לוגו
חַג הַנִּשּׂוּאִין
תרגום: שלמה טנאי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כְּבָר יֵשׁ לְךָ מֹהַר וּמָה עוֹד תְּפַקְפֵּק?

בָּחוּר אֲפֵל־יֵצֶר, עוֹד יֵשׁ לְךָ סָפֵק?

בְּחַדְרִי אֵשֵׁב וְרוּחִי כְּבָר קְצָרָה

קְרֵבָה שְׁעַת־חֲצוֹת – רַק הַכַּלָּה חֲסֵרָה.


מִבֵּית־הֶעָלְמִין מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת חִיל; –

הָרוּחוֹת! הַרְאִיתֶן אֶת כַּלָּתִי בַּשְׁבִיל?

מַסֵּכוֹת חִוְרוֹת שָׁם חוֹשְפוֹת אֶת פְּנֵיהֶן

מִשְׁתַּחֲווֹת סְבִיבִי בְּגִּחוּךְ, נָדוֹת: “כֵּן!”.


גַּלֵּה כְּבָר, בְּפִיךָ בְּשׂוֹרָה חֲשוּבָה

הַבַּרְנָשׁ הַשָּׁחוֹר בִּלְבוּשׁ־לֶהָבָה?

"הַחֶבְרָה הַנִּכְבֶּדֶת תַּגִּיעַ, הִכּוֹן,

הִיא נוֹסַעַת לְכָאן רְתוּמָה לִדְרָקוֹן".


בַּרְנָשוֹן אָפֹר וְחָבִיב מַה חֶפְצְךָ?

מוֹרִי הַמֵּת, לְכָאן מַה הֵבִיא אוֹתְךָ?

הוּא זוֹרֵק בִּי דּוּמָם מַבָּט קוֹדֵר

מֵנִיעַ רֹאשׁוֹ, מִסְתּוֹבֵב וְחוֹזֵר.


מָה הַבָּחוּר הַשָּׂעִיר מְכַשְׁכֵּש וּמְיַבֵּב?

וְַעל מָה עֵין חָתוּל־שָׁחוֹר בְּהִירָה תְּהַבְהֵב?

מַה צּוֹרְחוֹת הַנָּשִׁים בִּשְׂעָרָן הַמְעוֹפֵף?

וּמַדּוּעַ מֵינַקְתִּי לִי שִׁיר־עֶרֶשׂ תְּלַבֵּב?


עִם שִׁירֵךְ שְׁבִי בַּבַּיִת, גְּבֶרֶת מֵינֶקֶת

שִׁירַת נוּמָה־נוּמָה כְּבָר כָּל כָּךְ מְרֻחֶקֶת;

הַיּוֹם כְּבָר אָחֹג אֶת חַג נִשּׂוּאַי,

רְאִי, אוֹרְחִים נִלְבָּבִים בָּאִים אֵלַי.


רְאִי! אֲדוֹנִים, זֶה אַבִּירִי מִצִּדְכֶם!

בִּמְקוֹם מִגְבָּעוֹת, אַתֶּם נוֹשְׂאִים בַּיָּד אֶת רָאשֵׁיכֶם!

מְפֻרְכְּסֵי־רַגְלַיִם בְּמַדֵּי הַגַּרְדּוֹם,

הָרוּחַ שְׁלֵּוָה, כֹּה אֵחַרְתֶּם הַיּוֹם?


אָז בָּאָה גַּם אִמָּא־קְּנֵה־מַטְאֲטֵא הַזְּקֵנָה.

כֵּן בְּנֵךְ אֲנִי, אִמָּא, בָּרְכִינִי, אָנָּא.

רוֹעֲדוֹת הַשְּׂפָתַיִם בַּפָּנִים הַחִוְרִים,

”לָנֶצַח, אָמֵן!" נִשְׁמָעִים הַדְּבָרִים.


תְּרֵיסַר מוּזִיקָאִים כְּחוּשֵׁי־רוּחַ בַּדֶּלֶת

אַחֲרֵיהֶם כַּנֶּרֶת עִוֶּרֶת כּוֹשֶׁלֶת,

וְהִנֵּה הַבַּדְחָן, בִּמְעִיל מְטֻלָּא מִתְעַטֵּף,

אֶת הַקַּבְּרָן הוּא סוֹחֵב עַל הַכָּתֵף.


מְחוֹלְלוֹת תְּרֵיסַר בְּתוּלוֹת־מִנְזָר פְּנִימָה:

הַסַּרְסְּוּרִית הַפּוֹזֶלֶת מוֹבִילָה קָדִימָה.

וְאַחֲרֵיהֶן תְּרֵיסַר כְּמָרִים בַּעֲלֵי־תַּאֲוָה

שׁוֹרְקִים שִׁיר־קָלוֹן בְּנִימַת הַכְּנֵסִיָּה.


סוֹחֵר־הַגְּרוּטָאוֹת, אַל תִּצְעַק עַד תַַּּּּכְחִיל.

פַּרְוָתְךָ בְּאֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם לִי לֹֹא תּוֹעִיל;

שָׁם מַסִּיקִים חִנָּם שָׁנִים עַל שָׁנִים

וּבִמְקוֹם עֵץ – בְּעַצְמוֹת נְסִיכִים וְקַבְּצָנִים.


נַעֲרוֹת הַפְּרָחִים גִּבְּנוֹת וַעֲקֻמּוֹת

בַּחֶדֶר עַל הָרֹאשׁ הֵן קוֹפְצוֹת וּמִתְגַּלְְגְּלוֹת.

אַתֶּם פְּנֵי יַנְשׁוּף וְעַצְמוֹת הֶחָגָב,

הַי! הַפְסִיקוּ אֶת נְקִישַׁת הַצְּלָעוֹת וְהַגַּב!


הֻתַּר הָרֶסֶן בְּכָל הַגֵּיהִנּוֹם,

מִתְרַבֶּה הַקָּהָל, הוּא יִרְעַם וְיִנְהֹם,

שׁוֹֹמְעִים אֲפִלּוּ אֶת וַלְס הַקְּלָלָה, –

שֶׁקֶט שָׁם, שֶׁקֶט – כְּבָר בָּאָה הַכַּלָּה.


שֶׁקֶט, אֲסַפְסוּף, אוֹ הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן!

אֶת מִלּוֹתַי שֶׁלִּי, בְּקֹשִׁי אֶשְׁמַע קוֹלָן, –

אַי, הַאִם לֹא כִּרְכָּרָה אֵלֵינוּ תְּטַרְטֵר?

הַטַּבָּחִית אַיֵּךְ? הַשַּׁעַר פִּתְחִי מַהֵר!


בְּרוּכָה הַבָּאָה, אֲהוּבָתִי; וְאֵיךְ אַתְּ, אוֹצָרִי?

בָּרוּךְ הַבָּא הַכֹּמֶר, וְשֵׁב נָא בִּתְחוּמִי.

אֲדוֹן כֹּמֶר בַּעַל רַגְלֵי־הַסּוּס וְהַזָּנָב

כֻּלִי מָכוּר לְשֵׁרוּתְךָ, בְּכָל יִרְאַת־כָּבוֹד, הָאָב!


כַּלָּתִי, לָמָּה דּוֹמֶמֶת וְחִוֶּרֶת אַתְּ כָּעֵת?

הַכֹּמֶר אֶל טֶקֶס הַנִּשּׂוּאִין הִנֵּה צוֹעֵד;

אֲנִי מְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ, בְּדָמִים כְּבֵדִים,

אַךְ לְמַעַן תִּהְיִי שֶׁלִּי, זֶה מִשְׂחַק יְלָדִים.


כִּרְעִי, כַּלָּתִי, לְצִדִּי עַל בִּרְכַּיִם!

הִיא כּוֹרַעַת, צוֹנַחַת – הוֹי, אֹשֶׁר־שָׁמַיִם!

אֶל לִִבִּי, לְחָזִי הַגּוֹאֶה צוֹנַחַת הַכַּלָּה,

אֲנִי מְחַבְּקָה בְּתַאֲוַת־חַלְחָלָה.


תַּלְתַלֵּי־הַזָּהָב עוֹטְרִים אֶת שְׁנֵינוּ בְּגַּלִּים:

לֵב אֶל לֵב לִבּוֹתֵינוּ יַחְדָּו פּוֹעֲמִים.

פּוֹעֲמִים מִתַּאֲוָה וּמַכְאוֹב הַשְּׁנַיִם

וְרוֹחֲפִים לְּמַעְלָה אֶל מְרוֹמֵי הַשָּמַיִם.


הַלְּבָבוֹת שׂוֹחִים בְּתוֹךְ יַם הַשִּׂמְחָה

שָׂם בִּמְרוֹם קְדֻשַּּת אֱלֹהֵי הַבְּרָכָה;

אַךְ עַל הָרָאשִׁים, כְּאֵימִים וְאֵשׁ־עַד

הַגֵּיהִנוֹם הִנִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּד.


זֶהוּ בְּנוֹ הָאָפֵל שֶׁל הַלֵּיל

שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לְכֹמֶר מְבָרֵךְ־מִתְפַּלֵּל;

מִסֵּפֶר הַדָּם הַפְּסוּקִים הוּא דָּלָה,

תְּפִלָּתוֹ, – גִּדּוּף, בִּרְכָתוֹ, – קְלָלָה.


גּוֹנַחַת, לוֹחֶשֶׁת בְּטֵרוּף זְעָמִים,

אֶנְקַת מִשְׁבָּרִים כְּמַפַּל רְעָמִים.

לְפֶתַע אֵשׁ כְּחַלְחַלָּה מִזְדַּהֶרֶת,

“לָנֶצַח, אָמֵן” הָאִמָּא אוֹמֶרֶת.