לוגו
שמש ירח וכוכבים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

1    🔗

מִי זֶה הַמַּעֲלֶה עַם רָב מֵעֲשׂוֹת בַּחֹמֶר

וּמִפִּי אֵל נָתַן לָמוֹ חֹק דָּת וָאֹמֶר,

בַּעֲנַן סִינַי בַּקֹּדֶשׁ בַּעֲשַׁן אֵשׁ אוֹכֵלָה,

וּבְמַעֲטֵה אֱמוּנָה הֵלִיט חָכְמַת אֱלוֹהַּ,

כִּי לֹא יֶחְכַּם כָּל בֶּן־אָדָם לִרְאוֹת גָּבוֹהַּ2,

וַיֹּאמֶר לִמְאוֹר חָכְמָה וַתְּהִי אֵשׁ דָּת סֶלָֹה?


מקהלה    🔗

אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה3,

הֲלֹא הוּא בֶן־עַמְרָם וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משֶׁה!!


2    🔗

מִי זֶה בָא אַחֲרָיו וּמִשְׁנֶה תוֹרָה הוֹרָמוֹ,

מֵרֻבֵּי תוֹרוֹתָם תּוֹרָה אַחַת שָׂם לָמוֹ,

וּבְיָדוֹ הַחֲזָקָה4 אָסַף כֻּלָּם אֹהֶלָה,

וַיּוֹר לַנְּבוּכִים5 דַּעַת וַיּוֹרֵם חִצֵּהוּ,

וּלְהָצִיץ נָתַן לַמַּשְׂכִּיל מִתּוֹךְ סִפְרֵהוּ,

אוֹר הַחָכְמָה הַמִּתְחַפֵּשׂ בָּאֵשׁ דָּת סֶלָה?


מקהלה    🔗

אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,

הֲלֹא הוּא בֶן־מַיְימוֹן וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משִֶׁה!!


3    🔗

וּמִי זֶה עוֹד בָּא וַיַּרְא כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ6,

וַיַּנְחֵם בִּנְתִיבוֹת שָׁלוֹם7 אחֲרֵי כִּי תָעוּ,

שָׂם אוֹר לִנְתִיבָה8 וַיְהִי לָעִוֵּר עֵינָיִם,

הֵעִיר שַׁחַר9 הֵאִיר עֵין חוֹקֵר אֵל מִמַּעַל,

וַיּוֹכַח כִּי רוּחַ אָדָם הִיא אֶל עָל תָּעַל10,

וּבְעַד דָּת וֶאֱמוּנָה נִלְִחָם בִּירוּשָׁלָיִם11 ?


מקהלה    🔗

אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,

הֲלֹא בֵן לִמְנַחֵם הוּא וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משֶׁה!!


4    🔗

וּמִי זֶה כּוֹכָב דּוֹרֵךְ לָמוֹ מֵאִי הַיָּם12

וּכְשֶׁמֶשׁ יָנִיס צֵל, מֵהֶם הֵנִיס חֶרְפַּת דָּם13

אוֹר יִשְׁעוֹ רָב יוֹם יוֹם כַּיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ;

וַיַּשְלֵךְ בַּעֲדָם נַפְשׁוֹ גַּם הוֹנוֹ מִנֶּגֶד14

וַיַּעַט כַּמְּעִיל חֶסֶד, וּצְדָקָה כַּבֶּגֶד15,

וּלְחוֹתַם לִבּוֹ וּזְרוֹעוֹ16 שָׂם עִיר הַקֹּדֶשׁ17?


מקהלה    🔗

אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,

בֶּן־יוֹסֵף אֵלִיָּה הוּא וּשְׁמוֹ הֲלֹא – מֹשֶׁה18!!



  1. שמו של שיר זה במהדורת 1842 היה “שמש ירח וכוכב”. אד“ם הכהן שינה את שם השיר לאחר שהוסיף ‘כוכב’ נוסף, בית על משה מונטיפיורי (בית 4), במהדורות המאוחרות. הבית נוסף לאחר ביקורו המפורסם של משה מונטיפיורי בווילנה בשנת תר”ו (1846), שם נפגש עם חשובי הסופרים העבריים.  ↩

  2. ברוח הדעה המקובלת על הפילוסופים, שעל־ידי התורה נגלו גם לפשוטי אדם אמיתות נעלות שלא היו מגיעים אליהן בכוח שכלם.  ↩

  3. נושה – נרדף לשוכח.  ↩

  4. ובידו החזקה – רמז לספר ‘היד החזקה’ לרמב"ם. ונזכר גם משנה תורה.  ↩

  5. ויור לנבוכים – רמז לספר ‘מורה נבוכים’ לרמב"ם.  ↩

  6. לפי איכה ד, טז.  ↩

  7. ‘בנתיבות שלום’– רמז לספרו של משה מנדלסון ‘נתיבות השלום’, הוא ה‘ביאור’. הופיע בשלמות עם ‘אור לנתיבה’ בשנת 1783.  ↩

  8. אור לנתיבה – רמז למבוא ל‘ביאור’. המבוא נקרא ‘אור לנתיבה’ (1783).  ↩

  9. העיר שחר – רמז לספרו של משה מנדלסון ‘מועדי שחר’ (מורגענשטערן – 1785), שעניינו הדאיזם וההתנגדות לתורת שפינוזה.  ↩

  10. אל על תעל – רמז לספרו של מנדלסון ‘פיידון’ (1767), על הישארות הנפש.  ↩

  11. ירושלים – רמז לספרו של מנדלסון ‘ירושלים’ (1783), על מהות היהדות. אד"ם הכהן בעצמו צירף לשיר זה הערות זיהוי.  ↩

  12. בריטאניאה.  ↩

  13. עלילת דם.  ↩

  14. מעשה דמשק.  ↩

  15. פאראפראזה של הכתוב בישעיה נט, יז.  ↩

  16. לפי שיר השירים, ח, ו.  ↩

  17. ירושלים.  ↩

  18. מונטיפיורי.  ↩