כֵּן, קְרָא לִי שׁוּב בְּשֵׁם חִבָּה וּכְמוֹ

שֶׁבַּיַּלְדוּת עָזַבְתִּי אֶת הַכֹּל

וְרַצְתִּי בְּשִׂמְחָה אֶל הַמָּקוֹם

שֶׁבּוֹ הָיוּ פָּנִים טוֹבוֹת, חַמּוֹת

וּמַבְּטֵי שִׂמְחָה שֶׁנֶּעֶלְמָה,

כְּמוֹ הַקּוֹלוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ לָעַד

אֶל צְלִיל מָרוֹם טָהוֹר שֶׁלֹּא נוֹעַד

לִקְרֹא לִי שׁוּב בִּשְׁמִי – יֵשׁ רַק דְּמָמָה

שֶׁעוֹד נוֹתְרָה מֵאֲלֻנְקַת הַמֵּת.

אֶל אֱלוֹהִים אֶקְרָא וַאֲבַקֵּשׁ

שֶׁרַק אַתָּה תִּהְיֶה יוֹרְשָׁם כָּעֵת,

תַּצְמִיד בֵּין הֶעָבָר לְמָה שֶׁיֵּשׁ.

כֵּן, קְרָא בְּשֵׁם חִבָּה וּבֶאֱמֶת

אָשִׁיב לְךָ מִיָּד בְּלֵב רוֹגֵשׁ.