ישעיה מ' ג'.

…וּכְבָר חָלְפוּ עַל יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה דוֹרוֹת,

מֵאָז עַל הַר־צִיּוֹן קוֹל בָּאַדִּיר הֵרִיעַ

וּבְרוּחַ קְדֻשָּׁה וּבִתְרוּעָה וָהוֹד

דִּבְרֵי הַנֶּחָמָה הִשְׁמִיעַ:

"בַּת־עֹנִי, קוּמִי! נִסְלְחָה לָךְ כָּל־חַטָּאת,

מְלֵאוֹת חֶמְלָה יָדַיִם שֶׁיִּסֵּרוּ,

חֲרוֹן אַף אֱלֹהִים הָיָה גָדוֹל, אַךְ אַתְּ

שָׁתִית עַד־תֹּם מִכּוֹס יָגוֹן וָמֶרִי!"

וְיוֹם זֶה, בּוֹ מֵאֶלֶף לְבָבוֹת

שְׁבוּרֵי־תוּגָה וַעֲיֵפֵי־מִלְחֶמֶת,

דְּבָרֶיךָ יִרְעֲפוּ וּכְנַחַל לֶהָבוֹת

דִּמְעָה אַחֲרֵי דִמְעָה זוֹרֶמֶת –

זוֹרְמָה בְּלִי סוֹף, כִּי גַם רֵאשִׁית אֵין לִדְמָעוֹת –

הֲלֹא כְלַעַג אַכְזָרִי וּמַר מֵרַעַל

לְשֶׁבֶר נְצָחִים, לְמַשְׂטֵמַת זְוָעוֹת

בְּאָזְנַי, נָבִיא, קוֹל־תַּנְחוּמֶיךָ יַעַל!

קוֹל זֶה עַם רַב־תְּלָאוֹת מֵאַשְׁפַּתּוֹת הֵרִים,

וְהוּא הָלַךְ, בָּטַח, כִּי חַטָּאתוֹ מֹרָקָה.

אַךְ גַּם מִמְּךָ נִשְׂגַּב, מָה עַז שׁוֹט אֱלֹהִים

וְכוֹס־הָרַעַל מֶה עָמָקָה…

לֹא תִדָּלֶה וְלֹא תוּרַק זוֹ עַד הַיְסוֹד,

מַה שֶּׁנִּשְׁתָּה, שׁוּב יִמָּלֵא כִפְלַיִם,

שָׁתוּהָ עַד הַיְסוֹד וּמוֹסִיפִים לִשְׁתּוֹת,

וְהִיא – שִׁקּוּי־הָרוֹשׁ מְלֵאָה עֲדַיִן.

וְהוּא אֲשֶׁר הַיּוֹם, עֵת לְבָבִי יֶחְמַר

מִזַּעַם וְתוּגָה אוֹכֶלֶת וְנוֹקָבֶת –

אַדִּיר קוֹלְךָ בָּא בְאָזְנַי כְּלַעַג מַר,

כְּלַעַג אַכְזָרִי מִמָּוֶת!