אֲנַחְנוּ כֹּה שׁוֹנִים, נָסִיךְ יָקָר!

גּוֹרְלוֹתֵינוּ כֹּה שׁוֹנִים גַּם הֵם.

שְׁנֵי מַלְאָכֵינוּ מַבִּיטִים, תְּמֵהִים,

כְּנָפַיִם מְנִיעִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר

שֶׁלֹּא לִרְאוֹת כַּמָּה הַכֹּל מוּזָר.

אַתָּה עִם מְלָכוֹת מַרְגִּישׁ שָׁלֵם,

עַל הַמַּבָּט הַמִּתְפַּעֵל חוֹלֵם.

וְלִי הֵן אֵין דְּמָעוֹת, לִי אֵין דָּבָר

אֲשֶׁר יוּכַל לְהִשְׁתַּוּוֹת לְךָ.

מִסְּבַךְ שֶׁל הָאוֹרוֹת אַתָּה נוֹעֵץ

מַבָּט וּבוֹ הִדְהוּד נְגִינָתְךָ:

זַמָּר נִשְׁעָן בַּחֲשֵׁכָה עַל עֵץ.

אֲנִי הַטַּל, אַתָּה – הַמַּמְלָכָה.

אוּלַי הַמָּוֶת אֶת הַדִּין חוֹרֵץ.