רוֹצֶה שֶׁאֶתְבַּטֵּא בְּדִבּוּרִים,

שֶׁאַהֲבָה אֹמַר בְּאוֹתִיּוֹת,

שֶׁהַלַּפִּיד יִבְעַר אֶל הָרוּחוֹת

לִרְאוֹת אוֹרוֹת בֵּינֵינוּ, נוֹהֲרִים?

אֶשְׁמֹט זֹאת לְרַגְלֶיךָ: לֹא אוּכַל

לִלְכֹּד בְּכַַף יָדִי מָה שֶׁרָחוֹק

מִמֶּנִּי, מֵעַצְמִי, וְאָז לִדְחֹק,

לִמְצֹא לְךָ מִלִּים כְּהוֹכָחָה.

מוּטָב לָתֵת לָהּ, לִשְׁתִיקָה נָשִׁית,

לוֹמַר אֶת דְּבַר אַהֲבָתִי לְךָ,

הֲרֵי אֵינִי נִכְבֶּשֶׁת, בְּבַקְּשִׁי

לְהִשָּׁאֵר שֶׁלִּי, לֹא רַק שֶׁלְּךָ,

וּבִדְמָמָה, בְּלִי חַת וַחֲרִישִׁי,

לִבִּי בְּיִסּוּרָיו יִגַּע בְּךָ.