הוּא עוֹמֵד מוּל אֵשׁ־שֶׁל־כּוּר לוֹהֶטֶת

בֶּן־אָדָם זָקֵן וּשְׁפַל־קוֹמָה,

וְנִדְמֶה, כִּי הַכְנָעָה נִבֶּטֶת

מִמִּצְמוּץ עֵינוֹ הָאֲדֻמָּה.

עַל רֵעָיו כְּבָר הַשֵּׁנָה נוֹפֶלֶת,

הוּא, רַק הוּא עֲדַיִן לֹא נִרְדָּם,

עוֹד יוֹצֵק הוּא אֶת כַּדּוּר־הַפֶּלֶד,

שֶׁיַּפְרִיד בֵּינִי וּבֵין עוֹלָם.

הוּא גָמַר, וּשְׁתֵּי עֵינָיו יִצְהָלוּ.

הוּא חוֹזֵר. נוֹגַהַת הַלְּבָנָה.

בְּמִטָּה נִרְחֶבֶת מְחַכָּה לוֹ

זוּגָתוֹ – חַמָּה, תְּפוּשַׂת־שֵׁנָה.

הַכַּדּוּר אֲשֶׁר יָצַק יַשְׁמִיעַ

קוֹל שְׁרִיקָה שֶׁל דְּוִינָה בְּשֵׂיבָה.

הַכַּדּוּר אֲשֶׁר יָצַק יַגִּיעַ

אֶל נַפְשִׁי, כִּי לְקַחְתָּהּ הוּא בָא.

אָז אֶכְרַע, גַּם יְשׁוּפֵנִי עֶצֶב,

בְּהָקִיץ אֶרְאֶה אֶת כָּל חַיַּי.

זֶרֶם דָּם יִזְנוֹק־יִשְׁטוֹף הָעֵשֶׂב

הַנִּחָר וְהַמָּעוּךְ בַּגָּיְא.

וְאֵלִי יִגְמוֹל מֹנִים עֲשֶׂרֶת

גְּמוּל חֶלְדִּי הַמַּר וְהַנִּמְהָר.

זֹאת עוֹלֵל בִּכְתֹנֶת אֲפַרְפֶּרֶת

בֶּן־אָדָם זָקֵן וּשְׁפַל־קוֹמָה.