צְפַרְדֵּעַ דַּלְּגִי, תִּתְגַּלִּי, תֵּרָאִי,

אוֹתָךְ לֹא אֶרְצַח עִם מַקֵּל אוֹ עִם דְּלִי:

כִּפָּה מְסֻלְסֶלֶת, גְּלִימָה יְרֻקָּה,

נֵלֵךְ לְשָׁלוֹם, שְׁנֵינוּ לֹא נִפָּגַע.

קַרְפָּד מְהַדֵּס, תְּדַדֶּה עַד לְכָאן,

אֵלֶיךָ הָאֶצְבַּע בְּבוּז נִשְׁלְחָה.

אַתָּה לֹא מַזִּיק, סְתָם מִין גּוּשׁ מְגֻשָּׁם,

וּבְכֵן – אַל תִּגַּע בִּי, וַאֲנִי בְּךָ גַּם.