יֶלֶד־חֶמֶד, מֶה עָלַזְתָּ, בַּת־צְחוֹקְךָ הִיא כֹּה נוֹהֶרֶת,

אַל תַּחְמוֹד אֶת זֶה הָאֹשֶׁר מְעַכֵּר הָעוֹלָמוֹת,

לוּא יָדַעְתָּ, לוּא יָדַעְתָּ, מַהִי זְרוֹעַ מְכַנֶּרֶת,

מַהוּ אֹפֶל שֶׁלַּפַּחַד לַפּוֹתֵחַ בִּנְגִינוֹת!

הַזּוֹכֶה לִתְפּוֹשׂ אַךְ פַּעַם הַכִּנּוֹר בְּיָד שַׁלֶּטֶת,

עַד עוֹלָם נִטַּל מִמֶּנּוּ אוֹר־עֵינַיִם לֹא־נִסְעָר:

לִצְלִילֵי־מַלְכוּת יַקְשִׁיבוּ כָּל רוּחוֹת הַשְּׁאוֹל בְּרֶטֶט,

זְאֵבֵי־טֵרוּף יָשׁוּטוּ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַכַּנָּר.

כִּי שׂוּמָה זַמֵּר וּדְמוֹעַ עַל נִימִים, נִימֵי הַקֶּצֶב,

כִּי שׂוּמָה פָּעֹם וּקְדֹחַ עַל הַקֶּשֶׁת בַּעֲיָם,

גַּם בַּשֶּׁמֶשׁ, גַּם בַּסַּעַר וּבְגֵאוּת נַחְשׁוֹל־הַקֶּצֶף,

גַּם בִּלְהוֹב שׁוּלֵי הַקֶּדֶם, גַּם בִּלְהוֹט שׁוּלֵי הַיָּם.

תִּתְעַיֵּף וְתִתְמַהְמֵהַּ, וְהַשִּׁיר לְרֶגַע יֶרֶף,

וְנִבְצַר מִמְּךָ לִצְווֹחַ וְלָמוּשׁ בַּאֲנָחָה, –

בִּתְזָזִית, דָּמִים שׁוֹאֶפֶת, יְזַנֵּק זְאֵב־הַטֶּרֶף,

בַּצַּוָּאר יִנְעַץ שִׁנַּיִם וְכַפַּיִם בְּחָזְךָ.

אָז תָּבִין אֶת זְדוֹן הַלַּעַג, שֶׁחָמַד רִנּוּן הַקֶּשֶׁת,

וְיָצִיץ בְּךָ הַפַּחַד, מְאַחֵר אֲבָל נָגִיד.

וּצְמַרְמֹרֶת עֶצֶב־מָוֶת תְּלַפֵּף גּוּפְךָ כִּבְרֶשֶׁת,

תִּתְיַפֵּחַ כַּלָּתֶךָ, בְּהִרְהוּר יִשְׁקַע יָדִיד.

הָלְאָה, יֶלֶד! לֹא תִּמְצָא כָּאן לֹא אוֹצְרוֹת־סְגֻלָּה, לֹא נַחַת!

אַךְ רָאִיתִי, כִּי שָׂחַקְתָּ, מַבָּטֶיךָ – אוֹר יָקָר.

קַח, אֱחוֹז כִּנּוֹר־הַקֶּסֶם, וְהַבֵּט אֶל עֵין הַפַּחַד,

וְתָמוּת אָז מוֹת־תִּפְאֶרֶת, מוֹת־אֵימָה שֶׁלַּכַּנָּר.