"רַק שָׁם, רַק שָׁם מוֹלַדְתֵּנוּ,

בָּהּ יֶאֱהָבוּנוּ, נֵאָמֵנָה…"

(לֶרְמוֹנְטוֹב)

שׁוּב בְּאָזְנַי עוֹלִים צְלִילִים מִכְּבָר נִשְׁכָּחוּ,

שׁוּב הַכָּרִים הַמּוֹרִיקִים, שַׁדְמוֹת־זָהָב

קְרִירוּת־מָה עֲרֵבָה עָלַי יִסָּכוּ;

הַיַּעַר הַמֵּצַל אֵלַי יַסְבִּיר פָּנָיו,

יִקְרָא לִנְאוֹת שְׁלוֹמוֹ, רֹאשׁ מְתֻלְתָּל יָנִיעַ

וַהֲזָיָה רַכָּה עַל נִשְׁמָתִי יַשְׁפִּיעַ.

שָׁכַךְ בִּי יְגוֹנִי, נָדַם הַכְּאֵב בַּקֶּרֶב,

כָּל מַכְאוֹבַי שָׁקְטוּ, נַפְשִׁי זַכָּה, בְּהִירָה.

כַּיָּם בִּשְׁעַת גֵּאוּת שִׁירִי יִגְאֶה בְלִי־הֶרֶף,

שׁוֹפֵעַ חֲמִימוּת, תּוֹחֶלֶת וְאוֹרָה.

וּבוֹ אָזְנִי קוֹלְטָה הֵד־אַגָּדָה מַקְסֶמֶת,

עַל אשֶׁר שֶׁחָלַף, רְוַת אַהֲבָה וָחֶמֶד…

הִנֵּה פִּנָּה דַלָּה, בָּהּ פִּזְּזוּ, רָעָדוּ,

כְּשִׁיר זָמִיר, יְמֵי אֲבִיב־חַיַּי שֶׁגָּז;

וְשׁוּב כְּמוֹ חַיִּים כֻּלָּם נֶגְדִּי עָמָדוּ,

וּבַדְּמָמָה הָעֲמֻקָּה – נִדְמָה לִי אָז –

הַנֵּצַח הַיָּשִׁישׁ רֹאשׁוֹ אֵלַי יָנִיעַ

וְצִלְלֵי־עָבָר לִי אֲמָרִים יַבִּיעוּ.

עַל נְעוּרֵי־זָהָב עִמִּי הֵם יְדַבֵּרוּ,

עַל אֱמוּנָה תַמָּה, חָזוֹן וַחֲלוֹמוֹת,

שֶׁנִּשְׁמָתִי רַכָּה וּמַחֲשַׁבְתִּי עוֹרֵרוּ

לִשְׁאוֹף לַטּוֹב וְלַיָּפֶה עַל־אֲדָמוֹת.

צָמֵא לְדִבְרֵיהֶם בְּרֶטֶט אַאֲזִינָה

וְשׁוּב בְּגִיל־חַיִּים, יָבוֹא עוֹד, אַאֲמִינָה.

וּמָה אֶתְאַו זוֹ אַגָּדָה לָעַד לִשְׁמֹעַ,

לִשְׁכֹּחַ, כִּי חָלְפוּ יָמִים רְוֵי־אוֹרָה,

עֵת מִסָּבִיב הַכֹּל הִרְבָּה עֶדְנָה לִשְׁפֹּעַ,

וּבְאֹמֶץ־לֵב מָלֵא קָרָאתִי מְכוֹרָה

לְאֵלֶּה הֶהָרִים וְהַשְּׁדֵמוֹת, לִקַּטְתִּי

פְּרָחִים בָּם בִּנְעוּרַי, קִבְרֵי־אָבוֹת קִשַּׁטְתִּי,

קְרוּן־גִּיל שֶׁהִתְפָּרֵץ וּמְלֵא תִקְוָה הִזְהִירָה,

בִּבְלִי הַטּוֹת אָזְנִי לְקוֹל לִבִּי נִשְׁבָּר:

יָמִים מְאֻשָּׁרִים לָנֶצַח לֹא תַחְזִירָה,

כַּאֲשֶׁר לֹא יֶאֱסֹף עוֹד שִׂיחַ עַל נָהָר

רְסִיסֵי־הַטָּל, אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הִתְגַּלְגָּלוּ

וּבְתוֹךְ מֵימָיו דְּלוּחִים לָנֶצַח הִתְבּוֹלָלוּ.