אַל מִמֶּנִּי תִּדְרשׁ זֵרִים, רֵיחָנִים,
לֹא שִׁירִים עַלִּיזִים לְמִשְׁתִּים שׁוֹאֲנִים.
רַק נִימָה בּוֹדֵדָה לִי זִמְּרָה, רָעֲדָה
עַל עֲרִיסָתִי, וְשִׁירָה יְחִידָה
מִתְיַפַּחַת בְּתוֹךְ נִשְׁמָתִי, מְיַבְּבָה
בְּתוּגָה חֲרִישִׁית אוֹ בְרֶנֶן־תִּקְוָה…
יֵשׁ גַּם אשֶׁר גָּנוּז – בְּלִי מִשְׁתֵּי־תְשׁוּאוֹת,
בְּלִי תִפְאֶרֶת פְּרָחִים וְשִׁירֵי תְרוּעוֹת.
כְּכוֹכַב חֲוַרְוַר הוּא נוֹצֵץ בָּרָמָה,
כְּגַל־סֵתֶר שׁוֹקֵק וּמְצַלְצֵל בִּדְמָמָה;
כְּצַפְרִיר הַשָּׂדֶה בַּחֲשָׁאי יְרַחֵף
וְיַרְעִיף קְרִירוּת כְּמַרְפֵּא עַל הַלֵּב.
וּלְעִתִּים בְּתוֹךְ נֵזֶר־קוֹצִים דּוֹקְרָנִי
הוּא קוֹלֵעַ גַּם צִיץ רַעֲנָן, רֵיחָנִי…
בֹּא־נָא, בֹּא אֶל הַתָּא הַבּוֹדֵד אֲשֶׁר לִי –
אֲחַלֵּק, אָח, עִמְּךָ אֶת אָשְׁרִי וְגִילִי…