א. 🔗
אוֹצֶרֶת עָבָר
הָיְתָה אִמִּי,
בְּמוּזֵיאוֹן גּוּפָה שָׁהָה הַזְּמַן
וְהִיא יוֹשֶׁבֶת יָמִים עַל יָמִים עַל סַף קִיּוּמָהּ עֲלֵי אֲדָמָה
בְּלֵב הָעִיר הַזָּרָה לָהּ:
שׁוֹמֶרֶת תְּמוּנַת־מִשְׁפָּחָה מִשֶּכְּבָר
בָּהּ מְסִבִּים רוּחוֹת־רְפָאִים אֶל שֻׁלְחָן
בְּסֵתֶר
גַּן;
הִקִּישׁ הַשֻּׁלְחָן בְּרַגְלָיו
וּמִגּוּפָהּ שֶׁל אִמִּי דִּבֵּר הֶעָבָר בְּקוֹל־שֶׁל־מָוֶת,
וְגַם מֵאַהֲבָתָהּ שֶׁל אִמִּי דִּבֵּר הֶעָבָר בְּקוֹל־שֶׁל־מָוֶת,
בְּעוֹד נִשְׁמָתָהּ נִשֵׂאת בָּאֲוִיר וּמְפַזֶּרֶת אֵפֶר קַר וּבִלְתִּי־נִרְאֶה ־
וּבִנְפֹל חֲפָצִים בְּרַעַשׁ רַב מִדַּי
הָיוּ מִתְחַלְחֲלִים תַצְלוּמֵי הַמֵּתִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּאִלּוּ דָם זָרַם בָּהֶם לְפֶתַע – –
ב. 🔗
לְבַדִּי,
פָּרִיט אַחַר פָּרִיט,
הִתְחַלְתִּי לְמַיֵּן אֶת חֲפָצֶיהָ
תּוֹךְ שְׁתִיקָה קָרָה וּמְגוֹנֶנֶת
כְּנֶגֶד יָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, הַנּוֹשְׁרִים מִכָּל חֵפֶץ נָטוּשׁ;
וְהֵם הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים בַּחֶדֶר בְּאֵין בּוֹ אִישׁ מִלְּבַדִּי;
וְהָיָה לָהֶם קוֹל, וְהָיָה לָהֶם מַגַּע־הַיָּד, וְהָיָה לָהֶם מַרְאֶה הַמְּבַקֵּשׁ חָסוּת
וְהֵם נִנְעֲצוּ בִּי כֹּה עֲרִירִיִּים כְּמוֹ שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת, שֶׁנִשְׁכְּחוּ בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם – –
ג. 🔗
הָאָרוֹן סֵרֵב לְהִפָּתַח,
שׁוֹמֵר אֱמוּנִים לַיָּד שֶׁטִפְּלָה בּוֹ שָׁנִים,
נוֹצֵר בְּגָדֶיהָ, נוֹצֵר מִכְתָּבֶיהָ וְצַעֲרָהּ שֶׁל אִמִּי
כְּמוֹ כֶּלֶב חוּם וַעֲצוּם־עֵינַיִם, הַיּוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹת גּוּפָה שֶׁהֵצֵנָּה בְּפִנַּת הַחֶדֶר,
אַךְ נוֹשֵׁךְ בְּשִׁנֵּי מַסְמְרִים חַדִּים אֶת כָּל הַבָּא וְקָרֵב;
הַמַּנְעוּל נֶאֱנַח עִם זִיעַ הַמַּפְתֵּחַ הָעַרְמוּמִי
כְּאִלּוּ מִתְעוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָה מַתַּכְתִּית; –
נִכְנַע לְבַסּוֹף,
בְּעוֹד הָאֶצְבָּעוֹת מוֹסִיפוֹת לְהַעֲמִיק־חֲפֹר
– אֶפְשָׁר, בְּחַפְּשָׂן אַחַר אוֹתוֹת אַהֲבָה שֶׁדָּהוּ,
עַד הִפָּרֵץ צִירֵי הַדֶּלֶת בִּיבָבָה כְּבוּשָׁה
בְּהִתְגַּנֵּב רוּחַ לַחֶדֶר, תּוֹךְ תְּאוּרַת יָרֵחַ:
קַטַקּוֹמְבָּה נָשִׁית
עִם נִצְנוּץ תַּכְשִׁיטִים נְטוּלֵי־עֵרֶךְ
וְרֵיחַ חֲנִיטָה שֶׁל יָמִים עָבָרוּ – –
ד. 🔗
בְּמִכְתָּבֶיהָ שִׁלַּחְתִּי אֵשׁ –
צְרוֹרוֹת־צְרוֹרוֹת הִנַּחְתִּי אוֹתָם עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר
לְהַעֲלִים צְפוּנוֹת־לִבָּה מִמַּגַע יָדַיִם זָרוֹת,
וּלְבַל תִּקְרֶאנָה בָּהֶן גַם עֵינַי;
עַד שֶׁפָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת־אֵשׁ מִן הָרִצְפָּה
דּוֹמֶה צִפּוּ לְשָׁעָה זוֹ בִּלְבַד
לְהַזְחִיל נַחֲשֵׁי־פִּיחַ קְטַנִּים עַל הַקִּירוֹת מִסָּבִיב;
וְהֵם הִבִּיטוּ בִּי בְּעֵינַיִם מְזֻגָּגוֹת וְרָעוֹת
כְּמוֹ אוֹמְרִים: “זְכוּתְךָ, מַהִי, לְהַכְחִיד זֵכֶר עָבָר?”
וְאוּלָם, יָדַי הוֹסִיפוּ לְהָטִיל קִרְעֵי־נְיָרוֹת אֶל מַאֲכֹלֶת־הָאֵשׁ בְּקַדַּחְתָּנוּת,
בְּעוֹדִי מִתְכּוֹפֵף וּמַשְׁלִיךְ אֶל לֵב־הַתַּבְעֵרָה
אֶת כָּל מִסְמָכֶיהָ הָרְפוּאִיִּים שֶׁל אִמִּי
עִם תַּצְלוּם־הָרֶנְטְגֶן שֶׁל חָלְיָהּ חֲשׂוּךְ־הַמַּרְפֵּא
וּבְהֵאָחֵז צִפָּרְנֵי־הַלֶּהָבוֹת בִּנְיַר־הַצִּלוּם הַשָּׁחוֹר
הוּאַר לְפֶתַע הַדַף הָרָטִיט
עַד אֲשֶׁר הִתְיַצְבָה צְלָלִית בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר;
פְּנִימִיוּתָה הַשִׁלְדִּית, הַנִּדּוֹנָה לְהִשָּׂרְדוּת־עַד
שֶׁל אִמִּי־הוֹרָתִי,
מֻקֶּפֶת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת,
סָפֵק מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁהוֹת עוֹד בִּמְחִצָּתִי, סָפֵק מְבַקֶּשֶׁת לִפְנוֹת וּלְהִמּוֹג,
וַאֲנִי שׂוֹרֵף־וְשׂוֹרֵף אֶת מַדְוֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים
בְּתוֹךְ הַקְּרֶמָטוֹרְיוֹן הַבֵּיתִי – –
ה.
הִיא לָקְחָה אִתָהּ אֶת הַגַּן, אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַנָּהָר
עִיר־וּמְלּאָהּ לָקְחָה אִתָּהּ לַדֶּרֶךְ;
וּבְחַדְרָהּ נוֹתְרוּ רַק רָהִיטִים עֵצִיִּים
עִם שׁוּב כָּל הַחֲפָצִים שֶׁבִּמְחִצָּתָהּ אֶל גָּלְמִיּוּתָם נְטוּלַת אוֹר הֶעָבָר;
זְמַן רַב הָיְתָה מוֹדֶדֶת לְעַצְמָהּ אֶת הַקֶּבֶר
כִּמְדֹד בֶּגֶד חָדָשׁ לִקְרַאת נְסִיעָה רְחוֹקָה.