לוגו
גְּלִילֵי־עָשָׁן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

עַל הַדֶּשֶׁא אֲנִי מִתְפַּרְקֵד,

וּפָנַי לַשְּׁחָקִים הַמְקַטְּרִים,

שְׁבִיבִים מְנַתְּזִים בְּעֵינַי,

וּסְבִיבִי הַטְּרָפִים מְנַתְּרִים.

עַל סְבִיבִי מְנַתְּרִים הַטְּרָפִים,

בִּפְקֻדַּת שַׂר־אֱלוּל הַדּוֹמֵם,

נִרְתָּעִים מִשּׂוֹכָם בְּרִשְׁרוּשׁ,

וְנוֹפְלִים בְּשִׁירָם הַשּׁוֹמֵם.

וְנִמְלָא הָאֲוִיר בְּרֵיחוֹת

חֲרִיפִים שֶׁל צְמָחִים נִכְמָשִׁים

וּמְהַלֵּךְ בַּשָּׁדוֹת שַׂר־אֱלוּל

וּמַשִּׁיב רוּחוֹתָיו הַקָּשִׁים.

וְצוֹנֵן כֹּה הַלֵּיל וְשָׁלֵו,

וְתִרְעַד פֹּה נִימָה נִסְתָּרָה.

מִמֶּרְחָק מַגִּיעָה אֵי־שִׁירָה:

שָׁם עַלְמָה מִתְגַּעְגַּעַת שָׁרָה.

וְצוֹנֵן כֹּה הַלֵּיל וְשָׁלֵו,

וְעָבִים נִפְתָּלִים וּנְמוֹגִים,

אִילָנוֹת לְאוֹרַת הַלְּבָנָה

מִתְקַפְּלִים אֶל תּוֹכָם וְהוֹגִים…


 

ב    🔗

וַאֲנִי וְכַלְבִּי בַּדֶּשֶׁא.

יְעָטָנוּ עֵץ בַּצֵּל…

בִּלְהָטָיו עוֹשֶׂה הַלֵּיל,

וַאֲנִי וְכַלְבִּי בַּדֶּשֶׁא.

לֵיל־אֱלוּל כָּל כָּךְ עָגוּם,

וּמְהַרְהֵר אֶת הִרְהוּרָיו,

וְנוּגִים זַהֲרוּרָיו, –

לֵיל־אֱלוּל כָּל כָּךְ עָגוּם,

וְיֶחֱזֶה מַחְזוֹת עָבָר,

וְרוֹקֵם רִקְמַת פְּלָאָיו,

וְחוֹזֵר שִׁיר־הַזָּהָב,

וְיֶחֱזֶה מַחְזוֹת עָבָר,

וְהִכְנִיס בִּי זֶה הַלַּיְלָה

צְלָלָיו, זַעֲזוּעָיו,

הִרְהוּרָיו וְגַעְגּוּעָיו

אָז הִכְנִיס בִּי זֶה הַלַּיְלָה…


 

ג    🔗

עָצֵב אֲנִי, כַּלְבִּי,

אֶת מִקְטַרְתִּי אַדְלִיק,

עָשָׁן כִּי אֲגַלְגֵּל,

אוּלַי עָצְבִּי אָפִיג.


בַּדֶּשֶׁא הַנּוֹבֵל

אֲנִי רַק עִם כַּלְבִּי,

שַׁלְוַת נַפְשִׁי נוּגָה,

לֹא יִתְעוֹרֵר גַּל בִּי…

שַׁלְוַת נַפְשִׁי נוּגָה, מְכֻנֶּסֶת אֶל תּוֹכָהּ

נַפְשִׁי הַנַּהֲלָאָה,

כְּטֶרֶף עַל שׂוֹכָה –

שׁוֹקְטָה עַל חֲלוֹמָהּ,

חֲלוֹם אֱלוּל עָיֵף,

חֲלוֹם עָלִים נוֹשְׁרִים

עֲלֵי לֵבָב דּוֹאֵב…

עָצֵב אֲנִי, כַּלְבִּי,

אֶת מִקְטַרְתִּי אַדְלִיק,

עָשָׁן כִּי אֲגַלְגֵּל

אוּלַי עָצְבִּי אָפִיג.


 

ד    🔗

הַלַּיְלָה הִתְרַשַּׁף,

וְרוּחַ קַר נָשַׁב –

וּפָג מִיָּד עָצְבִּי.

צִנַּת אֱלוּל סָחְרָה,

וְאֶת רֹאשִׁי כָּרְכָה –

וּפָג מִיָּד עָצְבִּי.

שָׁמַעְתִּי אָז בִּפְנִים

נַפְשִׁי קוֹל אֱלֹהִים,

נָגַע בִּי דְבַר קוֹנִי.

לְעֵינַי דְּבִיר־בְּדֹלַח קָם,

סוֹד־אֵל בַּכֹּל פָּעַם,

בַּכֹּל – צַעֲדֵי קוֹנִי.

הַכֹּל צַח וּבָהִיר,

מְזֻקָּק, מוּצָק יָאִיר,

אֵין פְּגָם בּוֹ וְרוֹפֵף;

וּבַטּוּחוֹת דְּמָמָה

תְּהַלֵּךְ עַל אֲדָמָה,

שָׁלוֹם עַל כֹּל חוֹפֵף…

וָאֵדַע: הַחֲלוֹמוֹת,

יְזַנְּקוּ עַל־פִּי תְּהוּמוֹת –

הֵם רַק גְּלִילֵי־עָשָׁן.

פְּקוּעָה זוֹ, תִּסְתַּבֵּךְ

בָּהּ – עֶשֶׁן יִתְאַבֵּךְ,

הִיא רַק פְּקוּעַת־עָשָׁן…

תרע"ג