יתומים היינו ואין אב (איכה ד'¹)

1.    🔗

מַה־פִּשְׁעִי הָהּ, אֵלִי חַטָּאתִי הַגִּידָה,

כִּי כֹה בְּלֹא רַחֲמִים תָּמִיד תְּיַסְּרֵנִי?

לְצָרוֹת לְבָבִי אֵין תִּכְלָה אֵין מִדָּה,

כְּמוֹ שְׁאוֹל חָטָאתִי כִּבְדַּת עָוֹן הִנֵּנִי,

מֵאָז הוֹרַי עֲזָבוּנִי הָהּ רוּחִי שׁוֹמֵמָה,

אֵין חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל עֲזוּבָה יְתוֹמָה…

2.    🔗

מֵאָז לָגוּר בָּאתִי בֵּית אִישׁ מְטִיבִי,

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל מְצוּקוֹתַי,

כָּל בֵּן לוֹ שׁוֹבֵב מְצִיקִי וְאִישׁ רִיבִי,

כָּל בַּת שׁוֹבֵבָה תִּמְרוֹט שַׂעֲרוֹתַי…

הָהּ רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה וְרוּחִי חֻבָּלָה,

אֵין כֵּהָה אֵין חוֹלֶה עַל יְתוֹמָה אֻמְלָלָה…

3.    🔗

הָיוּ יָמִים מַכּוֹת רֶצַח סָבַלְתִּי,

כִּי שְׁחוֹרָה אָנֹכִי רַעְיוֹתַי אָמָרוּ,

אָז יוֹמָם וָלַיְלָה הָגִיתִי עָמַלְתִּי,

לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי רַעְיוֹתַי נֶהֱדָרוּ,

לִהְיוֹת שׁוָֹה הִתְרוֹעֵעַ עִם הַכְּבוּדוֹת,

הִרְבֵּיתִי לִי בֹר לְכַבֵּס הַנְּקוּדוֹת…

4.    🔗

וָאִיף עַד מְאֹד מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי,

כִּי דַעְתִּי שִׂגְשְׂגָה עַל פַּלְגֵי דַם לְבָבִי,

רְאוֹת פָּנַי כִּפְנֵי רַעְיוֹתַי בִּרְעָדָה גַלְתִּי,

הֵן אַחְיוֹת לִי אָמַרְתִּי, וְאִישׁ מַחְסִי – אָבִי,

אַךְ שָׁוְא יַחֲשׁוֹב אָדָם! טָעִיתִי בְּחֶשְׁבּוֹנִי,

יְפִי תָאֳרִי וְדַעְתִּי הֵם אַךְ כֹּבֶד עֲוֹנִי.

5.    🔗

הֲיֵשׁ מִסְפָּר לְכוֹכְבֵי שַׁחַק לְחוֹל הַיָּם?

וּמִי יִסְפּוֹר פְּצָעַי וְיִמְנֶה מַכְאוֹבַי?

מִי יָמֹד בְּשָׁעֳלוֹ נַהֲרֵי נַחֲלֵי הַדָּם,

שָׁפְכוּ בִי חִנָּם, הָהּ שְׁכֵנַי וּקְרוֹבַי.?

כִּי יָפָה אֲנִי בַנָּשִׁים צִמְתַתָּם קִנְאָתָם,

וַתִּגְדַּל הַמַּשְׂטֵמָה וַתִּבְעַר חֲמָתָם.

6.    🔗

הָהּ שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁתַּיִם רָעוֹת,

מֵהֵנָּה לְכָל מֵחֲלָה וָפֶגַע רַע תּוֹצָאוֹת…

וְאֵיכָכָה, זֶה אֱהִי הָהּ אַחַי וְרֵעַי!

אַלְלַי לִי שְׁחוֹרָה וּבָרָה, יֶהֱמוּ מֵעַי!

מָתַי יִתֹּם פְּתִיל חַיַּי וְאֶכָּבֶה כַּמְּנוֹרָה,

פֹּה זָרָה הִנֵּנִי אָרוּצָה נָּא הַבּוֹרָה.

7.    🔗

בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה עֲזוּבָה וְשׁוֹמֵמָה,

כָּל גּוֹיֵי אֶרֶץ יִקְרְאוּ שְׁמָהּ: “יְתוֹמָה”

לְפָנִים הִכּוּהָ לֶחִי כִּי מְנֻבֶּלֶת הָיָתָה,

עַתָּה הִיא לַמּוֹרְטִים כִּי עַל כֻּלָּם עָלָתָה,

עָלְתָה בְּדַעַת וּתְבוּנָה בְּחֵן טוֹב וָיֹפִי,

אַךְ דַּעְתָּהּ מַכְאוֹבָהּ, וְיָפְיָהּ – הַדֹּפִי.

8.    🔗

עֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה הַיָּרֵחַ,

כָּהוּ מֵאֵד יַמֵּי הַדָּם וְאַגְמֵי הַדְּמָעוֹת,

עֵת הָרִשְׁעָה חָגְגָה חַגָּהּ וְהַשָׂטָן שָׂמֵחַ,

בִּימֵי פֶּגַע־הָרְעָמִים בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת,

עֵת שִׁנֵּי אֲרָיוֹת קָרְעוּ לְבָבוֹת חַמִּים,

וּדְמֵיהֶם חַם לָקְקוּ כְּלָבִים צַמִּים.

9.    🔗

וְתוֹלַעַת הַקִּנְאָה בַּת מַשְׁחִית הַשָּׂטָן,

אָכְלָה יוֹם יוֹם בְּשַׂר עַמִּי לְשָׂבְעָה,

כִּי נִתְפַּשׂ בַּעֲוֹנוֹ, פּוֹשֵׁעַ הוּא מִבָּטֶן…

הָהּ, בֶּטֶן דּוֹרֶשֶׁת הָבָה לֶחֶם הָבָה!

הַאָזְנִי עוֹד תִּשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא: דַּי!

הֲאֵרֶא גְאוּלַת עַמִּי הַאֱהִי אָז חַי?

10.    🔗

הֵן אֱמוּנָה שׁרָשָׁה בְעַמִּי בִּלְבָבוֹ,

וּמְחַכֶּה הוּא לַגֹּאֵל בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא,

שֶׁיָּבוֹא לָשִׂים קֵץ לְשַׁרְשֶׁרֶת הַצָּרָה,

לְחַבֵּשׁ לֵב נִדְכֶּה, לְרַפֵּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה,

לָשִׂים שָׁלוֹם לַיְּתוֹמָה כָּל רַעְיָה תֶּאֱהָבֶנָּה,

אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם אֵלֶּה תֶחֱזֶינָה!…

כֹּה תָּרִיד בְּשִׂיחָהּ יְתוֹמָה נֶעֱזָבָה,

בְּעַרְבוֹת מַארָאקָקא צְמֵאָה וּרְעֵבָה.