בקיץ 1091 יצאתי למסע באירופה, כדי לראות שנית את התחנות

שבהן נאלצתי לעבור בין השנים 1944–1945, בעודי ילד; מגמת פניי העיקרית

היתה: מחנה־הריכוז לשעבר ברגן־בלזן, שנהפך עתה לפארק־זיכרון, וכן עיר

מוצאי אשר בתודעתי כאילו נמחקה מן המציאות.

א.    🔗

בִּשְׁנַת־חַיִּים

בָּהּ רָאִיתִי עַצְמִי כְּבָר מְנֻכָּר דַּיִּי,

בִּשְׁנַת־חַיִּים

בָּהּ רָאִיתִי עַצְמִי עוֹד מְקֻשָּׁר דַּיִּי,

יָדַעְתִּי כִּי עָלַי לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתַי;

בּוֹדֵק מַפּוֹת, בּוֹדֵק תְּעוּדוֹת עִם תַּאֲרִיכִים

כְּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהַעֲלוֹת מִבֵּין גְּבִישֵׁי תַּת־הַמּוּדָע שֶׁל יַלְדוּתוֹ

אֶת עַצְמוֹ לְאוֹר הַהַכָּרָה –

מָטוֹס. רַכֶּבֶת. מָטוֹס.

בְּמִרְדָף אַחַר מְקוֹרוֹת־הַבֶּכִי

לְאֹרֶךְ מַפָּה הַנְּטוּעָה עֲצֵי־שִׁכְחָה בֵּין הָעוֹנוֹת

וְתַחַת שָׁמַיִם שֶׁצִּבְעָם כְּשֶׁל קֻבִּיַּת־הַצִּיָאִניד הַכְּחֻלָּה,

בְּעוֹד מִלּוֹת־אֲדִיבוּת נוֹטְפוֹת מִן הַשְׂפָתַיִם

בְּכָל פֻּנְדְּקֵי־הַדֶּרֶךְ כְּעֵין הָרִיר הַשָּׁחוֹר,

וְגוּפוֹ שֶׁל הִיְטֶלר נָח בִּמְכֻוָץ תַּחַת מַעֲטֵה הָאֲדָמָה,

מַצְמִיחַ פְּרָחִים אוֹכְלֵי־אָדָם הַמְנַמְנְמִים מֵרֹב שֹׂבַע

סְבִיב נִקְבַּת הָעוֹלָם – –

הָאִישׁ בְּלִשְׁכַּת־הַמּוֹדִיעִין יָדַע רַק אֶת לוּחַ־הָרַכָּבוֹת

הַמַּפְסִיקוֹת לִנְסֹעַ עִם עֶרֶב,

הָאִיש בְּלִשְׁכַּת־הַמּוֹדִיעִין לֹא יָדַע כִּי יֵשׁ סִימָן־וָאוֹת

עַל־פִּי תְוַאי הָעֲרָפֶל

וּמַסַּע הָעוֹפוֹת

בּוֹאֲכָה וָאקוּם־הָעוֹלָם –

ב.    🔗

הַאִם זֶה כָּאן?

(לְפִי הַמַּפָּה וּלְפִי הַשֶּלֶט)

גַּן?

וּכְמַעֲשֵׂה־לְהָטִים, לְנִיעַ הַיָּד,

וְכִבְחִזָּיוֹן מְכֻשָּׁף הַנִּגְלֶה וְנֶעֱלָם:

יֵשׁ וְהוּא פַּארְק;

וְכִי זֶהוּ אֵזוֹר הַפַּחַד שֶׁל יַלְדוּתִי?

מֻקָּף צִמְחִיָּה אַנְטִי־בּוֹטָנִית:

עֲשׂוּיָה בִּעוּתֵי אִמִּי וְאֶפְשָׁרוּת מוֹתִי;

וּבַשָּׁמַיִם מְעוֹפֵף בְּשֶׁקֶט

אַדְרִיכַל־גַּנִּים מְמֻכַּן־רֹאשׁ עַד לְהַפְלִיא

וְשׁוֹתֵל פְּרָחִים לְאֹרֶךְ גֵּוָהּ שֶׁל גֶּרְמַנְיָה הָאַחֶרֶת – –

ג.    🔗

מִתַּחְתַּי

כְּעֵין לוּחַ־חָלָק,

אַךְ הַדִּמְיוֹן מֵקִים פֹּה צְרִיף אַחַר צְרִיף

וְגָדֵר. וְזָקִיף

(רַגְלָיו בּ־ שְׁלוּחוֹת)

וַחֲלוֹם וָיֶלֶד

עַל רֶקַע קִיר הַנּוֹשֵׂא אֶת שֵׁם־מִשְׁפַּחְתִּי כְּמוֹ שָׂרֶטֶת

בְּאַפְלוּלִית –

יוֹתֵר מִזֶּה לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת בְּשֶׁל קְפִיצָה קָדִימָה בַּזְּמַן

כִּבְסֶרֶט,

וּכְבָר גּוּשׁ־הַהִתְאַפְּקוּת בִּי הִרְעִיד;

לְבַסּוֹף הֵסַבְתִּי עֵינַי אֶל שִׂיחֵי־הַנֶּקְרוֹפִילְיָּה שֶׁקָּרְבוּ

וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי מַגָּע אֱנוֹשִׁי חַי,

וַאֲנִי קָטַפְתִּי עָלֶה אַחַר עָלֶה לְמַזְכֶּרֶת

בְּשַׁעַר־הַיְצִיאָה,

אַךְ אִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ מִן הַסְּתָם

כֵּיצַד מַשְׁרִיצִים הֶעָלִים בְּתוֹךְ יָדַי – –

 

ד    🔗

הִיא רָאֲתָה אוֹתִי

אִשָּׁה זוֹ בְּשִׁבְתָּהּ בְּסָמוּךְ לִי עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה

וְצָעִיף בְּגוֹן הָעֲרָפֶל שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּזֵּר עוֹלָמִית כָּרוּךְ עַל צַוָּארָהּ סָבִיב,

וְהִיא עַצְמָהּ מַבִּיטָה אֶל הָעֲרָפֶל בִּלְבַד

מִמֶּנּוּ נִשְׁלֶפֶת עִיר בְּנֹסַח יְמֵי־הַבֵּינַיִם –

אִשָּׁה מְקוֹמִית זוֹ

בַּעֲלַת הָעֵינַיִם שֶׁקָּלְטוּ אֶת מַרְאֵה בֵּיתִי

בְּתַהֲלוּכָה אֶל וָאקוּם־הָעוֹלָם,

עֵינַיִם אֲשֶׁר אֵין בָּהֶן אֵשׁ וְאֵין בָּהֶן רֶגֶשׁ־אָשָׁם; –

וַאֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר לָהּ

כִּי הָיִיתִי פֹּה לִפְנֵי כָּךְ־וְכָךְ שָׁנִים וְהִנֵּה אֲנִי חַי,

וּבְטֶרֶם תַּגִּיעַ הָרַכֶּבֶת

לְהַרְחִיק אוֹתִי שׁוּב מִן הַמַּחֲנֶה

עוֹד רָצִיתִי לִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ: אֵיךְ זֶה

לִשְׁכֹּן בְּחֵיק אֲוִיר – הֶרְכֵּבוֹ חַמְצָן־וְחַנְקָן וּנְשָׁמוֹת עַרְטִילָאִיּוֹת

וַחֲלוֹמוֹת הַמִּתְגַּנְבִים אֶל חֲדָרֶיהָ

וְטוֹבְעִים בְּכוֹסוֹת הַמַּיִם שֶׁהִיא שׁוֹתָה?

אִשָּׁה זוֹ, בַּת־הַמָּקוֹם, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה זֶה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים

בִּסְטֶרִילִיּוּת הַחֲפָצִים מְשֻׁלְּלֵי הַצֹּרֶךְ לִזְכֹּר – –

 

ה.    🔗

וְרָצִיתִי לִשְׁאֹל

גַּם אֶת הַגֶּבֶר בְּגִיל־הָעֲמִידָה בִּשְׁמוּרַת־הַנָּהָר שֶׁל עִיר־מוֹצָאִי

וְהוּא עוֹמֵד וּפָנָיו אֶל הַמַּיִם הַשּׁוֹתְקִים אֵלַי מַתַּכְתִּית,

פּוֹלְטִים בָּבוּאוֹת־בָּבוּאוֹת שֶׁל יְלָדִים בְּנֵי־מָוֶת

(אִתָּם שִׂחַקְתִּי בְּכִבְרַת־חַיִּים אַחֶרֶת כָּל־כָּך)

עַל שׁוּם מָה שָׁב וְהִשְׁתַּקַּעַ בְּתוֹךְ אַחַר־צָהֳרַיִם זֶה

בְּעוֹד עַל זְרוֹעוֹ כְתֹבֶת הַסְּפָרוֹת הַוָּאקוּמִיּוֹת

בְּכָחֹל־עָיֵף שֶׁל הִשָּׂרְדוּת־הַגּוּף,

בְּאֶמְצַע הַקַּיִּץ הַמְמַלֵּא בִּטְנוֹ פַּרְפָּרִים בְּנֵי־חֲלוֹף

קְרִיאוֹת שַׁיָּטִים הַנֶּעֱלָמִים מְהֵרָה מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ עֲצֵי־הַדֹּלֶב הַמִּצְטַהֲבִים

וְרֵיחַ הַדָּגִים הַמְּעוֹפְפִים לְעֵבֶר דּוּמִיַּת הָרֶשֶׁת שֶׁל כִּלְיוֹנָם;

אֶלָּא שֶׁהוּא נִצָּב מַחֲרִישׁ

בְּלֵב שְׁמוּרַת־הַנָּהָר הַמְּהַבְהֶבֶת

נוֹתֵן בִּי עֵינַיִם־שֶׁל־קִטְרוּג כְּאוֹמֵר: "מַדּוּעַ זֶה

לֹא תַנִּיחַ לִי לִישֹׁן בַּעֲמִידָה,

לְלֹא זִכְרוֹנוֹת וּלְלֹא שְׁאֵלוֹת הַמְחַיְּבוֹת תְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶן,

וְרַק לִנְשֹׁם אֶת הַהֹוֶה דְמוּי הַשֶּׁמֶשׁ הָעֲגֻלָּה וְהַגְּבוֹהָה?"

וְנִבְצַר מִמֶּנִּי לַעֲנוֹת

כִּי קָרַבְתִּי אֶל שְׂפַת הַמַּיִם וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּהִשְׁתַּקְּפוּת פָּנַי

הַמִּתְנוֹעֲעוֹת בֵּין בָּבוּאוֹת הַיְלָדֵים בְּנֵי־הַמָּוֶת,

וְגַם לֹא יָדַעְתִּי מַדּוּעַ אֲנִי בֵּין הַחַיִּים וְהֵם בֵּין הַמֵּתִים,

וְאִם חַי אֲנִי מַדּוּעַ עוֹד מִשְׁתַּלְּחוֹת יָדַי אֶל מְקוֹר הַכִּלָּיוֹן הַחוּם וְהֶעָשֵׁן,

זֶה הַמְרַשְׁרֵשׁ בֵּין פְּרָחִים אוֹכְלֵי־אָדָם

אֲשֶׁר יוֹרְדִים אֶל שְׂפַת הַנְּהָרוֹת לְעֵת לַיְלָה

וְשׁוֹתִים מִן הַבָּבוּאוֹת הָאִלְּמוֹת שֶׁל הַיַּלְדוּת – –

 

ו.    🔗

הַכֹּל זוֹרֵם,

הַכֹּל שָׁב וְזוֹרֵם אֶל אֲרֻבּוֹת־הַשָּמַיִם

וְכָל שֶׁנּוֹתָר עֲלֵי־אֲדָמוֹת הוּא נֶגָטִיב צִלּוּמֵי הָעַיִן הַחוֹלֶמֶת:

פַּס־הַנָּהָר, הַשַּׁיָּטִים וּקְרִיאוֹתֵיהֶם וַעֲצֵי־הַקַּיִץ הַשַּׁבְרִירִיִּים

וּבַיִת נְכֵה־רַגְלַיִם עָלָיו רוֹבֶצֶת קִלְלַת אִמִּי כְּכוֹס־חֳרָבוֹת הַדּוֹגֶרֶת עַל בֵּיצֶיהָ

לְבַל יֵשֵׁב בּוֹ אָדָם וָחַי –

וַאֲנִי הוֹלֵךְ וּמַקִּישׁ עַל הַמִּרְצָפוֹת הַמִּתְבַּקְּעוֹת כְּמִי שֶׁתָּר בְּמַקְלוֹ אַחַר מֵי־תְהוֹם,

הוֹלֵךְ וּמַקִּישׁ עַל הַקִּירוֹת וְעַל הַתִּקְרָה שֶׁלַּחֲדָרִים,

שֶׁמָּא אֶשְׁמַע קוֹלוֹת קְרוֹבֵי־אַהֲבָה

(וּלְצִדִּי מְדַדֶּה דַּיָּר־הַמִּשְׁנֶה הַשָּׁחוֹר)

וַאֲנִי מַקִּיש וּמַקִּיש עַל אָשְׁיוֹת הַבַּיִת שֶׁנִּשָּׂא זֶה כְּבָר אֶל הָאַיִן

וּבֵין יָדַי רַק חֹפֶן נְיָרוֹת,

לְבַסּוֹף פּוֹנֶה וְיוֹצֵא אֶל הָרְחוֹב,

יוֹשֵׁב בַּעֲפַר הָרְחוֹב מוּל הַשַּׁעַר,

בְּלִי שֶׁאֵדַע מַדּוּעַ עוֹדֶנִּי יוֹשֵׁב וְיוֹשֵׁב בַּעֲפַר הָרְחוֹב שֶׁאֵינֶנּוּ זֶה כְּבָר

וּמְנַעֲנֵעַ אֶת בֵּית־יַלְדוּתִי בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי,

נוֹעֵץ בּוֹ מַבָּט כְּמִי שֶׂמִּתְבּוֹנֵן בְּעָלֶה נִדָּף –

שׁוֹמֵט אוֹתוֹ לָעַד – –

 

ז.    🔗

שׁוֹאֵל וְאֵין מֵשִׁיב,

שׁוֹאֵל וּמַכֶּה אֶת עַצְמִי

בִּכְפָפוֹת־בַּרְזֶל שֶׁל הִפּוֹכוֹנְדְרִיָּה לֵילִית

מֵחֲמַת פַּחַד־הַהִשָּׁמְדוּת שֶׁאֵינוֹ מַרְפֶּה,

מַצְלִיף עַל בְּשָׂרִי בְּגִבְעוֹלֵי שִׂיחַ־הַנֶּקְרוֹפִיְלָיּה הַדּוֹלֵק כְּנֵר־נְשָׁמָה

בַּעֲרָפֶל הַמְּפַעְפֵּעַ מִן הַגַּנִּים הָאַנְטִי־בּוֹטָנִיִּים

בֵּין נְהַר הָרַיין לְבֵין נְהַר הָדַּנּוּבָּה,

וַאֲנִי נִמְשָׁךְ וְנִדְחֶה מִלִּהְיוֹת נוֹשֵׂא הַנֵּר,

כּוֹתֵב עַל־אוֹדוֹת מַחֲנֵה־עֲרָפֶל בּוֹ הַזְּמַן הַקּוֹסְמִי שׁוֹהֶה

עַל כַּף־יָדוֹ שֶׁל חֹרֶף יָשָׁן,

אַךְ סוֹלֵד מִן הַמִּלִּים

וּמַפְרִישׁ בְּכָל נַקְבּוּבִיּוֹת עוֹרִי אֶת רַעֲלוֹ שֶׁל וַאקוּם־הָעוֹלָם;

וּכְמִי שֶׁעוֹדֶנּוּ חוֹלֶה בְּטִיפוּס־הַבֶּהָרוֹת – מֵפִיץ חַיְדַּקִּים

וְלוּ גַם חַי בְּשַׁלְוַת הָרָהִיטִים שֶׁלְּמַרְאִית־הָעַיִן

וּמַדְבִּיק אִשָּׁה וּמַדְבִּיק יְלָדִים –

וְגוּפוֹ שֶׁל הִיטְלֶר מַמְתִּין בִּמְכֻוָּץ תַּחַת מַעֲטֵה הָאֲדָמָה

בֵּין גּבוּלוֹת חֲדָשִׁים

וּמֵנֵץ פִּרְחֵי־יֹפִי –

אַךְ יֵשׁ הַמִּתְגַּעְגְּעִים

עַל הָאֲדָמוֹת זְהֻבּוֹת־הָאֵיכוּת בְּצֵּל לֵילוֹת־הַבְּדֹלַח

בְּמִינְכֶן, בִּפְרַנְקְפוּרְט וּבְ־Romanitche Celle

וְהֵם שְׁאֵרֵי־בְּשָׂרִי, בְּנֵי דְמוּת־עֲבָרִי,

נוֹשְׂאִים נַפְשָׁם אֶל הָאֲוִיר הַמְסֻדָּר עַד לְהַפְלִיא בְּבָתֵי־הַנְּתִיבוֹת

עִם מַסַּע רַכָּבוֹת הַמְדַיְּקוֹת עַד לְהַפְלִיא בִּידֵי נֶהָגִים שְׁעוֹנִיִּים –

אָכֵן,

הֵם נוֹסְעִים תָּמִיד,

מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי הֵם נוֹסְעִים

וְהֵם בְּנֵי־דְמוּתִי וּבְנֵי־מְקוֹמִי,

וְצֶבַע עוֹרָם כְּשֶׁל צֶבַע עוֹרִי –

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קָמִים וּפוֹנִים לְעֵבֶר עָרֵי־הַשְּתִיקָה וְהַנְּהָרוֹת קְרִירֵי־הָאַמְנֶזְיָּה;

וְהֵם תָּמִיד בְּתוֹךְ כְּלֵי־רֶכֶב,

לָכֵן אֵין רַגְלֵיהֶם חָשׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה הַמִּתְנוֹעַעַת תַּחְתָּם.

וְאָמְנָם הָאֲוִיר הוּא צַח וְנָקִי,

עַל הַנּוֹף זָרוּעַ יְרַק־אוֹר־הַיְּעָרוֹת

וּבְמַעֲמַקֵּי הַפֻּנְדָּקִים, בְּצֵל שֻׁלְחֲנוֹת־הָעֵץ

יֵשׁ גְּבָרִים שְׁמֵנִים וַחֲלוּלִים;

אַך שָׁוְא תִּשְׁאַל

אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים עָבֵי־הַבָּשָׂר וּצְלוּבֵי־הַכֶּרֶס:

"הַאִם רְאִיתֶם אֶת הַדֶּרֶך הָעוֹלָה לְבֶּלְזֶן?

הַאִם רְאִיתֶם אֶת אֶרֶץ אֶלֶף הַשָּׁנִים?"

כִּי תְשׁוּבָתָם הִיא רִיר הַשְּׁתִיקָה; –

וְהֵם חוֹלְפִים לָהֶם

בִּמְכוֹנִיּוֹת, בְּרַכָּבוֹת וּבַאֲוִירוֹנִים

עַל־פְּנֵי אֶרֶץ אֶלֶף הַשָּׁנִים וְאוֹמְרִים:

“אָמְנָם כֵּן, הִיא אֵינֶנָּה” –

וְהֵם חוֹלְפִים בָּאֲוִיר, בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם –

אֲנִי מַתִּיר

אֲנִי מַתִּיר אֶת דָּמָם!!!

כִּי בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה שָׂרוּעַ גּוּף־עֲנָקִים בַּעַל פְּנֵי־פֶּחָמִי,

רוֹאֶה־הַכֹּל וּבִלְתִּי־נִרְאֶה־לַכֹּל

וּמַצְמִיחַ פְּרָחִים אוֹכְלֵי־אָדָם בִּשְׁלַל־צִבְעֵי־הַקֶּשֶׁת,

כִּי יֵשׁ מַה שֶׁיָּזִין אֶת עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַפְּרָחִים בְּגֶרְמַנְיָה הָאַחֶרֶת,

כִּי יֵשׁ מַה שֶׁיְּפַרְנֵס אֶת שָׁרְשֵׁי הַפְּרָחִים בְּגֶרְמַנְיָה הָאַחֶרֶת

וּסְבִיב פֶּצַע הָעוֹלָם.