשר נחיה לעולם. אמן:

נכתב בנחץ גדול בי“א בתשרי אתק”ז לשטרות בארץ מצרים. ישע יקרב:

אל יאשימוני רבותי על קוצר הדברים שהכתב מוכיח שכתבתיו לשעתו. כי הייתי טרוד הרבה מרוב עסקי האומות. והאל יודע לולי הרב ר' פנחס שלח שליח והפציר בי עד בוש ולא זז מפני עד שכתבתיו לא הייתי משיב עתה לפי שאין לי פנאי. ובעבור זה תדינוני לכף זכות. ושלום אחי ורעי ורבותי ירבה ויגדל לעד. אמן:

[תובל האגרת לפני מושב האיתנים מוסדי ארץ חכמי ארץ צרפת הדרים במונטפישליר ובארשם הרב החכם ר' יהונתן הכהן היקר שצ"ו:]



  1. אוצר הגאונים לשבת־ התשובות צד 160 סי' תע"ו.  ↩

  2. היא התשובה הנ"ל  ↩

  3. אגרת תימן.  ↩

  4. עי‘ ה’ תשובה ספ“ו ולק”ט איכה צד 50.  ↩