מלכים א', י"ט, יא־יג.
מֻרְדָּף מִזַּעַם הֶהָמוֹן,
אֲכוּל תּוּגָה וְשִׁמָּמוֹן
בִּשְׁרַב־מִדְבָּר צָמֵא אֵין־כֹּחַ
וּמֵעֲמַל דַּרְכּוֹ לֵאֶה,
כִּי הֱצִיקוֹ יֵאוּשׁ קֵהֶה,
בְּחֵיק חוֹרֵב בִּקֵּשׁ מָנוֹחַ.
אֶל מַרְגְּלוֹת הָהָר קָרַס
וּבִתְחִנָּה כַּפָּיו פָּרַשׂ
בִּדְמִי־הַלֵּיל אֶל־הַשָּׁמָיִם,
וּפֹה בְּדִמְמַת־מֶרְחָב,
כָּל־תוּגָתוֹ, כָּל־הֲגִיגָיו
שָׁפַךְ בְּלַהַט נִיב־שְׂפָתָיִם.
"שְׁמָעֵנִי, אֱלֹהִים! – קָרָא –
עָיַפְתִּי וְרוּחִי קָצְרָה
מֵעֹצֶר בֶּהָלָה וָפָחַד.
רְאֵה, אֵלִי, אֶת יְגוֹנִי!
עָפָר הִנֵּנִי… דַּל אוֹנִי…
אַל־נָא תִתֵּן נַפְשִׁי לַשַּׁחַת!
גְּעַר בְּרַעַשׁ־סוּפָתְךָ
וְזַעַם־רְעָמֶיךָ פְּחָה
אֶל נִשְׁמָתִי, אֲשֶׁר נָבוֹכָה…
אֵלֵךְ וְעַל רָאשֵׁי אוֹיְבִים
בְּאֵשׁ דִּבְרֵי־חָזוֹן נוֹקְבִים
אַפְּךָ וְנִקְמָתְךָ אֶשְׁפֹּכָה!"
נִצְנֵץ הַשַּׁחַר עַל הָהָר;
הַלַּיִל הַמְדַמְדֵּם קָדַר
תּוֹךְ מְעָרַת־פְּרִיצִים נִרְקָבֶת;
וּבַעֲבִי־עֵיפָה אֵין־אוֹר,
שֶׁאָפְפָה סַלְעֵי־מָגוֹר
שָׁלְטָה סָבִיב דִּמְמַת־צַלְמָוֶת.
פִּתְאֹם עַל־פְּנֵי סְלָעִים קוֹדְרִים
בָּא רוּחַ מְפָרֵק הָרִים,
זֵרָה חוֹלוֹת מִדְבָּר קָדוּחַ.
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל־פְּלָאִים:
נָבִיא, לֹא פֹה הָאֱלֹהִים,
עֹז גְּבוּרָתוֹ אֵינוֹ בָרוּחַ!
סוּפָה תִרְתָּח… קוֹלוֹת, בְּרָקִים…
הָר מְסֻלָּע רוֹעֵד; בּוֹקְעִים
מֵהַנְּקִיקִים יְלֵל וָגָעַשׁ.
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל־פְּלָאִים:
נָבִיא, לֹא פֹה הָאֱלֹהִים,
כִּי עֹז אֱלֹהַּ לֹא בָרָעַשׁ.
בְּלַהַב מְזָרֶה זְוָעוֹת,
חוֹלוֹת שְׂרוּפֵי־יְקוֹד, גְּבָעוֹת
בַּמַּחְשַּׁכִּים נָגְהוּ נָגֹהַּ.
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל־פְּלָאִים:
נָבִיא, לֹא פֹה הָאֱלֹהִים,
כִּי לֹא בָאֶשׁ גְּבוּרַת אֱלֹהַּ!
הַכֹּל נָדַם… מְנַצְנְצִים
כּוֹכְבֵי־שָׁמָיִם; רְחוּצִים
טַל רַעֲנָן, דְּקָלִים נִרְדָּמוּ.
לְמַטָּה, בְּמוֹרַד גִּבְעָה
פִּכּוּ מֵי־פֶלֶג… סְבִיבָהּ
שַׁלְוַת הַשְׁקֵט וָנֹעַם קָמָה.
וְהֵד אִוְשָׁה כְּפֶלֶג חַי,
כְּלַחַשׁ גַּל בִּתְהוֹם הַגַּיְא,
כְּרַחַשׁ עֲרָבָה פּוֹרַחַת
עַל מַיִם רְדוּמִים, רוֹעֵף
מֵעַל פִּסְגַּת רִכְסֵי־חוֹרֵב
וְטָס עַל פְּנֵי־חוֹלוֹת בְּנַחַת…
וְהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל־פְּלָאִים:
"שְׁמַע, הַנָּבִיא! קָם אֱלֹהִים.
אוֹר־עוֹלָמִים מִמְּרוֹם־שָׁמַיִם
בַּלֵּיל שׁוֹפֵעַ נֹגַהּ־רֹךְ;
לִפְנֵי חַסְדּוֹ, לוֹ אֵין עֲרֹךְ,
הַיְקוּם סָבִיב יִכְרַע אַפָּיִם.
קוֹל תְּחִנָּתְךָ אָזְנִי לָקְחָה,
וְשׁוּב קָרֹא אֶקְרָא אוֹתְךָ
לָצֵאת לִקְרָב גָּדוֹל בַּשָּׁעַר.
אַךְ לֹא בְרַעַשׁ, לֹא בְאֵשׁ
אֶת חֲלָצֶיךָ אֲשַנֵּס
בְּיוֹם עֶבְרָה, בִּגְעֹשׁ הַסָּעַר.
אָאִיר עֵינֶךָ לְדָבְקָה
בְּאַהֲבָה וּבִצְדָקָה.
מַה לָּךְ יִתְּנוּ סוּפָה וָרָעַם?
מַקַּל־גּוֹלִים תָּשִׂים בַּכָּף,
קוּם וְאֶל־תַּחַת גַּג בֵּית־אָב
קַבֵּץ נִדְּחֵי־עֶדְרִי כֻלָּהַם"…