רקע
אברהם רגלסון
שלושה שירים על-פי רוברט הריק
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

(אנגליה 1674–1591)


הגפן

חָלַמְתִּי כִּי זֶה גוּפִי, שֶׁסּוֹפוֹ לְקֶרֶץ,

נִתְגַּלְגֵּל בִּדְמוּת גֶּפֶן אַדֶּרֶת,

וְהִיא, בְּזָחֳלָהּ כֹּה וָכֹה, כְּמוֹ בְּשַׁרְשְׁרוֹת

רִתְּקָה אֶת לוּצִיָּה שֶׁלִּי, עֲנֻגָּה בַּנְּעָרוֹת.

בַּהֲזָיָתִי: רַגְלֶיהָ וְשׁוֹקֶיהָ הַתְּמִירוֹת-קְטַנּוֹת

אֲנִי בְּזַלְזַלַּי רִגַּלְתִּי מַעֲדַנּוֹת;

אֶת בִּטְנָהּ, שֵׁתוֹתֶיהָ, לְרַבּוֹת חַמּוֹקֵי-מָתְנַיִם,

עֲצַבַּי הַנּוֹבְטִים חִבְּקוּ כְּבִנְחֻשְׁתַּיִם:

מִסָּבִיב לְרַקּוֹתֶיהָ נֶאְדַּקְתִּי צָמִיד-פָּתִיל

וּמֵאַשְׁכְּלוֹת-בְּרָכָה, כְּסוּיֵי עָלִים, קָלַעְתִּי לָהּ כְּלִיל –

עַד-כִּי דִמִּיתִי גֵו-לוּצִיָּה נִמְשָׁל

כְּבַכְּכוֹס צָעִיר עַל יְדֵי עֵצוֹ נִבְעָל*.

טַבְּעוֹת-סִלְסוּלַי הַחוֹרְגוֹת, עַל צַוָּארָהּ שַׁתּוּ

וְאֶת כַּפֶּיהָ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הֵיטֵב כָּפָתוּ;

עַד כְּלָל לֹא יָכְלָה הִתְנוֹדֵד וָמוּשׁ,

(הֵן כָּל אֵבָרֶיהָ – אַסִּיר אֶחָד חָבוּשׁ).

וְאוּלָם, עֵת פָּלַשְׁתִּי בְּעַלְעָלַי לְנַסּוֹת

אֶת חֶלְקֵי-הַגּוּף שֶּאוֹתָם בְּתוּלוֹת מְכַסּוֹת,

זִקֵּי-תַעֲנוּג חוֹלְפִים כֹּה הִרְהִיבוּנִי

עַד מִשִּׁכְרוֹן-חֲלוֹם הֵם לְפֶתַע עוֹרְרוּנִי,

וּמָצָאתִי (וַי לִי!) בֵּית-חָמְרִי זֶה

יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְגֶפֶן לְבוּל-עֵץ דּוֹמֶה.


בככוס – אל היין; עצו – עץ הגפן.


עַל פִּטְמוֹת דַּדֶּיהָ שֶׁל יוּלְיָה

הַרְאִיתֶם פַּעַם (וְלִבְּכֶם עָלַץ)

וֶרֶד אָדֹם בֵּינוֹת פְּרִיחָה-כְּשֶּׁלֶג צָץ?

אוֹ דֻבְדְּבָן (נָגְהוֹ מָה רַב)

בְּמֶרְכַּז שׁוֹשָׁן לָבָן מָשְׁכָּב?

אִם תָּפְסָה עֵינְכֶם אֶת זִיו-הַחֵן

אֲשֶׁר תּוּת-שָׂדֶה, טוֹבֵל בְּשַׁמֶּנֶת, יִתֵּן?

אוֹ מֶבַּטְכֶם עַל יְקַר אֶבֶן-אֹדֶם נָח

מִבְּעַד פְּנִינָה זַכָּה-חֲלָקָה, בַּת-מִזְרָח?

אָכֵן, כָּךְ וְכָךְ, וּכְמוֹ כֻּלָם כְּאֶחָד,

הֵן פִּטְמוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת בְּדַד וָדַד.


נֶחָמָה לַגְּבֶרֶת אַחֲרֵי מוֹת בַּעֲלָהּ

יַבְּשִׁי מֹתֶק-לֶחְיֵךְ, הֶאֱרִיךְ טְבֹעַ בְּגֶשֶׁם-עֲצָבִים;

עִם פֻּזֹּר עֲנָנִים, שׁוּב שֶׁמֶשׁ סָךְ אֲוִיר בִּזְהָבִים.

יָם יִגְאֶה, יִרְתַּח וְיִגְעַשׁ, שָׁטוֹף גְּדוֹתָיו בָּחֳרִי,

אַךְ עַד-מְהֵרָה שׁוּב יִשְׁקֹט כְּמוֹ שֶׁמֶן אוֹ צֳרִי.

רוּחוֹת – עֵת לָהֶן לִרְגֹּשׁ, אַךְ כְּשֶׁתֶּחְדַּלְנָה זְעֹם,

עֲלֵי-אִילָנוֹת מִתְנַעְנְעִים בְּדִמְמַת-שָׁלוֹם.

חָלְפָה סוּפָתֵךְ, גְּבֶרֶת, וְחֻקֵּךְ לְהוֹפִיעַ עַכְשָׁו

כְּאָבִיב מְחַדֵּשׁ נְעוּרֵי-שָׁנָה בְּנִצָּנָיו.

הִתְפַּשְּׁטִי, אֵפוֹא, לְבוּשֵׁךְ-אֵבֶל, וּבְצִבְעוֹנִין הִתְרַעֲנְנִי,

וְשִׁטְפִי, רִשְׁפִי, בַּעֲלִיצוּת-שָׁנִי.

קֶרַח לְרֶגַע עַל לֶחְיֵךְ הִתְכָּרֵךְ –

כָּעֵת שָׁם שׁוּב יִמְלֹךְ הַוֶּרֶד וּפִיךְ חִנִּים יְחַיֵּךְ.


על רוברט הריק – בן של צורף-זהב, ובהתייתמו בנעוריו שימש שוּליה לדוד צורף-זהב. קיבל סמיכה בקמברידג', ונספח למשרת-כהונה בעיירה דיבונשייר שבמערב-אנגליה. שם חי ברווקות בבית קטן. ויהי לו כבשה ופרה ותרנגולת וערוגת-דגן… חריזותיו הליריות הן רעננות-טל, בוֹשם וחמדה להם כפרחים, וברקן כזהב ואבני-חן. אף שירי-חשק שלו הם שעשועי-אָמן קלילים, שאינם פוגמים בתום. – (מן ההערה לשירי רוברט הריק בספר “חקוקות אותיותיך”).


הכותרות האנגליות של השירים המתורגמים:


The Vine

Upon the Nipples of Julia’s Breast

Comfort to a Lady upon the Death of her Husband

המלצות קוראים
תגיות