אַרְנֶבֶת וְשׁוּעָל גָּרוּ בַּיַּעַר, שְׁכֵנִים הָיוּ. הַשּׁוּעָל בָּנָה לוֹ דִּירָה נָאָה, כֻּלָּהּ עֲשׂוּיָה קֶרַח, מַבְהִיקָה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָאַרְנֶבֶת – דִּירָתָהּ הָיְתָה קְטַנָּה וְצָרָה.
הֱיֵה הַשּׁוּעָל לוֹעֵג לָאַרְנֶבֶת וּמַרְגִּיז אוֹתָהּ:
– בֵּיתִי מָלֵא אוֹר וּבֵיתֵךְ – כַּלַּיְלָה שָׁחוֹר!
אַךְ הִנֵּה בָּא הַקַּיִץ. בֵּית הַקֶּרַח שֶׁל הַשּׁוּעָל נָמֵס וְהָיָה לְמַיִם. אָז בָּא הַשּׁוּעָל אֶל הָאַרְנֶבֶת וְהֵחֵל מִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ:
– אַרְנֶבֶת, אַרְנֶבֶת, טוֹבָה אַתְּ מְאֹד, תְּנִי לִי לָבוֹא אֶל חֲצֵרֵךְ לְפָחוֹת.
– לֹא, שׁוּעָל, לֹא אֶתֵּן. לָמָּה הִרְגַּזְתָּ אוֹתִי תָּמִיד?
אַךְ הַשּׁוּעָל הוֹסִיף לְהִתְחַנֵּן וְהָאַרְנֶבֶת נָתְנָה לוֹ לִשְׁכַּב בֶּחָצֵר.
עָבַר יוֹם אֶחָד וְהַשּׁוּעָל שׁוּב מְבַקֵּשׁ:
– אַרְנֶבֶת, אַרְנֶבֶת, טוֹבָה אַתְּ מְאֹד, תְּנִי לִי לָבוֹא אֶל בֵּיתֵךְ לְפָחוֹת.
– לֹא, שׁוּעָל, לֹא אֶתֵּן. לָמָּה הִרְגַּזְתָּ אוֹתִי?
הוֹסִיף הַשּׁוּעָל לְבַקֵּשׁ וְהָאַרְנֶבֶת נָתְנָה לוֹ לָשֶׁבֶת בְּבֵיתָהּ.
יוֹשֵׁב לוֹ הַשּׁוּעָל עַל הַסַּפְסָל וְהָאַרְנֶבֶת עַל הַסַּפָּה.
קָם הַשּׁוּעָל וְאָמַר:
– אַרְנֶבֶת, אַרְנֶבֶת קַלַּת־הָרַגְלַיִם תְּנִי גַם לִי לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה.
– לֹא, לֹא אֶתֵּן, שׁוּעָל. לָמָּה הִרְגַּזְתָּ אוֹתִי?
אַךְ הַשּׁוּעָל הוֹסִיף לְבַקֵּשׁ וְהָאַרְנֶבֶת הִסְכִּימָה.
עָבַר עוֹד יוֹם אֶחָד וְהִנֵּה הֵחֵל הַשּׁוּעָל לִצְעֹק:
– לְכִי לָךְ מִכָּאן, אַרְנֶבֶת, לְכִי לָךְ מִכָּאן! – וְכָךְ גֵרֵשׁ אוֹתָהּ.
יוֹשֶׁבֶת לָהּ הָאַרְנֶבֶת וּבוֹכָה וְאֶת דִּמְעוֹתֶיהָ בְּכַפָהּ הִיא מוֹחָה.
רְאוּ אוֹתָהּ הַכְּלָבִים וְשָׁאֲלוּ:
– מַדּוּעַ בּוֹכָה אַתְּ, אַרְנֶבֶת?
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה? – אָמְרָה – הָיָה לִי בַּיִת קָט וְלַשּׁוּעָל – בֵּית־קֶרַח. בָּא הַקַּיִץ וּבֵיתוֹ הָיָה לְמַיִם. בִּקֵּשׁ אוֹתִי הַשּׁוּעָל כָּל הַיּוֹם וּבְבֵיתִי נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם. פִּתְאֹם קָם – וְגֵרֵשׁ אוֹתִי מִשָּׁם.
– אַל תִּבְכִּי, אַרְנֶבֶת, – אָמְרוּ הַכְּלָבִים – הִנֵּה נְגָרֵשׁ אֶת הַשּׁוּעָל מִבֵּיתֵךְ.
נִגְּשׁוּ הַכְּלָבִים אֵל הַדֶּלֶת:
– הַב־הַב־הָב! צֵא, שׁוּעָל, צֵא מִכָּאן!
– וְהַשּׁוּעָל קוֹרֵא:
– הִנֵּה אֶקְפֹּץ וַאֲזַנֵּק – אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם אֲפָרֵק!
נִבְהֲלוּ הַכְּלָבִים וּבָרְחוּ. בּוֹכָה הָאַרְנֶבֶת וּבוֹכָה וְאֶת דִּמְעוֹתֶיהָ הִיא מוֹחָה.
רָאָה אוֹתָהּ הַזְּאֵב וְשָׁאַל:
– מַדּוּעַ בּוֹכָה אַתְּ, אַרְנֶבֶת?
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה? הָיָה לִי בַּיִת וְלַשּׁוּעָל – בֵּית־קֶרַח. בָּא הַקַּיִץ וּבֵיתוֹ הָיָה לְמַיִם.
בִּקֵּשׁ אוֹתִי הַשּׁוּעָל כָּל הַיּוֹם וּבְבֵיתִי נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם. פִּתְאֹם הוּא קָם – וְגֵרֵשׁ אוֹתִי מִשָּׁם.
– אַל תִּבְכִּי, אַרְנֶבֶת. הִנֵּה אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ.
נִגַּשׁ הַזְּאֵב אֶל הַדֶּלֶת: – אוּה־אוּה־אוּה, צֵא, שׁוּעָל, צֵא מִכָּאן. – וְהַשּׁוּעָל שׁוֹמֵעַ וְקוֹרֵא: – הִנֵּה אֶקְפֹּץ וַאֲזַנֵּק,
אֶת עַצְמוֹתֶיךָ אֲרַסֵּק. – נִבְהַל הַזְּאֵב וּבָרַח. בּוֹכָה הָאַרְנֶבֶת וּבוֹכָה, דִּמְעוֹתֶיהָ הִיא מוֹחָה.
רָאָה אוֹתָהּ הַדֹּב וְשָׁאַל:
– מַדּוּעַ בּוֹכָה אַתְּ, אַרְנֶבֶת?
– אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה? – אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת – הָיָה לִי בַּיִת קָט וְלַשּׁוּעָל – בֵּית קֶרַח. בָּא הַקַּיִץ וּבֵיתוֹ הָיָה לְמַיִם. בִּקֵּשׁ אוֹתִי הַשּׁוּעָל כָּל הַיּוֹם וּבְבֵיתִי נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם. פִּתְאֹם הוּא קָם – וְגֵרֵשׁ אוֹתִי מִשָּׁם.
– אַל תִּבְכִּי, אַרְנֶבֶת. הִנֵּה אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ.
– לֹא תְּגָרְשֵׁהוּ, דֻּבִּי־דֹב. הַכְּלָבִים נִסּוּ – וְלֹא יָכְלוּ, הַזְּאֵב נִסָּה – וְלֹא יָכֹל. וְגַם אַתָּה לֹא תוּכַל לְגָרֵשׁ אֶת הַשּׁוּעָל.
– לֹא, גָּרֵשׁ אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ. נִכְנַס הַדֹּב לַחֶדֶר:
– בּוּ־בּוּ־בּוּ! צֵא, שׁוּעָל, צֵא מִכָּאן!
– וְהַשּׁוּעָל קוֹרֵא:
– הִנֵּה אֶקְפֹּץ וַאֲזַנֵּק, אֶת עַצְמוֹתֶיךָ אֲפָרֵק!
נִבְהַל הַדֹּב וּבָרַח. בּוֹכָה הָאַרְנֶבֶת וּבוֹכָה, דִּמְעוֹתֶיהָ הִיא מוֹחָה
עָבַר הַתַּרְנְגֹל:
– מַדּוּעַ בּוֹכָה אַתְּ, אַרְנֶבֶת?
סִפְּרָה הָאַרְנֶבֶת לַתַּרְנְגֹל אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הַשּׁוּעָל.
וְהַתַּרְנְגֹל אוֹמֵר לָהּ:
– אַל תִּבְכִּי, אַרְנֶבֶת. אֲנִי אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ
– לֹא, תַּרְנְגֹלִי הַטּוֹב. לֹא תְגָרְשׁוֹ. הַכְּלָבִים נִסּוּ – וְלֹא יָכְלוּ. נִסָּה הַזְּאֵב, נִסָּה הַדֹּב – וְלֹא יָכְלוּ. וְגַם אַתָּה לֹא תוּכַל.
לֹא, אֲנִי אוּכַל!
וְהַתַּרְנְגֹל נִכְנַס לַחֶדֶר וְקָרָא: – קוּ־קוּ־רִי־קוּ! לִי יֵשׁ מַקּוֹר, כַּרְבָּלְתִּי – מַשּׂוֹר, בָּרַגְלַיִם – צִפָּרְנַיִם, בִּכְנָפַי – מַגָּל. בְּרַח לְךָ, שׁוּעָל!
– אֲנִי הוֹלֵךְ! – קָרָא הַשּׁוּעָל.
וְהַתַּרְנְגֹל חוֹזֵר:
– קוּ־קוּ־רִי־קוּ! לִי יֵשׁ מַקּוֹר, כַּרְבָּלְתִּי – מַשּׂוֹר! בָּרַגְלַיִם – צִפָּרְנַיִם, בִּכְנָפַי – מַגָּל. בְּרַח לְךָ, שׁוּעָל… נִבְהַל הַשּׁוּעָל וּבָרַח.
וְהָאַרְנֶבֶת עִם הַתַּרְנְגֹל נִכְנְסוּ לַדִּירָה וּמֵאָז הֵם חַיִּים בָּהּ יַחַד בְּשָׁלוֹם.