א    🔗

כָּל הַיּוֹם הָיָה שִׁיר שֶׁהָנְגַּן בִּצְבָעִים,

מִנִּי עֹמֶק שֶׁל כָּחוֹל דֶּרֶךְ בַּהַט וָשֵׁשׁ,

עַד אָפֹר, עַד יָרֹק – כָּל קִפְלֵי הַמְּנִיפָה

בָּהּ נֵצַח מַסְתִּיר אֶת עֵינָיו וּמְגַשֵׁשׁ.

הַצְּבָעִים – אוֹרְלוֹגִין הַמְּרוֹמִים. מָה הַצֶּבֵע

כָּעֵת? אֲדַמְדַּם בָּאֳפָקִים, וּמִתַּחַת

מַרְצֶפֶת עָבִים אַפְרוּרִית וּקְמוּרָה

עַד נִדְמֶה שָׁם עוֹלָם כְּגֻלְגֹלֶת קֵרַחַת,

כְּמוֹ הַמֹּחַ עַצְמוֹ עַל קְמָטָיו וַחֲרִיצָיו

תּוֹךְ נֵזֶר דָּלִיל שֶׁל קְוֻצּוֹת דּוֹלְקוֹת;

וְהַמָּטוֹס הוּא הָגִיג שֶׁפָּרַח מֵהַמֹּחַ.

עוֹד שָׁעוֹת עַד יָשׁוּב הֶהָגִיג וְיִשְׁקֹט.

ב    🔗

עוֹד פֹּרְסָה הַמַּפָּה הַצְּחֹרָה עַל שֻׁלְחָן

לְחַג הַבַּרְזֶל שֶׁהִשִּׂיג הַמִּשְׁאֶלֶת,

עוֹד אָרַגְתִּי זְמִירוֹת לְאָדָם, וּפִתְאֹם –

מַשֶּׁהוּ לֹא נוֹדַע… הַמְּכוֹנָה מְקֻלְקֶלֶת.

וְלַהֲטֵי הַמַּדְחֵף לִפְנֵי רֶגַע עוֹד שָׁרוּ

טְמוּנִים בְּתוֹךְ קֶשֶׁת-זָהָב סְחַרְחֶרֶת,

הִזְדַּקְּרוּ בַּדִּמְדּוּם אֲפֵלוֹת לְלֹא יֵשַׁע

כְּהָיוּ צְלוּב כָּבֵד עַל כְּפוּף גַּב וּשְׁבוּר מֶרֶד.

ג    🔗

וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל כְּבָזָק הִצְטַנַּחְנוּ

אֶל חֵיק אֲדָמָה, וָאֲחַבְּקֶנָּה מְאֹד;

הִיא הָיְתָה עֲטוּרָה בְּכָל זְהַב אוֹרוֹתֶיהָ

כְּעַפְרוֹת כּוֹכְבֵי שַׁחַק בְּלֵיל כֻּלּוֹ הוֹד.

וְרַגְלַי עֵת בֵּרְכוּ עַל מַגַּע הַקַּרְקַע

הִצְלַפְתִּי מַבָּט לַמָּטוֹס, וְנִדְמֶה לִי:

כְּרוּבִי-בַּרְזִלִּי צָלַע עַל יָרֵךְ

כְּיַעֲקֹב לְאַחַר פְּגִישָׁתוֹ עִם הַפֶּלִאי.