– אֶת מִי אַתָּה אוֹהֵב בְּיוֹתֵר, אִישׁ זָר וּפֶלִאי? אֶת אָבִיךָ, אוֹ אִמְּךָ, אֶת אֲחוֹתְךָ אוֹ אָחִיךָ?

– אֵין לִי לֹא אָב וְלֹא אֵם, לֹא אָח וְלֹא אָחוֹת.

– אֶת מַכִּירֶיךָ וּמְיוּדָעֶיךָ?

– הִנְּכֶם מִשְׁתַּמְּשִׁים עַתָּה בְּמִלָּה, אֲשֶׁר פִּשְׁרָהּ נִסְתַּם מִמֶּנִּי עַד הַיּוֹם.

– אֶת אֶרֶץ-מוֹלַדְתְּךָ?

– לֹא אֵדַע בְּאֵיזוֹ מַעֲלַת-רֹחַב הִיא נִמְצֵאת.

– אֶת הַיֹּפִי?

– בְּכָל לִבִּי הָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתוֹ, לוּ הָיָה הַיֹּפִי אֱלֹהִי וּבֶן אַל-מָוֶת.

– אֶת הַזָּהָב?

– תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִיו כַּשִּׂנְאָה אֲשֶׁר תִּשְׂנְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים.

– אֲבָל הַגִּידָה: אֶת מָה אַתָּה אוֹהֵב, זָר וּפֶלִאי וְאִישׁ-חִידוֹת?

– אוֹהֵב אֲנִי אֶת הָעֲנָנִים… הָעֲנָנִים, הַמְרַחֲפִים וּמִתְעַלְּמִים וּנְמוֹגִים פֹּה וַהֲלוֹם… שָׁם בְּיַרְכְּתֵי הָאֹפֶק… אוֹתָם, אֶת עַנְנֵי הַפְּלָאוֹת אֲנִי אוֹהֵב!