א    🔗

יוֹרֵד שֶׁלֶג דּוּמָם… מִגְמוּגוֹ בְּמֹחִי.

מַה־לִּי פֹּה? – הֵן בֶּן־הַגּוֹלָה אָנֹכִי.

מָה רַגְלַי אֲכַתֵּת? תְּנוּ לִי אֶבֶן קָרָה,

וְאַנִיחַ רֹאשִׁי, שֶׁסֹּעַר בַּסְּעָרָה,

כַּפָּרָג הַשָּׁדוּף, הַשְּׂמָמִית בְּקִנָּיו.

בָּעוֹבְרִים אֶתְבּוֹנָן…

לֵץ מְגַחֵךְ בְּשִׁנָּיו,

מַה יְּגַחֵךְ בְּפָנַי מִכָּל רְחוֹב וּמָבוֹא?

בָּעוֹבְרִים אֶתְְבּוֹנֵן, גּוֹאֲלִי אִם יָבוֹא…

הֲמוֹנִים יַעַבְרוּ, עַל כַּנְפֵי חֲזִיזִים

מֶרְכָּבוֹת נֶחְפָּזוֹת, וְשֵׁדִים פְּזִיזִים

מִתּוֹךְ שֶׁלֶג נִנְעָר יַקִּיפוּנִי בַּמְּעוּף,

וְיִסְחְפוּ רְנָנִים אֶת לִבִּי הֶעָטוּף,

נִגְרָף בַּמְּעַרְבָּל אֲנִי רָץ בַּחוּצוֹת…

מַה לִּי בֵּין חוֹגְגִים בַּשְּׂמָחוֹת הַפְּרוּצוֹת?

הֵן בַּצַּד אָרְחִי. אָנֹכִי הַיְּהוּדִי,

וָאָבוֹא בִּשְׁעָרַיִךְ בְּדֶרֶךְ נוּדִי.

עַל הָאֶבֶן אָנִיחַ רֹאשִׁי, תַּרְמִילִי,

אַחְרֵי־כֵן אֵלֵךְ לִי… מַה לִּי פֹּה וּמִי לִי?

קִרְיַת פֶּטְרוּס!

ב    🔗

אֲנִי רָץ בֵּין חוֹמוֹת, מְרֻדַּף בֶּהָלוֹת,

בְּאָזְנַי תְּשׁוּאוֹת, שִׁגְעוֹנוֹת, צְהָלוֹת,

יִצְנְפוּנִי צְנֵפָה הֲמוֹנִים הָאָצִים.

מִי בּוֹרֵחַ, רוֹדֵף? וּמִי הֵם הָרָצִים?

כְּחֻלְיָה בְּחֻלְיָה, כִּמְחוּגָה בִּמְחוּגָה –

כֹּה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ הַכֹּל בְּלִי הֲפוּגָה…

בְּדָמִי מְפַזְזִים לֵיצָנִים אֲדֻמִּים,

אֲחַיֵּךְ בַּחוּצוֹת בֶּעֱזוּז עֲלוּמִים:

הַנְּקֻדָּה – אָנֹכִי, וְהַמַּעְגָּל יְסוֹבֵב,

חֲלִילָה יְסוֹבֵב, וְאָנֹכִי אֶשְׁתּוֹבֵב:

הֵן מוֹתִי יְבַקְשׁוּ בְּכָל רְחוֹב וּמָבוֹא,

אַךְ יָחוּג הַגַּלְגַּל – לַמֶּרְכָּז לֹא יָבוֹא!

לְעוֹלָם הַמִּשְׂחָק…

אַךְ מָה הָאֲנָחוֹת?

קוֹל אַחַי צוֹעֲקִים מֵעַל כָּל מִדְרָכוֹת…

אַל תָּרִידוּ, אֶחָי, בַּל תִּרְאֶה שׁוּם בִּרְיָה

דִּמְעַתְכֶם הַדְּלוּחָה בִּשְׁלוּלִית הַקִּרְיָה.

_ _ _ _ _ _ _ _ _

סְבִיבַי מַהֲתַלּוֹת. מַה לִּי צְחוֹק שַׁאֲנַנִּים?

אֶת דָּמִי הוּא מַרְעִיל, וּבְנַפְשִׁי – בְּכִי תַּנִּים:

הַמִּשְׂחָק מָתַי תָּם, וְתוּפַר הַמְּחוּגָה,

וְיַעֲמוֹד הַגַּלְגַּל – לִנְדוּדַי הֲפוּגָה,

קִרְיַת פֶּטְרוּס?!

ג    🔗

לוּ קַלֵּל אֲקַלֵּל בְּזַעֲמִי הַחוֹמוֹת,

הַשְּׁעָרִים הַנְּעוּלִים, וְאֶל פְּנִימֵי הַקּוֹמוֹת

וְאֶל הַטְּרַקְלִינִים לוּ אֶזְרֹק מָרָתִי,

אֲשֶׁר אַרְצָה שִׁחַתִּי, פִּצְעֵי נִשְׁמָתִי

מְשׂוֹשֵׂךְ לוּ הִרְעִילוּ, הָעִיר הַבּוֹטְחָה!

אַךְ נוֹשֵׂא אָנֹכִי הַבְּרָכָה הַקּוֹדְחָה,

בִּרְכָתָהּ שֶׁל אִמִּי, וּבְאֵין לְעַצְמוֹתַי

מְנוּחָה – דֹּם אֶשָּׂא אֶת תַּרְמִיל אֲבוֹתַי,

וְרַגְלַי אֲכַתֵּת לְלֹא אוֹר, לְלֹא דֶרֶךְ,

לֹא אָאֹר, לֹא אֶזְעַק, אַךְ גַּם לֹא אֶכְרַע בֶּרֶךְ.

בְּרָכָה בִּלְבָבִי, וְאֶעֱבֹר עַל קָמִי,

יִתְבּוֹסֵס בִּפְשָׁעָיו, וְהוּא שִׁכּוֹר מִדָּמִי,

אֶעֱבֹר וְאֹמַר: בְּחַיֶּיךָ טְמֵאִים

הִתְרוֹנֵן עַד בּוֹא יוֹם, יוֹם שִׁלֵּם מֵאֱלֹהִים…

לֹא אֶצְעַק, לֹא אָאֹר, אֶעֱבֹר לִי רַק הָלְאָה

בְּתַרְמִילִי וְצִדְקִי, וּבְעֵינַיִם לְמָעְלָה,

קִרְיַת פֶּטְרוּס!

תרע"ה