לוגו
הָאֹשֶׁר
תרגום: שלמה טנאי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בַּחֲלוֹם הַמָּתוֹק, בְּלַיְלָה דּוֹמֵם

בָּאָה אֵלַי בְּעָצְמַת־קוֹסֵם,

בְּעָצְמַת־קוֹסֵם, אֲהוּבָתִי שֶׁלִּי,

הִיא בָּאָה אֵלַי אֶל תּוֹךְ חַדְרִי.


אַבִּיט בָּה, בְּחֶמְדַּת־הַתֹּאַר!

אַבִּיט בָּה, חִיּוּכָה מְלֵא נֹעַם,

חִיְּכָה עַד שֶׁלִּבִּי גָּאָה

וּבְעֹֹז סוֹעֵר דְּבָרִי נָבַע:


"כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, קְחִי הַכֹּל,

גַּם הַיָּקָר לִי, לָךְ הַכֹּל,

אִם עִמָּדֵךְ אוּכַל לִישֹֹֹֹֹׁן

מִשְּׁעַת־חֲצוֹת עַד אוֹר־רִאשׁוֹן".


תָּמְהָה בִּי בְּמַבָּט מוּזָר,

חָבִיב, כּוֹאֵב, נִלְבָּב, נִסְעָר,

וְלִי אָמְרָה אָז בַּת־הַחֵן:

“אֶת אָשְׁרְךָ, אָנָּא, לִי תֵּן!”


״אֶת כָּל חַיַּי, אֶת כָּל נְעוּרַי

בְּשִׂמְחָה לָךְ נָתַתִּי וְאָמַרְתִּי אַשְׁרַי,

נָתַתִּי לָךְ, נַעֲרָה בַּת־מַלְאָךְ

אַךְ מַלְכוּת־שָׁמַיִם לֹא אוּכַל לָתֵת לָךְ".


פֶּרֶץ דְּבָרַי מִפִּי מָהִיר,

וְהִיא יָפָה יוֹתֵר תַּזְהִיר

וְשׁוּב תֹּאמַר לִי בַּת־הַחֵן:

“אֶת אָשְׁרְךָ, אָנָּא, לִי תֵּן”!


דְּבָרָה רוֹעֵם לִי בְּאָזְנַי

מַשְׁלִיךְ יַם־אֵשׁ לְמַעֲמַקַּי

אֶל תַּחְתִּיּוֹת הַנְּשָׁמָה.

אֲנִי נֶחֱנָק. אֵין נּשִׁימָה.


הָיוּ אֵלֶּה מַלְאֲכֵי צְחוֹר

מְעֻטָּרִים בִּזְהַב־הָאוֹר;

עַתָּה עָלְתָה בִּסְעָרָה

כַּת שֵׁדוֹנִים כְּסוּפָה־שְׁחוֹרָה.


הֵם נֶאֶבְקוּ בַּמַּלְאָכִים;

גֵּרְשׁוּ שָׁם אֶת הַמַּלְאָכִים;

אַךְ לְבַסוֹף גַּם הַשְּׁחוֹרָה

בְּעַרְפִלִּים הִתְפּוֹרְרָה.


וַאֲנִי רָצִיתִי לְהִמּוֹג בְּתַּאֲוָה,

בִּזּרוֹעוֹתַי אֲהוּבָתִי הַיְפֵהפִיָּה,

נִצְמֶדֶת בִּי כְּאַיָּלָה

אֲבָל בּוֹכָה בְּמַר קוֹלָהּ.


אֲהוּבָתִי בּוֹכָה, אֲנִי יוֹדֵעַ הַסִּבָּה שֶׁלָּהּ.

בְּלִי אֹמֶר אֲנַשֵּׁק פֶּה־שׁוֹשַׁנִּים שֶׁלָּהּ.

"הַפְסִיקִי מַבּוּל־דְּמָעוֹת יַקִּירָתִי

וְהִתְמַסְּרִי לְלַהַט אַהֲבָתִי!


וְהִתְמַסְּרִי לְלַהַט אַהֲבָתִי –"

לּפֶתַי בִּי קָפָא דָמִי;

וּבַתַּחְתִּית הַַחַלְחָלָה תֵהוֹם

וְּבְפִהוּק שָׁם נִפְתְּחָה תְהוֹם.


וְיוֹצֵאת מִן הַתְּהוֹם הַשְּׁחוֹרָה

הַכַּת הַשְּׁחוֹרָה – אֲהוּבָתִי מַחֲוִירָה!

מִזְּרוֹעוֹתַי נֶעֶלְמָה אֲהוּבָתִי

נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד שָׁם לְבַדִּי.


רוֹקְדִים סְבִיבִי סְחוֹר־סְחוֹר

כֹּה מוּזָרִים בְּנֵי כַּת־הַשְּׁחוֹר,

וּמִתְקָרְבִים וּמִישֶׁהוּ יָדַי לוֹכֵד

וּצְחוֹק צוֹרֵם שֶׁל לַעַג מְהַדְהֵד.


וְנַעֲשָׂה הַמַּעְגָּל עוֹד צַר וְצַר

וּמְהַמְהֶמֶת כָּל הָעֵת זַוְעַת־הַמַּאֲמָר:

"אֶת אָשְׁרְךְ מָסַרְתָּ בֶּן־אָדָם

עַל כֵּן אַתָּה שֶׁלָּנוּ לְעוֹלָם!"