לוגו
בְּאַחֲרִית יָם
תרגום: יהודה גור
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת יָצְאוּ לָלֶכֶת אֶל הַצִּיר הַצְּפוֹנִי לִמְצֹא אֶת גְּבוּל הַיַּבֶּשֶׁת וְיָם הַקֶּרַח, וְלָדַעַת עַד אֵיזֶה מָקוֹם יוּכְלוּ הָאֲנָשִׁים לָבֹא לְהִתְיַשֵּׁב וְלָגוּר שָׁם. יָמִים וְשָׁנִים עָבְרוּ עַל נוֹסְעֵי הָאֳנִיּוֹת הָאֵלֶּה בְּאֶרֶץ הֶעָבִים וְקֶרַח עוֹלָמִים. מִקְרִים שׁוֹנִים וּתְלָאוֹת רַבּוֹת מְאֹד מְצָאוּם בְּעֵת שִׁבְתָּם בָּאָרֶץ הַהִיא. הַחֹרֶף בָּא, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע, וְשָׁבֻעוֹת רַבִּים תִּשְׁלֹט חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ, חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה מְאֹד; וּמִסָּבִיב הָרֵי-שֶׁלֶג וְקֶרַח נוֹרָא, וּבַקֶּרַח הַזֶּה עוֹמְדוֹת שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֹת כַּאֲסוּרוֹת בַּכֶּלֶא, וְעַל הָרֵי הַשֶּׁלֶג, אֲשֶׁר מִסָּבִיב עוֹמְדוֹת סֻכּוֹת שֶׁלֶג כִּצְרִיפִים: 1 אֲחָדוֹת מֵהֶן גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת מְאֹד וַאֲחָדוֹת מֵהֶן קְטַנּוֹת וְצָרוֹת, אֲשֶׁר אַךְ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה אֲנָשִׁים יוּכְלוּ לָבֹא אֶל תּוֹכָן. וּמְאוֹרוֹת הַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי הָאָדֹם-הַכָּחֹל וְהַשֶּׁלֶג הַלָּבָן יָאִירוּ מְעַט אֶת הַחֲשֵׁכָה וּבַלַּיְלָה הָאָרֹךְ הַזֶּה יִהְיֶה אוֹר כְּאוֹר בֵּין הָעַרְבָּיִם; וְהָיָה בִּגְדֹל הָאוֹר יוֹתֵר יָבֹאוּ קְהַל יְלִידֵי הָאָרֶץ הַהִיא הַמַּפְלִיאִים אֶת הָעַיִן בְּבִגְדֵיהֶם הָעֲשׂוּיִם מֵעוֹר שָׂעִיר, וְהֵבִיאוּ בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם הָעֲשׂוּיוֹת מִלּוּחוֹת קֶרַח – חֲבִילוֹת עוֹרוֹת לְכַסּוֹת בָּהֶם אֶת סֻכּוֹת הַשֶּׁלֶג מִחוּץ וּלְהַצִּיעָם עַל קַרְקָעָן פְּנִימָה. הָעוֹרוֹת הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְמַצָּעוֹת וּשְׂמִיכוֹת גַּם לְמַלָּחֵי הָאֳנִיָּה, וְשָׁכְבוּ עֲלֵיהֶם וְהִתְכַּסּוּ בָּהֶם וְחַם לָהֶם וְיָשְׁנוּ בִמְנוּחָה תַּחַת כִּפַּת הַשֶּׁלֶג הַקַּר; וּבַחוּץ תְּשׂוֹרֵר קָרָה חֲזָקָה וְנוֹרָאָה, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא יְדַעְנוּהָ וְלֹא הִכַּרְנוּהָ.

בְּאַרְצֵנוּ לֹא כָלוּ עוֹד יְמֵי הָאָסִיף, וַיִּזְכְּרוּ המַלָּחִים אֶת יְמֵי הָאָסִיף בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ שָׁם וּמֵאִיר וּמְחַמֵּם לָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, וְאֶת הָעֵצִים הָעֲטוּפִים עוֹד עָלִים יְרוֹקִים. וְהִנֵּה הַשָּׁעוֹן מַרְאֶה, כִּי כְבָר בָּאָה עֵת הַשֵּׁנָה וּבְאַחַת מִסֻּכּוֹת הַשֶּׁלֶג שָׁכְבוּ שְׁנַיִם מַלָּחִים עַל מִטּוֹת עוֹרָם לִישֹׁן, וְאֶחָד מֵהֶם לָקַח אֶל מִטָּתוֹ אֶת אוֹצָרוֹ הַיָּקָר לוֹ מִכָּל עֹשֶר, אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים, אֶת הַתַּנַּ"ךְ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ לִפְנֵי לֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה וְהַמְסֻכָּנָה הַזֹּאת. לַיְלָה לָיְלָה שָׂם הַמַּלָּח הַצָּעִיר אֶת הַסֵּפֶר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. מִימֵי יַלְדוּתוֹ יָדַע אֶת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַיָּקָר וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. יוֹם יוֹם קָרָא בוֹ פְּרָקִים אֲחָדִים, וְגַם בַּלַּיְלָה בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָּתוֹ זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַנִּחוּמִים הַכְּתוּבִים עַל סֵפֶר תְּהִלּוֹת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַ,

אֶשְׁכְּנָה בְאַחֲרִית יָם –

גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי

וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.

וַיִּסְגֹּר אֶת עֵינָיו וּלְבָבוֹ מָלֵא אֱמוּנָה בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתָיו, כִּי לֹא יַעַזְבֵהוּ וַיִּישַׁן. וּבִשְׁנָתוֹ רָאָה חֲלוֹמוֹת וּמַחֲזוֹת שׁוֹנִים, גְּוִיָּתוֹ תָנוּחַ וְתִישָׁן וְנַפְשׁוֹ תַעֲבֹד עֲבוֹדָתָהּ, וְהַמַּלָּח שׁוֹמֵעֵ בְּאָזְנָיו מַנְגִּינוֹת וְשִׁירִים אֲשֶׁר שָׁמַע תָּמִיד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, סְבִיבוֹ – חֹם קַיִץ נָעִים מְאֹד, וּבַסֻּכָּה – אוֹר בָּהִיר כְּאִלּוּ חָדְרוּ אֵלָיו קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ כִּפַּת הַשֶּׁלֶג הֶעָבָה; וַיָּרֶם אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה – לֹא אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא הַמְמַלֵּא אֶת סֻכָּתוֹ, כִּי אִם אוֹר כַּנְפֵי מַלְאָךְ. הַמַּלָּח הִבִּיט וַיִּתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמְּאִירִים וְהַנְּעִימִים, וְהַמַּלְאָךְ הִתְרוֹמֵם מֵעֲלִֵי סֵפֶר הַתַּנַּ"ךְ וַיִּפְרֹשׂ אֶת כְּנָפָיו, וְקִירוֹת הַסֻּכָּה הֶעָבִים נֶעֶלְמוּ כְּעַב הָעָנָן מִפְּנֵי הָרוּחַ, וּלְעֵינֵי הַמַּלָּח הַצָּעִיר נִרְאָה יוֹם אָסִיף בְּגִבְעוֹת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּבַעֲמָקֶיהָ הַמְּכֻסִּים בִּיעָרִים רַעֲנַנִּים; הִנֵּה קַן הַחֲסִידָה אֲשֶׁר עַל הָאַלּוֹן הַזָּקֵן רֵיק, כִּי יוֹשְׁבָיו עֲזָבוּהוּ וַיֵּלְכוּ אֶל אַרְצוֹת הַקֶּדֶם הַחַמּוֹת; עֵצִים אֲחָדִים לֹא נִשְּׁרוּ עוֹד אָמְנָם אֶת פִּרְיָם, אַךְ עָלִים רַבִּים נָפְלוּ כְּבָר לָאָרֶץ וַיִּבֹּלוּ. הַצִּפּוֹר מְעוֹפֶפֶת בִּכְלוּבָהּ הַתָּלוּי בְּחַלּוֹן בֵּית הָאִכָּר, וְאִמּוֹ מַגִּישָׁה לָהּ פֵּרוֹרֵי לֶחֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה תָּמִיד בְּנָהּ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ; וְהִנֵּה בַּת הַנַּפָּח הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה בָּאָה אֶל הַבְּאֵר, אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּיתָם לִשְׁאֹב מַיִם וַתָּנַע אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן וּבְרִגְשֵׁי כָבוֹד אֶל מוּל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בַּחַלּוֹן לְאוֹת שָׁלוֹם. וְהָאִשָּׁה הֵנִיעָה גַם הִיא בְּרֹאשָׁהּ וַתַּרְאֶה לָהּ בְּיָדָהּ מִכְתָּב הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים. בַּבֹּקֶר הַזֶּה קִבְּלָה אֶת הַמִּכְתָּב מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְקָרָה מְאֹד, מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּנָהּ, יִשְׁמְרֵהוּ הָאֵל הָרַחֲמָן; שְׁתֵּיהֶן בּוֹכוֹת וְצוֹחֲקוֹת יַחַד, וְהוּא, הַבֵּן, בְּאֶרֶץ הַצִּיר הַצְּפוֹנִי, חוֹסֶה בְצֵל כַּנְפֵי הַמַּלְאָךְ, רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וּבוֹכֶה וְצוֹחֵק יַחַד עִמָּהֶן, וְהַנָּשִׁים קוֹרְאוֹת מֵעַל הַמִּכְתָּב גַּם אֶת הַמַּאֲמָר:

אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם –

גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי

וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.

וּכְמוֹ שִׁיר תְּהִלָּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם מִסָּבִיב – וְהַמַּלְאָךְ הוֹרִיד אֶת כְּנָפָיו.

הַחֲלוֹם עָבַר, וּבַסֻּכָּה אֵין עוֹד אוֹר, אַךְ הַסֵּפֶר עוֹדֶנּוּ מֻנָּח לִמְרַאשׁוֹתֵי הַיָּשֵׁן וּבִלְבָבוֹ – אֱמוּנָה וְתִקְוָה, יְיָ לֹא יַעַזְבֵהוּ גַּם “בְּאַחֲרִית יָם”.



  1. צָרִיף – סֻכָּה רְחָבָה לְמַטָּה וְחַדָּה לְמָעְלָה.  ↩