אִילָן אִילָנִי,
יָבֵשׁ וּמְלַבְלֵב.
הָעַלְמָה יְפַת־הָעַיִן
גַּרְגִּירֵי זֵיתִים לוֹקֶטֶת.
מִמִּגְדָּל יָרַד הָרוּחַ,
רוּחַ וְאַבִּיר גַּם יַחַד,
וזְרוֹעוֹ חִבְּקָה מָתְנֶיהָ.
פָּרָשִׁים אַרְבָּעָה עָבָרוּ
עַל סוּסוֹת אַנְדַּלּוּסִיָּה,
לְבוּשֵׁי יָרֹק וּתְכֵלֶת,
עֲטוּפֵי כַּנְפֵי אַדֶּרֶת.
“עַלְמָתִי, נֵלֵךְ נָא קוֹרְדוֹבָה.”
הָעַלְמָה כְּלֹא שׁוֹמָעַת.
שָׁם עָבְרוּ שְׁלֹשָה טוֹרֵרוֹס,
בַּחוּרֵי דַקֵּי־מָתְנַיִם,
לְבוּשֵׁי צָהֹב וָכֶתֶם,
חֲגוּרִים בְּחַרְבוֹת־כֶּסֶף.
“עַלְמָתִי, נֵלֵךְ סֵבִילְיָה.”
הָעַלְמָה כְּלֹא שׁוֹמָעַת.
עֶרֶב בָּא, לִילָךְ וָאֹדֶם,
וְאוּרִים תּוֹעִים בַּדֶּרֶךְ.
עֶלֶם אַלְמוֹנִי הוֹפִיעַ,
שׁוֹשַׁנִּים וַהֲדַסִּים לוֹ.
“עַלְמָתִי, נֵלֵךְ גְּרַנָּדָה.”
הָעַלְמָה כְּלֹא שׁוֹמָעַת.
הָעַלְמָה יְפַת־הָעַיִן
מוֹסִיפָה לִלְקֹט זֵיתִים לָהּ
וַאֲפֹר־זְרוֹעוֹת, הָרוּחַ,
מְחַבֵּק עוֹד אֶת מָתְנֶיהָ.
אִילָן אִילָנִי,
יָבֵשׁ וּמְלַבְלֵב.