Exegi monumentum.

מַצֵּבָה לִי כוֹנַנְתִּי, לֹא מַעֲשֶׂה בַיָּדַיִם;

הָרְחוֹב אֵלֶיהָ תֶהֱמֶה מֵאָדָם רָב בָּהּ יֵלֶךְ;

וְגֻלַּת כֹּתַרְתָּהּ תָּרוּם אַף-תִּגְבַּהּ שִׁבְעָתַיִם

מִמַּצֶּבֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמֶּלֶךְ.

לֹא! כָּלָה פֹה לֹא אָמוּת: בְּקֶרֶב כִּנּוֹרִי רוּחַ

יַאֲרִיךְ מֵעֲפָרִי יָמִים וְלֹא יֵדַע חֲלוֹף וָקָרֶץ,

וּשְׁמִי יְהִי לִתְהִלָּה כָּל-עוֹד לֹא יִהְיֶה שָׁכוּחַ

הַמְשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן מֵאָרֵץ.

וְאוֹתִי בְרוּסְיָה הַגְּדוֹלָה כָּל-אִישׁ בָּהּ יֵדַע וְיֵרֶא,

וְכָל-לָשׁוֹן שֶׁבָּהּ תִּשָּׁמַע לִי הִיא תִשָּׁבֵעַ:

גַּם סְלַוִּי גֵא וּפִינִי, וְטוּנְגּוּזִי זֶה עָם פֶּרֶא,

וְקַלְמִיקִי, לַצִּיָּה זֶה רֵעַ.

וְלָזֹאת יֶאֱהָבֵנִי עַמִּי אַהֲבָה לֹא-מֻגְבֶּלֶת,

כִּי תָמִיד מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת בְּנִבְלִי בוֹ עוֹרַרְתִּי,

כִּי תָמִיד בְּמֶתֶק-שִׁירִי הָיִיתִי לוֹ תוֹעֶלֶת,

וְחֶסֶד לַכּוֹשְׁלִים שׁוֹרַרְתִּי.

לִפְקֻדַּת אֵל, בַּת-שִׁירָה, הַטִּי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!

הַחֲרָפוֹת אַל-תִּירָאִי, גַּם-זֵר לָךְ אַל-תִּשְׁאָלִי;

וּתְהִלָּה שִׁמְעִי וְתָהֳלָה, וְתָמִיד בְּנֶפֶשׁ נִשְׂגֶּבֶת,

וְעִם פְּתָאִים אַל-נָא תִתְפַּתָּלִי.