לוגו
מוֹתוֹ שֶׁל הַדּוֹפִין הַקָּטָן / אַלְפוֹנְס דּוֹדֶה
תרגום: פאלק הלפרין
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַדּוֹפִין הַקָטָן ­– יוֹרֵש הָעֶצֶר – חוֹלֶה, הַדּוֹפִין הַקָטָן יָמוּת. בְּכָל בָּתֵּי הַתְּפִלָה דוֹלְקִים יוֹמָם וָלַיְלָה נֵרוֹת גְבוֹהִים לְבָנִים, וְיוֹמָם וָלַיְלָה מִתְפַּלְלִים שָם בְּעַד שְלוֹמוֹ שֶל הַדּוֹפִין. רְחוֹבוֹת עִיר הַבִּירָה דוֹמְמִים, וְרוּחַ עֶרֶב שָפוּךְ עֲלֵיהֶם. הַפַּעֲמוֹנִים לֹא יְצַלְצְלוּ. הָעֲגָלוֹת נוֹסְעוֹת בַּחֲשָאִי וּבִפְסִיעוֹת קְטַנוֹת. מִסָבִיב לָאַרְמוֹן נִקְהֲלוּ אֶזְרְחֵי הָעִיר; מַבִּיטִים בְּסַקְרָנוּת דֶרֶךְ סִבְכֵי הָרֶשֶת לְתוֹךְ הֶחָצֵר, שֶשָם עוֹמְדִים הַמְשָרְתִים שוֹמְרֵי הַשַעַר לְבוּשִים מַדִים, וּמְשׂוֹחֲחִים בְּפָנִים מְפִיקִים חֲשִיבוּת.

כָּל יוֹשְבֵי הָאַרְמוֹן נִרְגָשִים. שָׂרֵי הַתָּאִים וְשָׂרֵי הֶחָצֵר רָצִים מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בַּמַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְמָטָה. הָעֲלִיוֹת מְלֵאוֹת עֲבָדִים נַעֲרֵי הֶחָצֵר לְבוּשֵי מֶשִי, הָרָצִים מִכְּנוּפְיָה לִכְנוּפְיָה וְשוֹאֲלִים בְּלַחַש לַחֲדָשוֹת שֶהִגִיעוּ. עַל הַמַעֲקוֹת בּוֹכִיוֹת שָׂרוֹת הֶחָצֵר, הַמִשְתַּחֲווֹת בְּקִידוֹת עַד לָאָרֶץ אַחַת לְמוּל חֲבֶרְתָּהּ וּמְנַגְבוֹת אֶת דִמְעוֹתֵיהֶן בְּמִטְפָּחוֹת יָפוֹת מַעֲשֵׂה רִקְמָה.

בְּגַן הַחֹרֶף נֶאֶסְפָה אֲסֵפָה רַבָּה שֶל הָרוֹפְאִים, הַלְבוּשִים בִּגְדֵי שְׂרָד אֲרֻכִּים וּשְׁחוֹרִים. בְּעַד זְגוּגִיוֹת הַחַלוֹנוֹת נִרְאֶה, כֵּיצַד מִתְנוֹעֲעִים הַשַרְוֻלִים הָאֲרֻכִּים שֶל מְעִילֵיהֶם וְכֵיצַד שַחוֹת הַפֵּאוֹת הַנָכְרִיוֹת שֶעַל רָאשֵיהֶם. אוֹמְנוֹ שֶל בֶּן הַמֶלֶךְ וְשַׂר הָאֻרְוָה אֲשֶר עַל סוּסֵי בֶן הַמֶלֶךְ מִתְהַלְכִים לִפְנֵי הַדֶלֶת הֵנָה וַהֲלוֹם וּמְחַכִּים לְתוֹצְאוֹת הַמַשָׂא־וְהַמַתָּן שֶל הָרוֹפְאִים. נַעֲרֵי בֵית הַמְבַשְלִים נֶחְפָּזִים וְעוֹבְרִים עַל פְּנֵיהֶם מִבְּלִי הִשְתַּחֲווֹת לִפְנֵיהֶם. שַׂר הָאֻרְוָה מְמַלֵא פִּיו חֵרוּפִים וְגִדוּפִים כְּמוֹ אֶחָד מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְהָאוֹמֵן קוֹרֵא חֲרוּזִים שֶל הוֹרַצִיוּס בִּנְהִימָה מִקֶרֶב לֵב נִסְעָר. בְּאוֹתָהּ שָעָה נִשְמַעַת מֵרָחוֹק מִתּוֹךְ הָאֻרְווֹת צָהֳלָה עֲצוּבָה. זֶהוּ סוּסוֹ שֶל הַדּוֹפִין הַקָטָן. נַעֲרֵי הָאֻרְוָה שָכְחוּ עַל אֹדוֹתָיו וְהוּא עוֹמֵד עַל אֵבוּסוֹ הָרֵיק וּכְמוֹ קָרֹא יִקְרָא לְמָזוֹן.

וְהַמֶלֶךְ? אֵיפֹה הוּא הוֹד מַלְכוּתוֹ? – הַמֶלֶךְ יָשַׁב סָגוּר וּמִתְבּוֹדֵד בְּאוּלָם אֶחָד אֲשֶר בִּקְצֵה הָאַרְמוֹן. הַמְלָכִים אֵינָם אוֹהֲבִים, כִּי יִרְאוּ אוֹתָם כְּשֶהֵם בּוֹכִים. לֹא כֵן הִיא הַמַלְכָּה: הִיא יוֹשֶבֶת עַל יַד מִטָתוֹ שֶל הַדּוֹפִין הַקָטָן. פָּנֶיהָ הַיָפִים לַחִים מִדְּמָעוֹת, וְהִיא נֶאֱנֶקֶת בְּקוֹל בִּפְנֵי כָּל הָעָם כְּאַחַת הָאִמוֹת מִבְּנוֹת הָעָם.

עַל מַצָע שֶל רִקְמָה מוּטָל בֶּן הַמֶלֶךְ הַקָטָן לָבָן יוֹתֵר מִן הַכַּר שֶהוּא שוֹכֵב עָלָיו, וְעֵינָיו סְגוּרוֹת. אֶפְשָר לַחְשוֹב, שֶהוּא נִרְדָם, אַךְ לֹא כֵן הַדָּבָר. הַדּוֹפִין הַקָטָן אֵינֶנוּ יָשֵן. הוּא מַפְנֶה אֶת עֵינָיו לְצַד אִמוֹ, וְכִרְאוֹתוֹ שֶהִיא בוֹכָה, יִשְאָלֶנָה:

– הַגְבֶרֶת הַמַלְכָּה, לָמָה תִבְכִּי? הַאֻמְנָם תַּחְשְבִי, כִּי מוֹת אָמוּת?

הַמַלְכָּה רוֹצָה לַעֲנוֹת לוֹ, אַךְ אֶנְקוֹתֶיהָ מַפְרִיעוֹת בַּעֲדָהּ מֵהוֹצִיא מִלָה מִפִּיהָ.

– אַל תִּבְכִּי כָּכָה, הַגְּבֶרֶת הַמַלְכָּה! אַתְּ שָכַחַתְּ, כִּי בֶן מֶלֶךְ אָנִי. וַהֲרֵי אִי אֶפְשָר שֶבֶּן מֶלֶךְ יָמוּת בְּאֹפֶן פָּשוּט כָּכָה.

הַמַלְכָּה מִתְיַפַּחַת עוֹד יוֹתֵר, וּפַחַד מִתְגַּנֵב אֶל לֵב הַדּוֹפִין הַקָטָן.

– הוֹ! – קָרָא, – אֵינִי רוֹצֶה שֶיָבֹא הַמָוֶת לָקַחַת אוֹתִי. אֲנִי אֲגָרֵש אוֹתוֹ מֵעַל פָּנַי, כַּאֲשֶר יִקְרַב אֵלָי. יָבֹאוּ תֵכֶּף וּמִיַד אַרְבָּעִים גִּבּוֹרֵי חַיִל מִן הַצָבָא וְעָמְדוּ עַל הַמִשְמָר מִסָבִיב לְמִטָתִי. מֵאָה תּוֹתָחִים גְדוֹלִים יַעַמְדוּ נְכוֹנִים תָּמִיד מֵאַחֲרֵי חַלוֹנִי. יִזָהֵר לוֹ הַמָוֶת, כִּי יֹאבֶה לָגֶשֶת אֵלָי.

וּבִכְדֵי לְהַרְגִיעַ אֶת לִבּוֹ שֶל בֶּן הַמֶלֶךְ נָתְנָה הַמַלְכָּה אוֹת, וְאַחֲרֵי שָעָה קַלָה נִשְמַע רַעַש שֶל מַסַע הַתּוֹתָחִים בֶּחָצֵר, וְאַרְבָּעִים גִּבּוֹרֵי חַיִל עֲנָקִים וּכְלֵי מַפָּצָם בִּידֵיהֶם הִתְיַצְבוּ בֶחָדֶר. אֵלֶה הָיוּ חַיָלִים זְקֵנִים, שֶשְׂעַר שְׂפָמָם הָפַךְ שֵׂיבָה. בֶּן־הַמֶלֶךְ הַקָטָן מָחָא כַף לְעֻמָתָם, כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם. הוּא הִכִּיר בְּאֶחָד מֵהֶם וַיִקְרָא אֵלָיו לָגֶשֶת אֶל הַמִטָה.

– לוֹרֶנְץ, לוֹרֶנְץ! –

הַחַיָל הַזָקֵן עָשָׂה פְּסִיעָה אַחַת לְצַד הַמִטָה.

– לוֹרֶנְץ הַזָקֵן שֶלִי! אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ, הָבָה אֶתְבּוֹנֵן נָא בְּחַרְבְּךָ הַגְדוֹלָה. כִּי יָבֹא הַמָוֶת לָקַחַת אוֹתִי, הֲלֹא תִדְקוֹר אוֹתוֹ בַּחֶרֶב – הַאִם לֹא כֵן?

וְלוֹרֶנְץ עָנָה: כֵּן אֶעֱשֶׂה, הַדּוֹפִין שֶלִי.

וּשְתֵּי דְמָעוֹת גְדוֹלוֹת הִתְגַלְגְלוּ עַל לְחָיָיו הַחוּמוֹת.

בְּרֶגַע זֶה נִגַש הַכֹּהֵן אֶל הַדּוֹפִין הַקָטָן, וַיִלְחַש לוֹ דְבַר מָה, בְּשִׂימוֹ אֶת הַצְלָב נֶגֶד פָּנָיו. הַדּוֹפִין הַקָטָן הִקְשִיב אֶל דְבָרָיו בְּהִשְתּוֹמְמוֹת וּפִתְאֹם הִפְסִיק אוֹתוֹ:

הִנֵה כְבָר הֲבִינוֹתִי, מַה שֶמְדַבֵּר אֵלַי כְּבוֹד קְדוּשָתוֹ. אַךְ הַאֻמְנָם נִבְצַר מִמֶנוּ שֶיָמוּת תַּחְתַּי רֵעִי הַקָטָן פִּפִּי, אִם נְשַלֵם לוֹ סְכוּם הָגוּן בְּעַד זֶה?

הַכֹּהֵן הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו בְּלַחַש, וּבְפָנָיו שֶל בֶּן־הַמֶלֶךְ הִסְתַּמְנָה הַהִשְתּוֹמְמוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כַּאֲשֶר גָמַר הַכֹּהֵן אֶת דְבָרָיו, אָמַר הַדּוֹפִין הַקָטָן אֵלָיו מִתּוֹךְ אֲנָחָה עֲמֻקָה:

– הַדְבָרִים שֶהִגִיד לִי בָזֶה כְּבוֹד קְדוּשָתוֹ מַעֲצִיבִים מְאֹד, אַךְ נֶחָמָתִי הִיא, כִּי שָם בַּמָרוֹם, בְּגַן־הָעֵדֶן, אֶהְיֶה בְּכָל זֹאת בֶּן־מֶלֶךְ כְּמוֹ שֶהָיִיתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶהָאֵל הַטוֹב קָרוֹב לְמִשְפַּחְתִּי. הוּא וַדַאי שֶיִשְתַּדֵל לִנְהֹג עִמִי כְּיָאֶה לִי לְפִי עֶרְכִּי.

אַחַר כַּךְ הוֹסִיף בִּפְנוֹתוֹ אֶל אִמוֹ:

– יָבִיאוּ הֵנָה אֶת בְּגָדַי הַיְקָרִים, אֶת הַמְעִיל הַלָבָן, מְעִיל הַתַּחַש אֲשֶר לִי. אֲנִי חָפֵץ לִלְבֹּש הָדָר לִקְרַאת הַמַלְאָכִים וּלְהִכָּנֵס אֶל גַן הַעֵדֶן כְּיָאֶה לְבֶן מֶלֶךְ.

בַּפַּעַם הַשְלִישִית שַח הַכֹּהֵן עַל גַבֵּי הַדוֹפִין, וּזְמַן רַב דִבֵּר אֵלָיו חֶרֶש. אַךְ בְּאֶמְצַע דְבָרָיו הִפְסִיק בֶּן־הַמֶלֶךְ אוֹתוֹ בְּקֶצֶף לוֹהֵט: – אִם כֵּן, הֲרֵי אֵין כְדַאי אֲפִילוּ לִהְיוֹת בֶּן־מֶלֶךְ!

וּמִבְּלִי הַטוֹת עוֹד אֹזֶן לִדְבָרָיו, הָפַךְ בֶּן־הַמֶלֶךְ הַקָטָן אֶת פָּנָיו לְצַד הַקִיר וַיֵבְךְ מָרָה.