א    🔗

לַיְלָה בָהִיר. נִיר שֶׁל שֶׁלֶג

עַד אֳפָקִים יִשְׂתָּרֵעַ.

מִמְּרוֹם תְּכֵלֶת חַסְרַת כּוֹכָב

צוֹפֶה סַהַר דֹּם, תָּמֵהַּ.

פְּנִינִים נוֹצְצִים מִסָּבִיב,

לֹא כִּי גִצֵּי־אֵשׁ שׁוֹבָבִים,

קוֹרְצִים, שׁוֹאֲגִים עֵת רֶגֶל

תִּגַּע בָּם, אַךְ אֵינָם כָּבִים.

וַדַּאי עָלָה מִי בִּגְנֵבָה

אֶל הַשְּׁחָקִים וַעֲשָׁקָם,

קָטַף חֶרֶשׁ כּוֹכְבֵי־זְהָבָם

וְעַל פְּנֵי הָאָרֶץ זְרָקָם.

וּבַפִּנּוֹת נָמוּ כְּרוּבִים

עֵת הַגַּנָּב יָדוֹ נָטָה.

בָּרוּךְ תִּהְיֶה, שׁוֹדֵד נוֹעָז,

גּוֹנֵב רוֹם וּמַעֲנִיק מָטָּה!

ב    🔗

טוֹב, הַלַּיְלָה מְלֵא שִׁגָּעוֹן!

אֶהְיֶה יֶלֶד שׁוֹבָב רוֹקֵד,

אֶבְעַט שֶׁלֶג מוּל הַלְּבָנָה,

יִפֹּל סְבִיבִי נוֹצֵץ, יוֹקֵד.

טוֹב הֱיוֹת בְּלֵיל זֶה יֶלֶד!

תּוֹךְ הַשֶּׁלֶג אֶתְגַּלְגֵּלָה

עַד כָּל גּוּפִי רְצוּף כּוֹכָבִים

יַז נְגוֹהוֹת בָּאֲפֵלָה.

וְהַלְּבָנָה בִּמְרוֹם תְּכֶלְתָּהּ

תַּעֲמֹד תַּבִּיט כְּמוֹ נִדְהָמָה:

אֵיזֶה מַלְאָךְ קָטָן לְבַנְבַּן

רוֹקֵד שָׁם עַל פְּנֵי אֲדָמָה?

ג    🔗

בָּאתִי בַּעֲבִי הַחוֹרְשָׁה,

עֵצִים רָמִים קוֹפְאִים תַּחְתָּם.

עוֹטֵי לֹבֶן הֵם כְּמוֹ מֵתִים

מִכַּף רַגְלָם עַד פַּדַּחְתָּם.

נִדְמֶה לִי, הֵם צוֹפִים רוֹגְזִים:

מַה לְּסַקְרָן זֶה בֵינֵינוּ?

מַה לְּזֶה הַחַי לְבוּשׁ שְׁחוֹרִים

תּוֹךְ לַבְנוּנִית מַמְלַכְתֵּנוּ?

שֶׁלֶג חוֹרֵק תַּחַת רַגְלַי.

מִבֵּין סִבְכֵי עֵצִים גְּבוֹהִים

צוֹנְחוֹת חֶרֶשׁ פִּסּוֹת סַהַר

וּמְשַׂחֲקוֹת בְּמַחֲבוֹאִים.

דְּמָמָה, דְּמָמָה צְחוֹרָה…פִּתְאֹם

שָׁרַק רוּחַ בֵּין אִילָנוֹת,

וּבַחוֹרְשָׁה קָמָה מְבוּכָה,

רוֹעֲדוֹת טַלִּיּוֹת לְבָנוֹת…

אוֹר וָצֵל מִתְלַכְּדִים יַחַד,

קִרְעֵי טַלִּית עוֹבְרִים, עָפִים,

וּמִתְנַפְּצִים נָגְהֵי סַהַר –

כָּל הַיַּעַר קַלַּחַת־כְּשָׁפִים.

שָׁר הָרוּחַ, שָׁר וּבוֹחֵשׁ

אֶת הַסִּיר בִּמְהִירוּת־פְּלָאִים,

וּמִתְרוֹצְצוֹת נְגוֹהוֹת

עַד לְעַוֵּר הָעֵינָיִם. –

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמְּבוּכָה?

שָׁלשׁ נְעָרוֹת דַּקּוֹת עוֹלוֹת,

שְׁלוּבוֹת־זְרוֹעַ, שְׁווֹת צְעָדִים, –

כָּכָה יוֹצְאוֹת הֵן בִּמְחוֹלוֹת.

צַחוֹת־עוֹר וּכְחֻלּוֹת־עַיִן,

שְׁחוֹר הַלַּיְלָה שְׁחוֹר שְׂעָרָן,

גְּלִימַת־שֶׁלֶג זַכָּה שְׁקוּפָה

מִתְרַפֶּקֶת עַל רֹךְ בְּשָׂרָן.

גְּלִימַת־שֶׁלֶג לְאוֹר סַהַר

בִּשְׁלַל גִּצֵּי־צְבָעִים קוֹרְנָה, –

שְׁלוּבוֹת־זְרוֹעַ, שְׁווֹת צְעָדִים,

כֹּה תְּחוֹלֵלְנָה וְתָשַׁרְנָה:

שַׁךְ הָרוּחַ וְלִמְנוּחַת

פְּלָאָיו אַט אַט שָׁב הַיַּעַר;

וּמִבֵּין בַּדֵּי הָאִילָנוֹת

צָנְחוּ פִּסּוֹת סַהַר.

פֹּה וָשָׁם מִתְנוֹדֵד אִילָן,

סָח בִּתְמִיהָה אֶל עֲמִיתוֹ:

רוּחַ בָּא וְתָלַשׁ מֶנּוּ

צִיצִיּוֹת טַלִּיתוֹ.

שַׁךְ הָרוּחַ וְנָגוֹזוּ

בְּנוֹת־הַשֶּׁלֶג הָעֲדִינוֹת,

אַךְ מִמֶּרְחָק אוֹ מִתּוֹכִי

יַעַל הֵד עוֹד, הֵד הַנְּגִינוֹת.

שבט תרע"ד