יַעֲלוֹת־כּוֹכָבִים –

אֵין חָתָן לָהֶן.

כֹּה חֲמוּדוֹת לָעַיִן

וְאַף עַל פִּי כֵן,

אָיִן!

הֵן מְצַפּוֹת לְאָהוּב,

שֶׁיּוֹלִיכֵן לְוֵנֶצְיָה –

מַשְׂאַת־נַפְשָׁן.

יוֹצְאוֹת הֵן לַיְלָה־לַּיְלָה

וְעוֹמְדוֹת לִפְנֵי רֶשֶׁת

חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ –

הוֹ רָקִיעַ בֶּן אֶלֶף קוֹמוֹת!

וּמְשַׁגְּרוֹת רְמִיזוֹת אַהֲבָה

אֶל אוֹקְיָנוֹס הַחֹשֶׁךְ,

הַמַּקִּיפָן מִכָּל עֵבֶר.

יַעֲלוֹת־כּוֹכָבִים, חַכּוּ נָא!

תָּבוֹא עָלַי שְׁעַת הַמָּוֶת

וְאָז אֶחְטֹף אֶתְכֶן

בָּזוֹ אַחַר זוֹ

עַל סוּסָתִי, סוּסָה שֶׁל עֲרָפֶל!