אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, יָד אַחַת רַק תִּתְּנוּ לִי,

אִם אֶפְשָׁר, זוֹ הַיָּד פְּצוּעָה תִנָּתֵן לִי.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, יָד אַחַת רַק תִּתְּנוּ לִי,

וַאֲפִלּוּ תָנוּס שֵׁנָה מֵעֵינַי אֶלֶף לָיְלָה.

הִיא תִהְיֶה־לִּי חֲבַצֶּלֶת שֶׁל סִיד חִוֶּרֶת,

הִיא תִהְיֶה־לִּי יוֹנָה אֶל לִבִּי עוֹגֶנֶת,

הִיא תִהְיֶה־לִּי מִשְׁמֶרֶת, שֶׁתִּמְנַע מִן הַסַּהַר

לְהוֹפִיעַ לְפָנַי בְּלֵיל הַמָּוֶת.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, זוֹ הַיָּד רַק תִּתְּנוּ לִי.

מִדֵּי יוֹם תִּמְשְׁחֵנִי בְּשֶׁמֶן

וּבִסְדִינֵי גְסִיסָה שֶׁלִּי תְכַסֵּנִי.

אַל תִּתְּנוּ לִי דָבָר, זוֹ הַיָּד רַק תִּתְּנוּ לִי,

לְמַעַן אֶתְמֹךְ בַּכָּנָף שֶׁיּוֹשִׁיט לִי הַמָּוֶת.

כָּל הַשְּׁאָר חוֹלֵף וְאֵינֶנּוּ.

סֹמֶק שֶׁאֵין לוֹ עוֹד שֵׁם, כּוֹכָב מֵאִיר לָנֶצַח.

כָּל הַשְּׁאָר הוּא דְבַר־מָה אַחֵר: רוּחַ־עַצֶּבֶת

וְסִיעוֹת־סִיעוֹת שֶׁל עָלִים הַנָּסִים בְּיָחַד.