(אנגליה 1674–1591)
הגפן 🔗
חָלַמְתִּי כִּי זֶה גוּפִי, שֶׁסּוֹפוֹ לְקֶרֶץ,
נִתְגַּלְגֵּל בִּדְמוּת גֶּפֶן אַדֶּרֶת,
וְהִיא, בְּזָחֳלָהּ כֹּה וָכֹה, כְּמוֹ בְּשַׁרְשְׁרוֹת
רִתְּקָה אֶת לוּצִיָּה שֶׁלִּי, עֲנֻגָּה בַּנְּעָרוֹת.
בַּהֲזָיָתִי: רַגְלֶיהָ וְשׁוֹקֶיהָ הַתְּמִירוֹת-קְטַנּוֹת
אֲנִי בְּזַלְזַלַּי רִגַּלְתִּי מַעֲדַנּוֹת;
אֶת בִּטְנָהּ, שֵׁתוֹתֶיהָ, לְרַבּוֹת חַמּוֹקֵי-מָתְנַיִם,
עֲצַבַּי הַנּוֹבְטִים חִבְּקוּ כְּבִנְחֻשְׁתַּיִם:
מִסָּבִיב לְרַקּוֹתֶיהָ נֶאְדַּקְתִּי צָמִיד-פָּתִיל
וּמֵאַשְׁכְּלוֹת-בְּרָכָה, כְּסוּיֵי עָלִים, קָלַעְתִּי לָהּ כְּלִיל –
עַד-כִּי דִמִּיתִי גֵו-לוּצִיָּה נִמְשָׁל
כְּבַכְּכוֹס צָעִיר עַל יְדֵי עֵצוֹ נִבְעָל*.
טַבְּעוֹת-סִלְסוּלַי הַחוֹרְגוֹת, עַל צַוָּארָהּ שַׁתּוּ
וְאֶת כַּפֶּיהָ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הֵיטֵב כָּפָתוּ;
עַד כְּלָל לֹא יָכְלָה הִתְנוֹדֵד וָמוּשׁ,
(הֵן כָּל אֵבָרֶיהָ – אַסִּיר אֶחָד חָבוּשׁ).
וְאוּלָם, עֵת פָּלַשְׁתִּי בְּעַלְעָלַי לְנַסּוֹת
אֶת חֶלְקֵי-הַגּוּף שֶּאוֹתָם בְּתוּלוֹת מְכַסּוֹת,
זִקֵּי-תַעֲנוּג חוֹלְפִים כֹּה הִרְהִיבוּנִי
עַד מִשִּׁכְרוֹן-חֲלוֹם הֵם לְפֶתַע עוֹרְרוּנִי,
וּמָצָאתִי (וַי לִי!) בֵּית-חָמְרִי זֶה
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְגֶפֶן לְבוּל-עֵץ דּוֹמֶה.
בככוס – אל היין; עצו – עץ הגפן.
עַל פִּטְמוֹת דַּדֶּיהָ שֶׁל יוּלְיָה 🔗
הַרְאִיתֶם פַּעַם (וְלִבְּכֶם עָלַץ)
וֶרֶד אָדֹם בֵּינוֹת פְּרִיחָה-כְּשֶּׁלֶג צָץ?
אוֹ דֻבְדְּבָן (נָגְהוֹ מָה רַב)
בְּמֶרְכַּז שׁוֹשָׁן לָבָן מָשְׁכָּב?
אִם תָּפְסָה עֵינְכֶם אֶת זִיו-הַחֵן
אֲשֶׁר תּוּת-שָׂדֶה, טוֹבֵל בְּשַׁמֶּנֶת, יִתֵּן?
אוֹ מֶבַּטְכֶם עַל יְקַר אֶבֶן-אֹדֶם נָח
מִבְּעַד פְּנִינָה זַכָּה-חֲלָקָה, בַּת-מִזְרָח?
אָכֵן, כָּךְ וְכָךְ, וּכְמוֹ כֻּלָם כְּאֶחָד,
הֵן פִּטְמוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת בְּדַד וָדַד.
נֶחָמָה לַגְּבֶרֶת אַחֲרֵי מוֹת בַּעֲלָהּ 🔗
יַבְּשִׁי מֹתֶק-לֶחְיֵךְ, הֶאֱרִיךְ טְבֹעַ בְּגֶשֶׁם-עֲצָבִים;
עִם פֻּזֹּר עֲנָנִים, שׁוּב שֶׁמֶשׁ סָךְ אֲוִיר בִּזְהָבִים.
יָם יִגְאֶה, יִרְתַּח וְיִגְעַשׁ, שָׁטוֹף גְּדוֹתָיו בָּחֳרִי,
אַךְ עַד-מְהֵרָה שׁוּב יִשְׁקֹט כְּמוֹ שֶׁמֶן אוֹ צֳרִי.
רוּחוֹת – עֵת לָהֶן לִרְגֹּשׁ, אַךְ כְּשֶׁתֶּחְדַּלְנָה זְעֹם,
עֲלֵי-אִילָנוֹת מִתְנַעְנְעִים בְּדִמְמַת-שָׁלוֹם.
חָלְפָה סוּפָתֵךְ, גְּבֶרֶת, וְחֻקֵּךְ לְהוֹפִיעַ עַכְשָׁו
כְּאָבִיב מְחַדֵּשׁ נְעוּרֵי-שָׁנָה בְּנִצָּנָיו.
הִתְפַּשְּׁטִי, אֵפוֹא, לְבוּשֵׁךְ-אֵבֶל, וּבְצִבְעוֹנִין הִתְרַעֲנְנִי,
וְשִׁטְפִי, רִשְׁפִי, בַּעֲלִיצוּת-שָׁנִי.
קֶרַח לְרֶגַע עַל לֶחְיֵךְ הִתְכָּרֵךְ –
כָּעֵת שָׁם שׁוּב יִמְלֹךְ הַוֶּרֶד וּפִיךְ חִנִּים יְחַיֵּךְ.
על רוברט הריק – בן של צורף-זהב, ובהתייתמו בנעוריו שימש שוּליה לדוד צורף-זהב. קיבל סמיכה בקמברידג', ונספח למשרת-כהונה בעיירה דיבונשייר שבמערב-אנגליה. שם חי ברווקות בבית קטן. ויהי לו כבשה ופרה ותרנגולת וערוגת-דגן… חריזותיו הליריות הן רעננות-טל, בוֹשם וחמדה להם כפרחים, וברקן כזהב ואבני-חן. אף שירי-חשק שלו הם שעשועי-אָמן קלילים, שאינם פוגמים בתום. – (מן ההערה לשירי רוברט הריק בספר “חקוקות אותיותיך”).
הכותרות האנגליות של השירים המתורגמים:
The Vine
Upon the Nipples of Julia’s Breast
Comfort to a Lady upon the Death of her Husband