לוגו
הַחוֹל
תרגום: יהודה גור
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

בַּגַּן אֲשֶׁר בְּעֵדֶן,ִ מִתַּחַת לְעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, עָלְתָה הַשּׁוֹשַׁנָּה הָרִאשׁוֹנָה, שׁוֹשַׁנָּה נִפְלָאָה מְאֹד. בִּגְבִיעי הַשּׁוֹשַׁנָּה הַזֹּאת נוֹלְדָה צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה, אֲשֶׁר יָכְלָה לְהִתְחָרוֹת בִּמְעוּפָהּ עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, בְּגַוְנֵי נוֹצוֹתֶיהָ – עִם הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וּבְשִׁירָתָהּ – עִם מַלְאֲכֵי יָהּ.

וַיְהִי בְּגָרֵשׁ הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וְאֶת חַוָּה מִגַּן הָעֵדֶן עַל אָכְלָם מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת וַיַּעֲמֵד אֶת הַכְּרוּבִים לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ הַגַּן, נָפַל זִיק אֶחָד מִלַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת עַל קַן הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר בִּגְבִיע הַשּׁוֹשַׁנָּה וַתִּשְׂרְפֵהוּ בָאֵשׁ; וַתִּשָּׂרֵף גַּם הַצִּפּוֹר וַתַּעַל בְּלַהֶבֶת הַשָּׁמָיְמָה. אַךְ מֵאַחַת מִבֵּיצֶיהָ אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ נוֹלְדָה צִפּוֹר אַחַת חֲדָשָׁה, הִיא צִפּוֹר-הַחוֹל הַיְחִידָה בְּכָל הָאָרֶץ.

הַאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי הַצִּפּוֹר הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת תְּקַנֵּן בְּאֶרֶץ עֲרָב, וְכַעֲבֹר מֵאָה שָׁנָה לִימֵי חַיֶּיהָ תִּשְׂרֹף אֶת קִנָּה עָלֶיהָ בָאֵשׁ, וּמִבֵּיצָתָהּ הַבּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ תִּוָּלֵד עוֹד צִפּוֹר אַחַת יְחִידָה בַּתֵּבֵל.

אוּלָם בֶּאֱמֶת הַצִּפּוֹר הַזֹאת, הַמְּהִירָה כְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּפָה כְּגַוְנֵי הַקֶּשֶׁת וְהַנְעִימָה כְּשִׁירַת הַמַּלְאָכִים, תְּרַחֵף מִסָּבִיב לָנוּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל עֵת.

הָאֵם יוֹשֶׁבֶת אֵצֶל מִטַּת בְּנָהּ הַקָּטָן וּמְנַעֲנַעַת אוֹתוֹ וּמְזַמֶּרֶת לוֹ שִׁיר עֶרֶשׂ, וְלִמְרַאשׁוֹתֵי הַיֶּלֶד עוֹמֶדֶת הַצִּפּוֹר וּמְנִיעָה בָּאַוִּיר אֶת כְּנָפֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת, עַד כִּי זֵר זֹהַר יָאִיר מִסָּבִיב לְרֹאשׁ הַיֶּלֶד הַנִּרְדָּם. וְחָלַם אָז הַיֶּלֶד חֲלוֹמוֹת טוֹבִים וּנְעִימִים וּשְׁנָתוֹ תֶּעֱרַב לוֹ. הָאֻמְלָל הַמִּסְכֵּן יוֹשֵׁב בְּחֶדְרוֹ בָּדָד וְנֶעֱזָב וְיוֹדֵעַ מַחֲסוֹר כָּל הַיָּמִים, וְהִנֵּה בָאָה צִפּוֹר-הַחוֹל אֶל חַדְרוֹ וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אוֹר חָדָשׁ, אוֹר שֶׁמֶשׁ מֵאִיר, צִפְצוּף צִפֳּרִים עַלִּיזוֹת, וְנָתְנָה רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת, אָז יִשְׁכַּח הַמִּסְכֵּן אֶת יְגוֹנוֹ וְרָוַח לוֹ.

וְצִפּוֹר-הַחוֹל זוּ אֵינֶנָּה בְאֶרֶץ עֲרָב בִּלְבָד, כִּי עוֹבֶרֶת הִיא בְּכָל הָאָרֶץ מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ. הִיא מִתְעוֹפֶפֶת וּמַשְׁמִיעָה אֶת מַשַּׁק כְּנָפֶיהָ עַל שְׂדוֹת הַקֶּרַח אֲשֶׁר בְּלַפְּלַנְדִּיָּה; הִיא מְנַתֶּרֶת בֵּין הַפְּרָחִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים אֲשֶׁר יִפְרְחוּ בִּימֵי הַקַּיִץ הַקָּצֵר בִּגְרֶנְלַנְדִּיָּה; הִיא מְעוֹפֶפֶת בֵּין מִכְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּקָלִיפוֹרְנִיָּה; גַּם בְּמִכְרוֹת פַּחֲמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר בִּבְרִיטַנִּיָּה תִּשָּׁמַע הֶמְיַת כְּנָפֶיהָ הַנְּעִימָה. הִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי סִדּוּר הַתְּפִלָּה שֶׁל הָאִישׁ הַשּׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וּמְשַׂמַּחַת אֶת נַפְשׁוֹ וּמַשְׁכִּיחָה אוֹתוֹ אֵת כָּל עֲמָלוֹ.

הִיא תַעֲלֶה אֶת מֵי הַנָּהָר הַקָּדוֹשׁ גּוֹזָן וְהִטִּיפָה מֵהֶם רְסִיסִים עַל עֲלֵי פֶרַח הַלּוֹט, וְעֵינֵי בְּנוֹת הֹדוּ תֵאֹרְנָה בִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ.

צִפּוֹר-הַחוֹל! הַאִם לֹא תֵדְעוּ אֶת צִפּוֹר הָעֵדֶן? הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר קִנְנָה בְּכִנּוֹר דָּוִד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, וַתָּנַע בִּכְנָפֶיהָ וַתַּרְעֵשׁ אֶת מֵיתָרָיו; הִיא יָשְׁבָה עַל כָּתֵף שְׁלֹמֹה הֶחָכָם וַתָּשַׁר בְּאָזְנָיו אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים הַנִּפְלָא וְהַנִּשְׂגָּב; הִיא לָחֲשָׁה אֶת נְגִינוֹתֶיהָ גַּם בְּאָזְנֵי יְהוּדָה הַלֵּוִי.

צִפּוֹר הַחוֹל! בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תִּוָּלְדִי בָאֵשׁ וְתָמוּתִי בָאֵשׁ; אֶת צַלְמֵךְ יִרְאוּ בְּכָל אוּלַמֵּי קְצִינֵי הָעָם וַעֲשִׁירָיו, וְאַתְּ בְּעַצְמֵךְ בְּהִתְעוֹפְפֵךְ בָּדָד, הִנֵּךְ – אַךְ אַגָּדָה: “צִפּוֹר הַחוֹל אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ עֲרָב”.

בַּגַּן אֲשֶׁר בְּעֵדֶן, מִתַּחַת לְעַנְפֵי עֵץ הַחַיִּים, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר נוֹלַדְתְּ כַּשּׁוֹשַׁנָּה הָרִאשׁוֹנָה נְשָׁקֵךְ יוֹצֵר הַכֹּל וַיִּקְרָאֵךְ בְּשֵׁם – הַשִּׁירָה.



  1. הַחוֹל הואּ צִפּוֹר אַגָּדִית, בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים פֶנִיקְס (איוב כ'ט, י"ח).  ↩